המחאה הזו תוליד מפלגה חדשה - או כוכבים חדשים במפלגות הקיימות

המחאה הנוכחית מאייימת יותר על קיומה של מפלגת יש עתיד, שהוקמה על גל מחאה בשנת 2011, מאשר על יציבות הקואליציה הנוכחית. בין חברי הקואליציה קיימת הסכמה מלאה על צורך בשינוי בוועדה למינוי שופטים ושלילת הסמכות לבית המשפט לפסול חוקים המכונה "פסקת ההתגברות". המחנה הלאומי העביר את חוק החזרת המסתננים לארצותיהם ובית המשפט העליון פסל את חוק הגיוס של חרדים שקבע את מכסת החרדים שיתגייסו לצה"ל.

בית המשפט העליון הפך לשופר של ארגונים אנטי-ישראלים שעותרים על כל בניה ובכך משתק את התפתחות התיישבות היהודית ביהודה ושומרון. אפילו המחבלים שרצחו יהודים בהיותם יהודים קיבלו הגנה בשלילת זכויותיהם מהמדינה.

פסילת החוקים האלה ועוד גרמו לאנשי הימין להאמין שבית המשפט העליון הפך לשחקן מרכזי בזירה הפוליטית, ובהתבסס על פסיקותיו הוא נתפס כמייצג את האג'נדה של מחנה השמאל.

המחאה הזו תצמיח פוליטיקאים חדשים. אלה הנמצאים במפלגת יש עתיד, ניצלו מחאות לגיטימיות לצרכים שלהם, ורצו לכנסת תוך ניצול ציני של מחאות כואבות וצודקות. הם לא הביאו שינוי.

במחאה הזאת רואים כוכבים חדשים שמתראיינים השכם והערב בכלי התקשורת השונים. נראה שהם נמצאים במסע הבחירות לכנסת ה- 26. ייתכן וח"כ יאיר לפיד, ראש הממשלה לשעבר, וח"כ בני גנץ, שר הביטחון לשעבר, ירצו לרענן את השורות במפלגותיהם ולהצדיק את קיומם.

אם אותם "כוכבי הפגנות" לא ימצאו מקום מכובד במפלגות השמאל, הם יקימו מפלגה חדשה וינסו להתחרות מול המפלגות הקיימות. לכן, חברי הכנסת מסיעות השמאל הם אלה שצריכים להיות מודאגים מעוצמת ההפגנות והמחאות, שיותר מאיימת על מקום בכנסת הבאה. לעומת זאת, הליכודניקים שידבררו את הסדרת הרשויות בין הרשות המחוקקת והשופטת ייצאו מורווחים משום שזה מה שרוצים הבוחרים שלהם. גם אם לא כולם, לפחות הרוב המוחלט.

המאבק הוא לעיצוב מחדש של המערכת המשפטית שנשלטת בידי אליטה שרואה את עצמה מעל הכנסת ומעל העם, שהוא הריבון שבוחר את חברי הכנסת. נכון שלא נשמע טוב שפוליטיקאים יבחרו את השופטים, ובכך המערכת השיפוטית תהיה תלותית בגחמות של פוליטיקאים, כך שכל שופט ישקול היטב את ההשלכות במתן גזר דין להמשך תיפקודו.

לא זה מה שרוצה שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין. הוא רוצה להעמיד את המערכת המשפטית כמערכת עצמאית שתשפוט על פי חוק, ותפסיק להיות רשות מחוקקת ושופטת בו זמנית, ובכך תבטל את הרשות המחוקקת. המחאות וההפגנות המתקיימות מול משכן הכנסת וערי המרכז הן הוכחה מוצקת להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית.

עם זאת, מאנשים שהיו אמונים על מערכות גדולות והיוו מודל לחיקוי לאלפי חיילים, אנשים שנתנו מעצמם למען המדינה והעם, מצופה להיות זהירים בלשונם. כן למחאות והפגנות, אבל קריאות למרי אזרחי והוצאת כספים מהמדינה זוהי פגיעה עצמית בבטן הרכה של החברה כולה ולא משנה מאין באו לכאן, מה מינם ועוד. כולם רוצים מדינה יהודית ודמוקרטית.

אי-הימצאותם כעת בתפקיד ציבורי כלשהו אינו מסיר מאותם הבכירים לשעבר את האחריות על ההשלכות של דבריהם חסרי רסן.

ייתכן שהטענה לפיה ביטול עילת הסבירות תפגע בשכבות החלשות - נכונה. אבל לשם כך, קיימת הכנסת כדי לחוקק חוקים שיעשו תיקון לעוולה חברתית וזכויות האדם. השופטים על פי חוק שהתקבל בכנסת, צריכים לשפוט. אני נמנה על אותה האוכלוסיה שזקוקה לסעד של בית המשפט העליון. אלא שלא כל הפוליטיקאים מהשמאל וחלק מאנשי התקשורת באמת זועקים על ביטול עילת הסבירות כי זה עלול אולי לפגוע באוכלוסיות המוחלשות, אלא מתקשים לקבל שלאחר סבב הבחירות החמישי, הצליח הימין להקים ממשלה. זה מה שכואב לאותם פוליטיקאים שמתדלקים את המחאה תוך הסתה והתרסה נגד הציבור הימני שמימש את זכותו הדמוקרטית ובחר בימין.

בדרך כלל הימין הוא המפגין הקבוע במדינה, ולמרות שזעקתו הייתה צודקת, הוא לא קיבל התייחסות הוגנת. הפעם השמאל מפגין. זה מעיד שהימין החליט לשלוט והפסיק לפחד מעצמו. ההגה נמצא בידי ח"כ יריב לוין, אדם אידיאולוג עם משנה סדורה שבא להביא שינוי במערכת המשפט, על מנת שבית המשפט ישקף את החברה הישראלית ולא את האליטה בלבד.