על מקורותיו של חג המימונה נכתבו הסברים רבים. יש מי שהדגיש את ההסבר הקשור באמונה (מימונה - אמונה) ובחיזוקה. כלומר, הנה חג הפסח עבר, ונאמר לנו שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל, והנה הגאולה לא הגיעה. לפיכך, צריך להתחזק באמונה ולא להתייאש, להתעודד ולצמוח, כי הגאולה בוא תבוא על ידי חיזוק האמונה.
ויש שקשרו את ההסבר עם ההילולה של אביו של הרמב"ם, הרב מימון, ומכאן, יום המימונה הוא גם יום ההילולה שלו, המציין את יום פטירתו של הרב מימון אבי הרמב"ם. ויש שהרחיקו לכת וקשרו זאת לאלת המזל ששמה "מימונה" ומבקשים ברכה והצלחה. ויש עוד הסברים רבים ונוספים, אך החשוב מכל הוא משמעותה של המימונה בפועל אצל החוגגים יוצאי מרוקו בעולם, שהטמיעו אותה גם בארץ.
חג המימונה הפך למעשה לחג של בית פתוח לרווחה, של מפגשים בין אנשים, של קבלת אורחים, של כיבוד במיני מתיקה וברכות שכל אחד מאחל לשני לברכת הצלחה. זהו חג המסמל קירוב לבבות ושיח בין מגווני אנשים בקהילה: דתיים וחילוניים, קרובים ורחוקים, וכן זהו חג המדבר על שכנות טובה, על אחווה ורעות בין חלקי הקהילה. המימונה במרוקו טיפחה שכנות ורעות טובה גם בין יהודים ומוסלמים. מוסלמים נהגו לבקר ביום המימונה בבתיהם של יהודים ולהביא להם פרחים, חלב ודבש. ויחד איחלו אחד לשני קיץ טוב ומבורך ויבול עשיר ובשפע של הצלחה. וכמובן הברכה המסורתית: "תרבחו ותסעדו".
וכיום, מול השסע החברתי בישראל שהולך ומעמיק בימים האחרונים הפוגע באחדותו וחוסנו של העם ומאיים על ביטחונו וקיומו, אירועי המימונה הופכים להיות חיוניים ונחוצים ביותר בימים אלה, יש לנצל את ההזדמנות של חג המימונה להעברת המסר של חשיבות השיח, ההידברות, של בית פתוח, של קירוב לבבות, של כבוד לכל קהילה וקהילה, לכל חברה ומגזר ובעיקר, העברת המסר של "כלל ישראל" היא מעל הכול.
ובכלל ישראל, יש דתיים, חילוניים, חרדים, שמאל, ימין וכולם יחד נמצאים ב"כלל ישראל" ללא יוצא מן הכלל. זהו מסר שהמנהיגים הרוחניים של יהודי מרוקו הצטיינו בו והבליטו זאת בפסיקתם המתחשבת, המכלילה והמכילה, כשכל מטרתם הייתה תמיד להשאיר את הקהילה כולה מאוחדת ,ולא רק לדאוג ולטפל בצרכים של מחנה אחד כזה או אחר בלבד. חג המימונה הוא הזדמנות לקידום צעדים להסכמה רחבה ולאחדות העם ביום מיוחד זה.
ניתן לשאוב השראה ותקווה גם מהסכמי אברהם, ובפרט מקידום היחסים בין מרוקו וישראל. יחסים אלו זוכים לפריחה בכל התחומים: בתיירות, במסחר, באקדמיה, בתרבות ועוד. זה נמצא וקיים בכל הרבדים של החברה בישראל ובמרוקו, ולא רק בין ראשי השלטון. לא רק בין ממשלות, אלא שלום חי ותוסס בין העמים, שלום המתקיים לאורך ולרוחב.
והנה שגרירות מרוקו בישראל מארגנת השנה אירוע גדול ביום חג המימונה, שאליו מוזמנים מאות רבות מנציגי כלל החברה בישראל, מחברות וקהילות שונות המייצגים יהודים וגם מוסלמים. זוהי עוד דוגמה ומופת לדו קיום בין יהודים ומוסלמים, ליחסי שכנות ורעות טובה ושיתוף פעולה פורה, ולוואי ואזורנו כולו ישאב השראה מאווירת המימונה ומיחסי השכנות והדו קיום הקיימים בין יהודים ומוסלמים בארץ מרוקו שהיא מדינה ערבית ומוסלמית. ומכאן הקריאה לשיג ושיח, להידברות אמיתית, שתביא להסכמה רחבה ולאחדותו של עם ישראל.
ד"ר שמעון אוחיון הוא מנהל מרכז דהאן באוניברסיטאת בר אילן ויו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל