בית המשפט העליון קבע היום (שני) בדעת רוב של שני שופטים מול אחת כי אין לאפשר עריכת בדיקות גנטיות לשש נשים ולבני הזוג של חמש מהן, שהיו מטופלים ביחידת ההפריה החוץ גופית של בית החולים אסותא בראשון לציון, בניסיון לבחון אם מתקיים קשר גנטי בינם לבין התינוקת מפרשת העוברים. בכך הפך בית המשפט העליון את החלטות בית משפט השלום והמחוזי בתיק.
פסק הדין עוסק בעניינה של התינוקת סופיה, שנהרתה בהליך של הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא ראשון לציון. במועד לידתה כבר היה ידוע, על רקע בדיקות שנערכו בשלב ההיריון, כי אין התאמה גנטית בינה לבין האם היולדת ובן זוגה, וכי למעשה התינוקת, שהורתה בזרע וביצית של אב ואם גנטיים אחרים, לא ידועים, הושתלה ברחמה של האם היולדת בטעות.
אביה של סופיה בירך על פסק הדין של בית המשפט העליון ואמר כי "זה נס גלוי. קיבלנו את סופיה במתנה היום פעם נוספת". עורכי הדין של האם היולדת מסרו: "בית המשפט העליון קיבל בהחלטה אמיצה את העמדה שלנו ואת כל טענותינו. אי אפשר להפוך את האם לפונדקאית וצריך להפסיק את מחול השדים. לתנוקת יש אם ראויה ולא צריך לחפש לה אם אחרת - כך קבע בית המשפט בדכת רוב".
בדעת מיעוט של אחת מול שני שופטים טענה השופטת דפנה ברק ארז בפסק הדין כי יש לאפשר את הבדיקות כדי להוריד מהספקות של העותרות. לעומתה, השופט אלכס שטיין סבר כי גם אם לא ניתן לקבוע מהו הרף המספרי המדויק של "סיכוי סביר", ודאי שמדובר במבחן הסתברותי. במקרה זה, לדבריו, ההסתברות של כל אחת מהמטופלות להימצא כבעלת קשר גנטי לתינוקת עומדת על 4.5%, ואולי אף פחות מכך, וממילא היא אינה חוצה את הרף של הסיכוי הסביר.
עוד הוא ציין כי נקודת המוצא לדיון היא שמעמדה המשפטי של האם היולדת כהורה הקטינה עדיף על מעמדו של כל הורה גנטי אחר שיימצא, אם יימצא, שכן התינוקת באה לעולם רק בזכות האם היולדת שנשאה את ההיריון ובתומו, הביאה אותה אל אוויר העולם.