באוצר ספרי התורה של חיל הרבנות בצה"ל נמצא ספר תורה מיוחד במינו. אין בידי צה"ל פרטים מלאים על הספר, או למי היה שייך בדיוק. ידוע רק כי מדובר ביהודי מרומניה שנספה בשואה, שברגעיו האחרונים, לפני שנשלח למשרפות, מסר אותו לשכנו הגוי, ושמשאלתו האחרונה של אותו אדם הייתה שהספר יישמר לדורות ויהיה בשימוש גם בעתיד. וכך היה.
השכן שמר את אותו הספר באסם שלו עד תום מלחמת העולם השנייה. הספר התגלגל בסופו של דבר לידו של שורד השואה אדוארד "אד" מוסברג, שרכש אותו ותרם אותו לצה"ל. "אד" מוסברג, הלך לעולמו בחודש ספטמבר האחרון בגיל 96. ביום השואה הזה תחסר דמותו מול שערי אושוויץ, שם היה ניצב שנה אחר שנה בחליפת האסיר שלו, אותה שחזר ולבש במהלך מאות ואלפי מפגשים עם בני נוער ומבוגרים, בשארית חייו אותם הקדיש להנחלת זכרון השואה, בה שכל את כל משפחתו.
מוסברג, היחידי מבני המשפחה ששרד, היגר אחרי המלחמה לאמריקה וייסד בה חברת נדל"ן מצליחה, ובמקביל היה גם אספן יודאיקה נלהב. מוסברג שם לו למטרה להנציח את זכרון השואה בגאולת של פריטים ששרדו מתקופה זו. הספר הזה הוצע לו למכירה, והוא קנה אותו במיטב כספו. את הספרים שרכש תרם מוסברג למקומות שונים, אבל סבר שספר אחד ראוי שיהיה בידי צה"ל.
ב-2014, באחת המשלחות הצבאיות במסגרת "עדים במדים" לפולין, הצטרף אדוארד אל המשלחת בצעידת אושוויץ-בירקנאו אל תוך המחנה, כשבאמתחתו ספר זה, שהיה ארוז כחבילה. בטקס שבמרכז המחנה נשא דברים ראש אמ"ן דאז והרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף אביב כוכבי. בסיום הדברים, ניגש אליו מוסברג, הגיש את החבילה לקצין מודיעין ראשי דאז, תא"ל (מיל) אלי בן מאיר, שנכח אף הוא בטקס, ואמר לו שהוא מקדיש את הספר לצה"ל.
החזן הראשי לצה"ל, סא"ל (מיל) שי אברמסון היה גם הוא באותה משלחת. אברמסון נשאר בקשר עם אדוארד מוסברג במשך שנים ארוכות וגם היום ממשיך לשמור על הקשר עם משפחתו. "באמצעות הספר זכרו של אדוארד וזכר השואה ישמר ויעבור לדורות הבאים של משרתי צה"ל", אמר אברמסון, "כמו כל ספר שאיתר והציל, הוא התקין 'מעיל' מיוחד, עליו רקומים שמות כלל הקהילות בהן הושמדו קרובי משפחתו, עם מספרי ההטבעה שקועקעו על זרועותיהם".
הספר, השמור באוצר ספרי התורה הרבנות הצבאית, עבר שני סבבים של תיקון והוא כשר לקריאה. עד הקורונה, לקחו את הספר למשלחות של "עדים במדים", ובתקופות השיא היה יוצא את הארץ עם משלחת כמעט מדי שבוע. הספר היה היה ממריא ביום ראשון וחוזר ביום חמישי - ממש כמו איש צוות אוויר. כעת, בעקבות נגיף הקורונה, כבר לא נשלח הספר למשלחת בפולין, אבל ברבנות מבטיחים כי ברגע שיחזרו משלחות צה"ל לצאת למחנות ההשמדה, הוא יחזור לטוס איתן ויקראו בשבתות.
"הבעלים של הספר הזה עלה בסערה השמיימה", מסביר סגן אלוף אודי שוורץ, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית הראשית, כשהוא אוחז את הספר בזרועותיו, "אנחנו לא יודעים הרבה עליו. אבל אנחנו יודעים שמה שהוא השאיר כנראה בתוך לול תרנגולים הוא רק ספר התורה. הספר הזה הוא השריד האחרון, מה שנשאר מאותו אדם שנשלח אל מותו - היה רק ספר התורה".
"לכן היה כל כך חשוב לאדוארד מוסברג להסביר את הסיפור של הספר, להסביר שלא מדובר בעוד ספר שנתרם על ידי פלוני לבית כנסת אלמוני'", המשיך שוורץ והסביר, "לא עוד פסוק שבדרך כלל נרקם על פרוכת ארון קודש או 'מעיל' של ספר תורה. מדובר בספר שאמור לשמש מצבת זיכרון לכל אותם אנשים שנשלחו אל מותם ולא שרדו. הספר הזה מספר את הסיפור שלהם ומנציח מהיכן הם הגיעו ולהיכן הם נשלחו".
"הוא תמיד היה מבקש ממני שאאתר עבורו ספרי תורה", מספר הרב אליעזר גור אריה, זה 16 שנה רב חב"ד בקרקוב שסייע למוסברג במשימתו זו. "הכרנו כי אני גר בשכנות בית משפחתו לפני המלחמה. הוא בא לבקר, כך נפגשנו ומאז ועד מותו הוא כל הזמן עודד אותי לחפש עבורו ספרים ולקנות אותם עבורו. הוא רצה שהספרים יחזרו לידיים יהודיות, שיחזרו לשימושם המקורי, שישמשו לקריאה, לא ייתלו על קיר לקישוט כחפץ נוי, או יימכרו כענתיקות".
"הוא העסיק סופר שייתקן את ספרי התורה שהיה רוכש, מכשיר אותם ואז היה תורם אותם לאחרים", הוסיף הרב וסיפר, "לא רק ספרים, הוא היה רוכש כך גם כלי כסף, פרוכות, מעילים לספרי תורה. הכול מכספו הפרטי ואחר כך היה תורם אותם. המסר שלו היה ששרדנו, שנותרנו בחיים, שאנחנו ממשיכים ושלא ניתן לשואה לקרות שוב. לכן גם היה חשוב לו כל כך הקשר עם צבא הגנה לישראל, בו הוא ראה את תעודת הביטוח שלנו".
"דבר אחד אנחנו כן יודעים - הספר הזה הגיע אל מקומו", מבקש שוורץ להדגיש, "הספר הזה שהוחבא והוטמן במשך כל שנות המלחמה ואף אחריה הגיע לתחנתו הסופית, היא ארץ ישראל, בה צבא הגנה לישראל ובו אוצר הספרים של הרבנות הצבאית. כאן הספר הזה הגיע אל המנוחה והנחלה".
אוצר ספרי התורה הוא רק מתקן מתקדם אחד של חיל הרבנות הצבאית במחנה שורה, הבסיס המודרני אליו עברה לפני כשנתיים. המחנה החדש הסמוך לרחובות כולל גם את מרכז הלוגיסטיקה של חיל הרבנות הצבאית, ממנו מנפקים ליחידות צה"ל את כל צרכי הדת שלהם, בימי חול ולקראת החגים, בשגרה ובחירום, ובכלל זה תשמישי קדושה וספרי קודש, גם לחיילים דרוזים, נוצרים ומוסלמים. לצד אלה גם מתקן מודרני בתקן בינלאומי לזיהוי וקבורת חללים יחיד מסוגו.
באוצר ספרי התורה של הרבנות, כארבע מאות ספרי תורה המוחזקים בתנאים קפדניים של טמפרטורה ולחות. לכל ספר שבב, פיתוח טכנולוגי ייחודי לרבנות הצבאית, המאפשר לזהות את הספר, על גלגוליו בין היחידות, מהשדה לבסיס, לבסיס הרבנות. "בעת חירום, כל גדוד בצה"ל שיוצא למלחמה לוקח עמו ספר תורה", מסביר שוורץ, את המספר העצום של הספרים.
שוורץ סיפר כי הוא האחראי בין היתר על המתקן הייחודי בו מאוחסנים ספרי התורה, שצפוי לעבור בעתיד שדרוג נוסף, עם אחסנתם של הספרים בעמידה, כמו בארון קודש, ועם עיצוב אולם האחסנה הגדול יותר כמקום תפילה מאשר מחסן. "ארון הקודש הגדול בעולם", מכנים את התכנון העתידי ברבנות הצבאית. בכל מקרה, גם היום, שמור לספר התורה שתרם מוסברג מקום של כבוד, פשוטו כמשמעו, בארון זכוכית, ממש בכניסה לאולם האחסנה הארוך. מי שנכנס ויוצא בשעריו לא יכול שלא להתקל בו. שוורץ מציין כי כל ספרי התורה נתרמו ומדגיש, "כל ספר מספר סיפור".