נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא הערב (ראשון) בנאום מיוחד שנשא לעצור את החקיקה של הרפורמה המשפטית. בנאום טען כי "אנחנו מזמן לא בוויכוח פוליטי, אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית", והתריע כי הרפורמה במתכונתה הנוכחית "עלולה להשפיע לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה". שר המשפטים הגיב לדבריו ומסר "אין לקשור בין ההידברות והתקדמות הליכי החקיקה".
"אנחנו בעיצומם של ימים הרי גורל עבור עמנו ומדינתו", אמר בתחילת דבריו. "בשבועות האחרונים פעלתי בכל כוחי כדי להביא להסכמות רחבות. שני הצדדים צריכים להבין שאם רק צד אחד ינצח כולנו נפסיד. אנחנו מזמן לא בוויכוח פוליטי אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית".
הוא התייחס לרפורמה המשפטית, ואמר כי "הרפורמה לא צצה יש מאין - היא תוצר של מחנה שמרגיש שהתפתח חוסר איזון בין הרשויות, והיא תוצר של כאב ותסכול עמוק שהגיעו לשיא בהתנתקות. לדחות ולהתעלם ממנו זו טעות גדולה". מנגד טען, "מכלול חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל השפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל".
בנאומו הציג חמישה עקרונות שלדבריו יהיו "בסיס למשא ומתן מידי ותכליתי שיסדיר את היחסים בין הרשויות".
1. חוק יסוד חקיקה
לפי העיקרון הראשון, "'חוק יסוד: החקיקה' יעגן גם את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה. ומנגד, ב"חוק יסוד: החקיקה" תיקבע תכולת סמכותו של בית המחוקקים להתגבר על פסק דין שפסל חוק שהכנסת חוקקה, וזאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה.
2. הטיפול בעומס השיפוטי
"העיקרון השני נוגע באופן ישיר לעומס השיפוטי. אזרחי ישראל משלמים היום מחיר כבד על הפער העצום בין מדינת ישראל לשאר מדינות העולם המתוקנות, בכל מה שקשור ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים. במדינות ה-OECD מספר השופטים למאה אלף איש גדול פי שלושה ממה שקיים בישראל. ממשלת ישראל, בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, צריכה לפתור את האתגר העצום הזה, וליצור כבר בתקציב הקרוב רפורמה שתצמצם את הפער הזה על ידי תכנית רב שנתית".
3. אמון אזרחי ישראל במערכת המשפט
"העיקרון השלישי מתייחס לאמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל. האמון הוא ערך בסיסי ביותר במערכת היחסים בין אזרח לכל רשות שלטונית. בישראל נפתחים מדי שנה למעלה משמונה מאות אלף הליכים משפטיים חדשים, והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע ביעילות, באיכות, ובאמון של האזרחים במערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון להביא יחדיו לתוכנית שתאושר בהחלטת ממשלה, במטרה לסייע למערכת המשפט בהתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין ולסחבת הבלתי נסבלת, ובעיקר - תגביר את אמון הציבור. אנחנו חייבים את זה לאזרחי ישראל".
4. אופן בחירת השופטים בישראל
"העיקרון הרביעי מבסס את אופן בחירת השופטים בישראל. אני מציע כאן היום, שהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה לאלתר כך שישקף איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות, הממשלתית והמשפטית כאחד.
"המנגנון לבחירת שופטים צריך להישען על הסכמה ושיתופי פעולה, ולא על סבבים בלתי נגמרים, של הכנעות מחד והטלות וטו מאידך. על פי ההצעה - לכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה, ואני מדגיש - תיאום והסכמה, בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בתוך נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג אופוזיציה, שייבחר על ידי האופוזיציה. אופן בחירת נציגי הציבור, לרבות תנאי הסף שלהם וסוגיית ייצוג עורכי הדין בוועדה - יוסכם בהידברות בין הצדדים. כאמור, לאף אחת מהמערכות לא יהיה רוב מובנה".
5. עילת הסבירות
"העיקרון החמישי והאחרון עוסק בעילת הסבירות. אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות, עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת, לטריטוריה מובחנת ומיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה. בהכירי את עמדות הצדדים אני סבור שהם יכולים וצריכים ליצור הסכמה רחבה גם בנוגע לעילת הסבירות".
עוד בטרם סיים הנשיא את נאומו פרסם שר התקשורת שלמה קרעי התנגדות לדבריו: "בזמן ממשלת ההונאה, כשחירפו וגידפו מערכות אלוקים חיים, לא שמעתי אף אחד מציע פשרה. כשרדפו אברכים ולומדי תורה, כשרמסו ליכודניקים באשר הם, את המסורת, את הציונות, לא היתה שום קריאה להידברות. צביעות היא שם המשחק ואנחנו מזמן סיימנו להשתתף בו. להמשיך עם הרפורמות בכל הכח".
סגן ראש כממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב לדברי הרצוג גם הוא ומסר: "נאום נשיא המדינה התקיים בשעה שהשתתפתי בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. רק לאחר הדיון יכולתי לשמוע בקשב רב את דבריו. יש בהצעתו מרכיבים חיוביים, ויש בה גם מרכיבים שמנציחים את המצב הלא תקין הקיים".
"כפי שאמרתי לכל אורך הדרך, אני מוכן ומעוניין לקיים הידברות אמיתית עם חברי אופוזיציה שיסכימו לכך, וכדאי להתחיל בהידברות זו מיד", הוסיף לוין, "על מנת שההידברות לא תהפוך לאמצעי לגרירת רגליים כדי לעכב ולמנוע רפורמה מהותית ומשמעותית במערכת המשפט, אין לקשור בין ההידברות והתקדמות הליכי החקיקה. לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית".
עוד בוואלה!
לקראת הנאום של הנשיא, יזם ההייטק הבינלאומי ויו"ר JVP אראל מרגלית טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "משתמש בנשיא" כדי לנטרל את המחאה. הוא קרא להרצוג "לא תיפול לתרגיל הכי ישן של נתניהו ואל תיתן יד לעצירת המחאה. תמלא את תפקידך באומץ ותניף דגל שחור נגד ההחלטה לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית יחד עם מיליוני ישראלים שלא מוכנים לדיקטטורה בישראל".
המהפכה המשפטית שמתכננת הממשלה כוללת סדרת שינויים משמעותיים במערכת המשפט, כגון קביעה לפיה רק הרכב מורחב של בג"ץ יוכל לפסול חקיקה שעברה בכנסת. צעד נוסף של המהפכה, שנועד לחזק את ידה של הממשלה מול בית המשפט, הוא קביעת פסקת התגברות שתבטל החלטות של בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, וכן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שתישלט באופן מלא בידי הקואליציה.
עוד עוסקת הרפורמה בהחלשת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה, כך שעמדתם לא תחייב את הממשלה, ובביטול עילת הסבירות, מה שבין היתר שמגביל באופן משמעותי את יכולת ההתערבות של בית המשפט במינוי בכירים.