ברקע החשש משיבושים של המחאה נגד המהפכה המשפטית לאירועי יום הזיכרון והעצמאות, ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) החל היום (רביעי) להחתים חברי כנסת מכל סיעות הבית היהודיות בכנסת על קריאה משותפת "להותיר את יום הזיכרון מחוץ למחלוקת".
לוואלה נודע כי טרופר פנה היום לנציגים מכל סיעה וביקש להחתים אותם על הקריאה: "אנו חברים וחברות מכל סיעות הבית קוראים לכולם נציגי ציבור וכל עם ישראל להימנע מהכנסת הוויכוח לבתי העלמין ולימים הקדושים בזהות ישראלית שנבנתה כאן. ללא אמירות, מכל צד, שיש בהן נגיעה למחלוקת הגדולה שקורעת אותנו בימים אלה".
היוזמה של טרופר בתמיכתו של יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ וכל חברי המחנה הממלכתי חתמו על הקריאה. טרופר פנה גם לשר הכלכלה ניר ברקת שמחתים חברי כנסת מהליכוד על הקריאה המשותפת ולנציגים מכל הסיעות הציוניות.
בד בבד, שרת התחבורה מירי רגב קראה לחברי הליכוד לא לחתום על היוזמה שמקדם ח"כ חילי טרופר לקריאה משותפת של ח"כים להותיר את יום הזיכרון מחוץ למחלוקת הפוליטית מאחר והמסמך אינו כולל התייחסות גם לטקס יום העצמאות ואירועי יום השואה. רגב, שאחראית על טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות, שלחה הודעה מוקלטת לחברי הסיעה בה קראה לא לחתום על המסמך כי "כרגע הוא לא כולל את טקסי יום העצמאות. אם הם רוצים את החתימות שלנו אז בבקשה - יום העצמאות יום הזיכרון יום השואה - שמים מחוץ לויכוחים פוליטיים".
בהקלטה שפורסמה על ידי העיתונאי עמיאל ירחי מאתר כיפה רגב סיפרה כי שוחחה עם טרופר על הנושא ו"הוא מבחינתו לא יכול להתחייב על יום העצמאות. אם אנחנו חותמים על מסמך כזה זה בעצם אומר שאפשר להתפרע על טקסי יום העצמאות. בעיני לא נכון לחתום על מסמך כזה כי אנחנו לא מתכוונים להתפרע. הם בעיקר מעבירים את זה לאנשים שלהם - שמתכוונים להתפרע. אם הם רוצים את החתימות שלנו אז בבקשה - יום העצמאות יום הזיכרון יום השואה שמים מחוץ לויכוחים פוליטיים".
המהפכה שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.