ועדת שרים לענייני חקיקה תתכנס ביום ראשון כדי לדון בהצעות חוק פרטיות של הקואליציה והאופוזיציה, ולקבוע איזה מהן יעלו לאישור במליאת הכנסת ויקודמו בהליך חקיקה בכנסת. שתי הצעות חוק בולטות יעלו לדיון, והן הצעת החוק של ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד לאסור פרסום הקלטות ללא אישור המוקלט והצעה של ח"כ משה גפני מיהדות התורה לאסור הכנסת חמץ לבתי החולים בפסח, בניגוד להחלטת בג"ץ.
הצעתו של ח"כ ביסמוט, עיתונאי ועורך ישראל היום לשעבר, היא תיקון לחוק הגנת הפרטיות, הכולל איסור פרסום הקלטה של אדם ללא הסכמתו. בהצעתו, מבקש ביסמוט כי תחת ההגדרה "מהי פגיעה בפרטיות", יכלל גם אקט של פרסום הקלטה של אדם שלא בהסכמתו, ואשר כוללת מידע רגיש אודותיו. מידע רגיש, כהגדרתו בחוק, הוא נתונים על אישיותו של אדם, צנעת הפרט, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו.
"נוסח החוק כיום בעייתי, משום שהיכולת הטכנולוגית להקליט שיחות צריכה לשמש בעיקרה לשימור מידע לצרכים אישיים ולא לשם פרסומה ברבים באופן שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: עבירה זו, לפי ההצעה, תהווה עוולה אזרחית ועבירה פלילית. דינה של העבירה הפלילית, "פגיעה במזיד בפרטיות" גם אם נעשתה בדרך של פרסום כזה, הוא חמש שנות מאסר.
הצעת החוק השניה של ח"כ משה גפני מבקשת לתת מענה לפסיקת בג"ץ לפיה לבתי החולים אין סמכות למנוע הכנסת חמץ, לחפש מזון בתיקים או להעיר למבקרים על כשרות המזון. הצעת החוק של גפני כי ייאסר על בתי חולים להכניס או להחזיק חמץ בפסח, אלא אם מדובר בבית חולים שאינו משרת את המגזר היהודי ולא מחזיק בתעודת כשרות לאורך השנה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "במשך אלפי שנים, מאז יצאו בני ישראל ממצרים, שמר העם היהודי באדיקות רבה את חג הפסח והלכותיו. גם בזמנים קשים ואפלים בהיסטוריית העם היהודי, בהם גזרו על היהודים שלא לקיים מצוות - כגון תקופת האינקוויזיציה והשואה - שמר העם היהודי במסירות נפש ממש, שלא לאכול חמץ בחג הפסח, ואין כל סיבה שבמדינת היהודים לא יתאפשר לחולים לשמור על כשרות בפסח".
הצעת החוק עוררה בעבר ביקורת חריפה מצד גורמים פוליטיים אך בסיעות הדתיות והחרדיות הסבירו כי לולא החלטת בג"ץ לא היה כל צורך בחקיקה. הצעת החוק תקודם, ככל הנראה עוד לפני חג הפסח, והיא חלק מההסכם הקואליציוני שנחתם עם ש"ס, יהדות-התורה ושאר סיעות הקואליציה.