מתווה פשרה חדש זוכה לביקורת חיובית מצד לוין: "הראשון שיוצא מחוץ לקופסה"

מתווה פשרה חדש לרפורמה המשפטית הוצג הערב (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין, שטען כי "יש בו כיוונים טובים", והוא ייבחן אותו. על המתווה, שנחשף בחדשות 12, חתומים האלוף במיל' גיורא איילנד, הפרופסורים דניאל פרידמן ויובל אלבשן וד"ר גיורא ירון.

מטעמו של שר המשפטים נמסר לוואלה כי "מדובר במתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה, יש בו כיוונים טובים והוא יבחן על ידי שר המשפטים".

הדבר המעניין ביותר במתווה הוא השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הסוגיה שנחשבת הכי נפיצה וגם הכי חשובה בעיני שר המשפטים יריב לוין, עד כדי כך שכל התפשרות בנושא זה נחשב ל"דיל ברייקר" מצידו של השר.

במתווה יש שתי חלופות לבחירת שופטים. בחלופה הראשונה, הוועדה לבחירת שופטים תורכב מ-11 חברים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני ח"כ שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיא/ת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון. בחירת שופט לבית המשפט העליון תעשה ברוב של שמונה חברים בוועדה. כך שלמעשה לקואליציה יש שישה חברים בוועדה ולאופוזיציה שני חברים. בחלופה זו, כדי למנות שופטים לעליון הקואליציה תצטרך להתפשר או עם האופוזיציה או עם השופטים החברים בוועדה, כך שישמר איזון מסויים.

עם זאת, בחלופה השנייה, הוועדה למינוי שופטים תכלול 12 חברים בהרכב הבא: ארבעה חברים מהקואליציה, ארבעה חברים מאופוזיציה וארבעה שופטים. באשר למינויים בעליון לשופטים בעליון לא יהיה כוח הצבעה אלא משקיף ומשתתף בדיונים למעט הנשיא/ה שיש לה/ו זכות וטו אחת בקדנציה.

בהצעה הזאת שופטי העליון לא יכולים בכלל להצביע ולבחור שופטים לבית המשפט, ובשל כך סיכוייה של חלופה זו להתקבל על ידי השופטים היא קלושה. יחד עם זאת, ועל מנת לרכך את התנגדות האופוזיציה, המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת "תיבת נוח", כלומר: כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת מינוי אחד והאופוזיציה בוחרת מינוי אחד.

גורמים המעורים בפרטים סיפרו שמדובר בהצעה שיכולה להוציא את ישראל מהמשבר וכי עכשיו הכל תלוי באווירה הציבורית שתיווצר סביב הצעה זו.

המתווה מתייחס גם לחקיקת חוקי יסוד, שלשם חקיקתם או תיקונים יידרשו ארבע קריאות בכנסת, שבכל אחת מהן יידרש רוב של 61. במקרה שחוק היסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

בכל הנוגע לחוקים רגילים, במתווה נכתב כי ביקורת שיפוטית עליהם תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים מחבריו. הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 65 קולות. כמו כן, הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 61 קולות, אולם במקרה כזה ייכנס החוק שחוקק מחדש לתוקף שישה חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. אם חוקק החוק מחדש ברוב של 65 קולות ייכנס החוק לתוקף במועד שנקבע בו.

ביחס למעמד היועצים המשפטיים, אלה יישארו במשרות שאינן משרות אמון וחוות דעתן תחייב את הממשלה, אך עם זאת הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.

גם עילת הסבירות עברה "ריכוך" והיא לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת.

ממטה מאבק הגלימות שמשיק קמפיין חדש נמסר: "לא נאפשר לפוליטיקאים לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית. בזמן שבכנסת אנשים מחממים כסאות, נפעל כדי להציל את הדמוקרטיה ומערכת המשפט. נצא לרחובות עד שהמדינה תרעד. רק כך נוכל לשנות, כי שהפוליטיקאים בוחרים את השופטים, כל משפט מכור. יש לבצע שינויים מהותיים במתווה הנשיא ובראש ובראשונה - בחירת שופטים באופן מאוזן".

תגובת פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה למתווה: "הפורום, המייצג מעל 120 מרצות ומרצים למשפטים ולמשפט ציבורי בפרט, סבור כי אין מדובר בפשרה כלל אלא למעשה בתכנית הקואליציה אחת לאחת בשינוי אדרת. ולכן לא פלא שהקואליציה הזדרזה לתמוך בה. נזכיר כי פשרה גרועה היא גרועה נקודה. אין לאף אחד סמכות להתפשר על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. הקווים האדומים שאנו מחויבים להם, וכל הסכמה חייבת להיות מחויבת להם, הם הקווים האדומים של הדמוקרטיה: מרכיב אחד הוא שאסור שהליכי בחירת שופטים יהיו בשליטתה הבלעדית של הקואליציה, במישרין או בעקיפין. מרכיב נוסף הוא שריון של זכויות האדם, ובראשן הזכות לשוויון, בהן אין לפגוע בכל רוב שהוא. מרכיב הכרחי אחר הוא חוק יסוד: החקיקה שיקבע ששינויים לחוקי יסוד צריכים להיעשות בהסכמה רחבה ולא באמצעות רוב רגיל, ושתוכנם אינו יכול לסתור את עקרונות היסוד של השיטה לרבות ההגנה על זכויות האדם. אסור לפגוע בסמכות לביקורת שיפוטית על חקיקה ובמקרים הנחוצים גם על חקיקת יסוד. השירות הציבורי חייב להשאר מקצועי ולא פוליטי. כך גם התרבות, המדע, האקדמיה והתקשורת חייבים להשאר חופשיים ומוגנים מהתערבות והשתלטות פוליטית".