רגע לפני שסא"ל במיל' שלמה פרל הלך לישון אחרי ערב חג שמח במיוחד, בו חגג את סעודת פורים עם 13 ילדיו ונכדתו בת החודשיים, הוא לא דמיין שפיצוץ אחד בשתיים בלילה יחזיר אותו 22 שנים אחורה.
"הייתי בדרך מהבסיס לאפטר בבית כשמארב של מחבלים ריסס את הרכב בעשרות כדורים. אני זוכר הכול כאילו זה היה אתמול - הרעש של הקליעים על האוטו, הריח של אבק השריפה, הבשר החרוך. צעקתי "שמע ישראל" כי כדור אחד פגע לי בחזה והפסקתי לנשום".
הוא פונה במצב קשה לבית החולים שם איבד את הכרתו ולאחר טיפולים מצילי חיים מצבו התייצב. אבל המאבק האמיתי רק התחיל, כשבמקביל לניתוחים - שעדיין עובר - עקב קליע שנותר בגופו, הוא מתמודד עם פוסט טראומה, וקופץ מכל פיצוץ.
"כל פעם כשיש פיצוץ אני מחסיר פעימה, בכל בום מהנפצים של פורים הנשמה יוצאת. לצערי זה קורה בכל שנה", הסביר פרל. הוא מספר כי גם ביום ראשון לפנות בוקר הוא קפץ מהמיטה בעקבות נפץ שנדלק ליד ביתו: "זה היה קרוב במיוחד. ברגע אחד חזרתי אחורה, קפצתי מהמיטה ונפצעתי ברגל. עד עכשיו אני מרגיש את המכה החדה. לא הצלחתי לחזור לישון בלילה אחרי".
בשביל הלומי הקרב ופוסט טראומתיים כל פיצוץ של נפץ או רעש פתאומי יכול לגרום לנזק גדול, כשעבור רבים מהם זה מחזיר אותם בחזרה לנקודות שצילקו אותם. "ההתמודדות יומיומית. בבית הכנסת אני מבקש לא להרעיש מדי בזמן המגילה ומכבדים עד כמה שאפשר, אבל כשזה קורה ברחוב זה נורא. אפשר לשמוח בלי הבומים האלה והשטויות מסביב", מבקש פרל.