הייעוץ המשפטי לממשלה הודיע בסוף השבוע כי יתנגד לשתי הצעות חוק בולטות שיעלו היום (ראשון) להצבעה בוועדת שרים לחקיקה.
ההצעה הראשונה של ח"כ משה גפני מיהדות התורה שקובעת כי יחול איסור על הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים. בייעוץ המשפטי טוענים כי ההצעה "מעוררת קשיים חוקתיים ניכרים" ויש לבחון יחד עם משרדי הממשלה "פתרונות חלופיים מבלי שיהיה בהם כדי לפגוע יתר על המידה בזכויות החולים".
ההצעה השנייה שמעוררת התנגדות היא של ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד שנועדה לאסור פרסום הקלטות של אדם ללא הסכמתו אם היא כוללת מידע רגיש אודותיו ולצד זה גם עונש פלילי של מאסר. הייעוץ המשפטי קבע כי "קביעת איסור על פרסום פוגעת מטבעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, ולפיכך דרושה הצדקה כבדת משקל כדי להגביל חירויות יסוד אלה. בפרט, פרסום של הקלטות ברבים, הוא אמצעי חשוב בידי עיתונאים ואמצעי תקשורת, בין השאר כשהם חושפים פרשות שחיתות, מגעים פוליטיים ומדיניים ועניינים נוספים המצויים בליבת העניין והשיח הציבורי".
עוד נכתב כי "דברי ההסבר להצעת החוק אינם כוללים התייחסות לאיזון בין הפגיעה בפרטיות לפגיעה בחופש ביטוי. לא ברורה ההצדקה להרחבת האיסור, כך שיחול באופן חלקי בלבד רק לעניין הקלטות, ללא הסבר באיזה אופן לרכיב ההקלטה יש כדי להשליך על מידת הפגיעה בפרטיות".
הצעתו של ח"כ ביסמוט, עיתונאי ועורך ישראל היום לשעבר, היא תיקון לחוק הגנת הפרטיות, הכולל איסור פרסום הקלטה של אדם ללא הסכמתו. בהצעתו, מבקש ביסמוט כי תחת ההגדרה "מהי פגיעה בפרטיות", יכלל גם אקט של פרסום הקלטה של אדם שלא בהסכמתו, ואשר כוללת מידע רגיש אודותיו. מידע רגיש, כהגדרתו בחוק, הוא נתונים על אישיותו של אדם, צנעת הפרט, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו.
"נוסח החוק כיום בעייתי, משום שהיכולת הטכנולוגית להקליט שיחות צריכה לשמש בעיקרה לשימור מידע לצרכים אישיים ולא לשם פרסומה ברבים באופן שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: עבירה זו, לפי ההצעה, תהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית. דינה של העבירה הפלילית, "פגיעה במזיד בפרטיות" גם אם נעשתה בדרך של פרסום כזה, הוא חמש שנות מאסר.
הצעת החוק השניה של ח"כ משה גפני מבקשת לתת מענה לפסיקת בג"ץ לפיה לבתי החולים אין סמכות למנוע הכנסת חמץ, לחפש מזון בתיקים או להעיר למבקרים על כשרות המזון. הצעת החוק של גפני כי ייאסר על בתי חולים להכניס או להחזיק חמץ בפסח, אלא אם מדובר בבית חולים שאינו משרת את המגזר היהודי ולא מחזיק בתעודת כשרות לאורך השנה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "במשך אלפי שנים, מאז יצאו בני ישראל ממצרים, שמר העם היהודי באדיקות רבה את חג הפסח והלכותיו. גם בזמנים קשים ואפלים בהיסטוריית העם היהודי, בהם גזרו על היהודים שלא לקיים מצוות - כגון תקופת האינקוויזיציה והשואה - שמר העם היהודי במסירות נפש ממש, שלא לאכול חמץ בחג הפסח, ואין כל סיבה שבמדינת היהודים לא יתאפשר לחולים לשמור על כשרות בפסח".
הצעת החוק עוררה בעבר ביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים אך בסיעות הדתיות והחרדיות הסבירו כי לולא החלטת בג"ץ לא היה כל צורך בחקיקה. הצעת החוק תקודם, ככל הנראה עוד לפני חג הפסח, והיא חלק מההסכם הקואליציוני שנחתם עם ש"ס, יהדות-התורה ושאר סיעות הקואליציה.