השלב הראשון במהפכה המשפטית שמובילה הממשלה אושר בכנסת בקריאה ראשונה. כעת, זמן חשבון נפש. של מי? של כולם ובעיקר של מובילי המחאה בהייטק. גם לי יש עמדה ברורה לגבי המהלכים הנוכחיים, אך זוהי חובתי להביע אותן כאזרחית, לא תחת כובעי כמנהלת בכירה בתעשייה, ועל כן לא אפרוש בטור זה את עמדותיי הפוליטיות.
אני עוסקת בתחומי הייעוץ, הטכנולוגיה והחדשנות כבר יותר משני עשורים, אני מלווה באופן צמוד חברות הייטק וסטארטאפים ישראלים ועוזרת להם לצמוח, להתייעל ולפרוץ לשווקים בינלאומיים ואני יכולה לומר בפה מלא שההייטק הישראלי יקר לליבי יותר מכל. דווקא משום כך, קשה לי לעמוד מנגד ולהתבונן בגלישה חסרת המעצורים במדרון. ההייטק נטל על עצמו במחאה הנוכחית תפקיד של הובלה.
זוהי פוזיציה עם המון אחריות אך יש סיכון בצדה. אחד המהלכים השנויים ביותר במחלוקת שהחל בקרב חלק מחברות ההייטק היה ההוצאה היזומה, והמוצהרת, של כספים לחו"ל, ואני באה ואומרת לכל אותן חברות אל תכרתו את הענף שעליו אתן יושבות. יש לעשות פה הפרדה מאד ברורה בין הגורמים והאינטרסים לביצוע מהלכים- ברמה העסקית זו החלטה לגיטימית להעביר כספים ממקום למקום בהתאם לבחינת הסיכונים בשוק. ואולם, הבחירה לבצע זאת כאקט פוליטי מוצהר מייצרת כדור שלג של חששות שבעיני חוטא למטרה ועושה יותר נזק מתועלת למדינת ישראל. הערכות כיום מצביעות על מיליארדי דולרים שכבר נמלטו מכאן ואנו רואים את ההשלכות של המהלכים האלה גם בהיחלשות השקל ובחוסר היציבות בשווקים.
אני יודעת שרבים מראשי ההייטק מסכימים איתי, אם כי לא באופן מוצהר מעל דפי העיתונים, שזוהי ירייה עצמית ברגל שלנו. המהלך המכוון של פגיעה בכלכלה כאמצעי להפעלת לחץ פוגע קשות בתדמיתו של ההייטק כאקוסיסטם כל-ישראלי. עברנו את הקריאה הראשונה והחקיקה נמשכת, ומעתה אני סבורה שההייטק צריך למלא תפקיד אחר בעימות שקורע אותנו והופך אותנו לאויבים.
לחזק את הקשר עם העולם
ההייטק הישראלי הוא השגריר הבולט ביותר של מדינת ישראל. כמנהלים בתעשייה, אנחנו מצויים בקשר מתמיד עם לקוחות ומשקיעים בחו"ל. דווקא בימים אלה, עלינו להיות מאוד זהירים באופן שבו אנחנו מתווכים את המשבר הזה החוצה. עבורם, אנחנו מהווים חלון בלתי אמצעי למה שמתרחש כאן, ולדברים שלנו יש משקל רב בעיצוב התפיסה שלהם את המצב בישראל.
אינני אומרת שהמחאה לא לגיטימית, נהפוך הוא - אני חושבת שהמהות של דמוקרטיה היא לאפשר לכל אזרח להביע עמדה ולהיאבק (בדרכים חוקיות) על העקרונות שחשובים לו ואני הגד סתימת פיות. יחד עם זאת אני מצפה ממובילי דעה ומשפיענים אם זה בהייטק, בשוק ההון או בכל סקטור אחר לבחור מילים בקפידה בשיג ושיח עם אנשים מבחוץ. כמי שעומדת בראש פירמה גלובאלית עם שלוחות בכל העולם, אני מבינה שבעיני גורמים עסקיים בעולם אני המראה של ישראל. מעבר לפן העסקי, יש לי תפקיד חשוב לא פחות של שגרירה ישראלית שצריכה לפעול לחיזוק הקשר בין האקוסיסטם הישראלי לעולמי.
הבה נזכור ששום חוק לא אושר עדיין, צפויות עוד התפתחויות, ואין סיבה להדהד החוצה נבואות זעם ותרחישי אימים. תארו לעצמכם שבסופו של דבר תושג פשרה שתשביע את רצון כל הצדדים? איך נתקן אז את הנזק התדמיתי?
המהלך השנוי במחלוקת של הוצאת כספים מישראל לצד הדיבור על רמות שכר גבוהות ותנאים מפנקים גרם לתיוג ההייטק כ"אליטה פריווילגית", אבל בואו נזכור שכל חברת הייטק נולדה מתוך חזון ויצירתיות ונבנתה בעמל רב ותוך נטילת סיכונים. עובדי ההייטק עובדים מסביב לשעון ומאחוריהם שנים רבות של לימודים, הכשרות והתמקצעות. ההייטק אחראי לכרבע מהתוצר, הוא הבסיס לעוצמתה הבינלאומית של ישראל בעשור האחרון ולכן אין זה נכון לראות אותו כבועה המנותקת מהכלכלה ומהחברה.
כאשר החברה הישראלית נקרעת בין ימין ושמאל, מזרחים ואשכנזים, זה הזמן של ההייטק למצב את עצמו כקונסנזוס ישראלי- מעמד שנפגע מאוד בשבועות האחרונים. על כן כמי שעומדת בראש חברה גלובאלית בעלת חברות בנות נוספות אני רוצה להצהיר שאנחנו לא נוציא מכאן כספים, אלא להיפך - נמשיך לגייס עובדים חדשים ונמשיך להשקיע בפעילות המקומית שלנו, כדי לתמוך בהמשך השגשוג של ההייטק הישראלי, הכלכלה והחברה ואני קוראת לעמיתיי להצטרף אלי ולחזק את המדינה שלנו בשעה הכי קשה שלה.