מומחים רבים מצביעים על הפגיעה המסתמנת בזכויות אדם כתוצאה מהרפורמה המשפטית המתבשלת. הנזקים הישירים לעובדים, לנשים, ולמיעוטים אתניים ודתיים נידונים ומנותחים על ידי טובי המוחות. אולם ישנה גם פגיעה נוספת כתוצאה מההתקפה הישירה על שיטת המשפט הישראלית, שקורבנותיה, השקופים תמיד, הם בעלי החיים.
למאות מיליוני בעלי חיים בישראל - במשקים החקלאיים, בטבע, בפינות החי או בבתים - אין מעמד מוגן של ממש בחוק. הם אינם ישות משפטית עצמאית שיכולה להגן על עצמה מפני אלימות, ניצול ועינוי. ישנם שלושה חוקים מרכזיים המגנים היום, בצורה מסוימת, על בעלי חיים. חוק להגנת חיית הבר תשט"ו-1955, חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד - 1994, וחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), תשנ"ד - 1994.
עם המעט הזה, מנסים ארגונים להגנת בעלי חיים לעבוד. ואולם, הם זקוקים לבית משפט עצמאי ובעל יכולת לבקר באופן אפקטיבי החלטות של רשויות המנהל כדי להגשים את העקרונות הללו. מדוע אין לוותר על בתי המשפט, ולהסתפק בקידום רווחת בעלי החיים בכנסת? חקיקה לטובת בעלי חיים נדחקת החוצה מסדר היום. נושאים אחרים תופסים את זמנם של המחוקקים. אולי כי לבני אדם יש נטייה להתעסק בצרכיהם, ואולי כיוון שהניצול של בעלי החיים כרוך באינטרסים כלכליים חזקים.
לפיכך אזרחים וארגונים פונים לבתי המשפט לקבל סעד לטובת בעלי חיים. דרך הדיונים בבתי המשפט, מי שדואגת וחומלת על בעלי חיים יכולה לפעול למענם. בעלי חיים נעדרי ייצוג בהליך הפוליטי, ובית המשפט ממלא תפקיד משמעותי בהגנה עליהם מפני שרירותיות של רשויות השלטון.
כך למשל, פסק דין של בג"ץ העוסק בפיטום אווזים, מבטא ביקורת שיפוטית חשובה על תקנות משרד החקלאות שאושרו בכנסת. נקבע שהתקנות להלעטת אווזים בטלות, כיוון שהן סותרות את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים). אם הרפורמה תעבור, מערכת המשפט תאבד מיכולתה לבקר כך את תקנות משרדי הממשלה. פסק דין אחר, שהגביל את סמכותן של רשויות מקומיות להמית חתולים למקרים של סכנה לבריאות הציבור בלבד, התבסס על עילת הסבירות - זו שעומדת עכשיו בסכנת ביטול. העליון גם אישר את ההחלטה לפסול תוכנית בנייה מסיבית שהייתה צפויה לפגוע בשטחי גידול טבעיים של חיות בר באפולוניה.
בתי המשפט גם כשלו לא פעם בסיפוק הגנה על בעלי חיים: בדיונים בעתירה בנושא המשלוחים החיים של עגלים וטלאים לתעשיית הבשר, למשל, הביעו שופטי העליון העדפה ברורה לאינטרסים של בעלי ממון. כך גם בהליכים נוספים בנושא המתת בעלי חיים או מפגעים המאיימים על חיות הבר. יחד עם זאת, יצירתיות ועצמאות השופטות והשופטים בישראל, לצד המעמד המיוחד שהקנו בתי המשפט לארגונים למען בעלי חיים, הובילה לכך שפסקי דין של בית המשפט העליון נלמדים בקורסים מעבר לים כמודל מוצלח להגנה משפטית על בעלי חיים.
ארגונים לרווחת בעלי חיים נהנים מתמיכה רחבה יחסית של קבוצות מגוונות של אזרחים ואזרחיות, מכל המעמדות, המגדרים והמחנות הפוליטיים. מדובר בקשת רחבה של רעיונות, החל מאלו המזדהים עם עיקרון צער בעלי חיים שמשמעו להגן על חיות מפני סבל מיותר, ועד לדוגלות בזכויות בעלי חיים ובטבעונות. על אף ההבדלים, כולם עובדים יחד למען עולם טוב יותר - לא רק עבורנו, אלא למען אלה שלא יכולים להגן על עצמם מפנינו. הגנה זו חיונית כעת יותר מתמיד, בשל האתגרים הנובעים ממשבר האקלים, מערכות המזון והכחדת המינים. מרחב דמוקרטי חיוני להגנה על בעלי חיים. שינוי שיטת המשטר בישראל תיטול מאתנו - לצד זכויות רבות אחרות - גם כלי משמעותי לקידום זכויות בעלי החיים ורווחתם.
ד"ר שירה שמואלי, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב.
עו"ד אמנון קרן, הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב.