הצעת החוק שהגיש ח"כ משה סעדה, סגן ראש מח"ש לשעבר, לפיה המחלקה לחקירת שוטרים תעבור לסמכות משרד המשפטים, צפויה לעלות היום (ראשון) לדיון בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה עוסקת בשינוי הסמכויות והכפיפות של המחלקה כיום.
לפי ההצעה, מלבד שוטרים, מח"ש תהיה מוסמכת לחקור גם תובעים מהפרקליטות, סמכות שכיום ניתנת רק למשטרת ישראל. בנוסף מציע סעדה, ששר המשפטים יוכל למנות את מנהל/ת מח"ש במקום הנוהל הקיים של מינוי על בסיס מכרז ותחרותי של משרד המשפטים. עוד מוצע בחוק החדש, שמח"ש תהפוך ליחידה עצמאית, והכפיפות לפרקליטות המדינה תופסק.
בחוות דעת שהגישה ביממה האחרונה המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי לשר המשפטים יריב לוין, הביעה מררי את התנגדות הייעוץ המשפטי להצעת החוק. "עמדתנו היא שיש להתנגד להצעת החוק, המעוררת קשיים מהותיים, שעיקרם פגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק והרתעת אנשי מערכת אכיפת החוק בכל הנוגע למילוי תפקידם וכנגזרת מכך פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק, השוויון בפני החוק וההגנה מפני שחיתות שלטונית".
לפי עו"ד מררי, "השינויים המבניים המוצעים בקשר למח"ש, ובכלל זה ביטול השיוך הארגוני של מח"ש לפרקליטות המדינה והכפפתה לדרג פוליטי, מעלים חשש לפוליטיזציה של גוף אכיפה, שעצמאותו חיונית ביותר לתפקודו התקין ולהגשמת עקרונות בסיסיים של שלטון החוק. המבנה הארגוני המוצע יסלק ערובה מרכזית לשמירת עצמאות שיקול הדעת המוסדי של מח"ש, הן בהיבטי חקירות והן בהיבטי העמדה לדין. ויובהר, הפעלת סמכויות אלה כרוכה, גם כשהיא נעשית כדין, בפגיעה מובנית בזכויות יסוד של הנחקרים
והנאשמים, ובהן, הזכויות החוקתיות לכבוד, לפרטיות ולחירות. שיקול הדעת אם וכיצד לחקור את מעשיו של פלוני ואם להגיש נגדו כתב אישום וכיצד לנהל את משפטו, כל אלה חייבים להיות מונחים משיקולים מקצועיים אובייקטיביים בלבד ונטולי פניות. לפיכך, לא ניתן להשלים עם מצב שבו הכוח השלטוני הרב הטמון בחקירה הפלילית ובהעמדה לדין יופעל, או עלול להיחשד כמופעל, שלא לתכלית הראויה שלשמה הוא נועד ושלא לפי אמות מידה מקצועיות, נטולות פניות וענייניות, שמבטיחות את מידתיות הפגיעה בזכויות האדם הנובעת מהפעלת אותו כוח".
עוד מתריעה עו"ד מררי כי "עצמאות שיקול הדעת של התביעה הכללית ומערך החקירות צריך שתתקיים להלכה ולמעשה; הסדרים שעלולים להביא לכך שחוקרים ותובעים יטו את שיקול דעתם לפי רצון השר הממונה עליהם, אף מבלי שניתנה להם הוראה מפורשת לכך, בשל החשש שיבולע להם, או הסדרים המביאים אפילו למראית עין להטיית שיקול הדעת, הם הסדרים לקויים. פגיעתם של הסדרים כאמור באמון הציבור בגופי האכיפה היא קשה ביותר. ערעור אמון הציבור בהגינות של מערכת אכיפת החוק וביישום של עקרון השוויון בפני החוק, יפגע בלגיטימציה הציבורית להפעלת סמכויותיה של מח"ש. לפיכך, כבר בעיצוב המבנה הארגוני של גוף אכיפה כגון מח"ש, יש להבטיח הפרדה בין מערכי התביעה והחקירות לבין הדרג הפוליטי. הקושי שהצעת החוק מעוררת בהקשר זה הוא כפול: האחד מינוי מנהל היחידה החדשה שלמעשה מבקשים להקים על-ידי שר המשפטים; והשני כפיפות מסוימת של יחידה זו (שלא הובהרה מהותה) לשר המשפטים ולמנהל הכללי של משרד המשפטים, ללא הבטחת עצמאות שיקול הדעת של היחידה החדשה במילוי תפקידיה".
מררי מציינת כי מבקר המדינה שוקד על הכנת דוח העוסק בהתנהלות מח"ש וממצאים צפויים להתפרסם בקרוב. "לא ניתן להתעלם מההקשר הרחב שבו מוגשת ההצעה ולכך שהיא מקודמת במקביל למהלכים נוספים שיש בהם כדי להביא להחלשת עצמאותם של גופי אכיפת החוק במדינת ישראל, ולחיזוק ההשפעה הפוליטית על עבודתם. כך, למשל, ניתן להזכיר את התיקון לפקודת המשטרה, אליו התייחסנו בחוות דעת שהוגשה לממשלה לפני כשבועיים. צבר ההצעות הללו מעורר חשש לפגיעה מהותית בעצמאותם של גופי אכיפת החוק במדינה, המהווה עיקרון יסודי במשטר דמוקרטי".