שבת בבוקר, בערב תתקיים הפגנת ענק בקפלן והמחאה נגד ההפיכה המשטרית עולה הילוך לקראת השבתת המשק ביום שני הקרוב.
תחושת פחד מזדחלת מתחת לעור. הצורך ברפורמה במערכת המשפט ברור וצריך לפעול ולקדם שינויים מחייבים, גם כאלה שטרם הוזכרו בהצעה הנוכחית, כאלה שיטיבו עם האזרחיות והאזרחים, כדוגמת פתרון לבעיית המחסור בשופטים ושופטות, רשמים ורשמיות וקיצור זמני ההתדיינות של הצדדים בערכאות ובהליכים השונים.
בניגוד לרפורמה, קובץ החקיקה שהממשלה מבקשת להעביר הוא אינו "רפורמה" במובן הפשוט ביותר של שינוי או עיצוב מחדש בצורה הדרגתית של המערכת הקיימת. זוהי המשמעות של רפורמה. "מהפכה", בפרשנות מופשטת, הינה שינוי רדיקלי וחפוז. על כן, טרמינולוגית המונח רפורמה אינה נכונה עובדתית והמילה הפיכה היא המדויקת בנסיבות שהממשלה מקדמת.
ההפיכה המשטרית שמבקשת הממשלה להעביר היא מכת מוות לזכויות אדם ומדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית. ההפיכה היא הלכה למעשה שינוי פרדיגמה משיח של זכויות לשיח של חסד. היום, כמדינה יהודית ודמוקרטית, עומדות לנו זכויות מעצם היותנו בנות ובני אדם וככאלה אנחנו זכאים להגנה על זכיותינו לפרטיות, לקניין, לחופש הביטוי, לחיים בכבוד ועוד. השיח החדש שהממשלה מבקשת לקדם הוא שיח של חסד: ירצה הפריץ לאפשר נדבה לחלשים ייתן, לא ירצה, יסקול באבנים אישה שתלך עם שרוול קצר ברחבת הכותל. ברוכה הבאה לישראל פינת איראן.
מי שחושב שזאת הגזמה שיפתח את ספרי ההיסטוריה הלא רחוקה של איראן וילמד, נראה שחלק מחברי הקואליציה עשו את שיעורי הבית הללו עם דחיפה חסרת מעצורים של פורום קהלת שניזון מתפיסת עולם של חסד, תפיסה שמזוהה עם הנצרות הרבה יותר מאשר מזוהה עם היהדות אבל לתאוות השלטון והכוח אין שובע ונראה שבימים אלה הכל מוכשר תחת "יהדות" ומקבל חותמת: כשר. אוי לנו אם זאת היהדות החדשה שלנו, לתת נדבה מרצון טוב ליתום ואלמנה במקום זכות לחיים בכבוד.
החשש הגדול שלנו ארגוני הנשים מההפיכה המשטרית הינה הפגיעה האנושה בזכויות נשים. התומכים בהפיכה טוענים, בין היתר, שאלה נבואות זעם ושהממשלה לא שונאת נשים ולא נמצא את עצמנו הולכות עם מצנפת אדומה ברחובות ונברך את הפרי. הבעיה בניסיונות להרגעה הללו שהם פשוט מתנפצים אל מול סדר היום שהממשלה מקדמת ודי להסתכל בעובדות היבשות: מתוך 32 משרדי ממשלה הם לא הצליחו למצוא אישה אחת לרפואה שמספיק מוכשרת לכהן בתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי. 32 משרדי ממשלה ו-0 מנכ"ליות. אף אדם בר דעת לא יכול לטעון באמת ובתמים שזה מקרי, שפשוט לא מצאו אישה מוכשרת מספיק. בושה.
וכעת, המשמעות היא שאין ייצוג נשי בהנהגת משרדי הממשלה, ואין נציגות נשית בישיבות יו"ר סיעות הקואליציה וחמור מזה, אין כמעט בכלל מודעות פמיניסטית אצל חברות וחברי הקואליציה על כל 64 המושבים שלה. מודעות פמיניסטית לא מוחזקת אצל אישה או גבר מעצם המגדר, היא פיתוח תודעה כמו כל תודעה פוליטית אחרת, חברות וחברי הקואליציה מוזמנות ומוזמנים להרחיב על כך בספרה המכונן של בל הוקס "פמיניזם זה לכולם". אני יודעת, לא מדובר בתוצר של פורום קהלת, אבל עדיין שווה קריאה, מתחייבת אני.
חרף החששות העמוקים מכל האמור לעיל, לא הם הגורם לפחד שמזדחל מתחת לעור. הפחד שמורגש היטב בכל הגוף טמון בחשש לקרע שלא יהיה ניתן לאחות בעם. הבנה מפוכחת שנדרשת הסלמה של ההתנגדות להפיכה לצד פחד כמעט משתק מההשלכות שלה עלינו כעם אחד. כל כך הרבה אויבים יש לנו מבחוץ, מכוח המציאות, רובנו עברנו טירונות ואחזנו בנשק ביד, חלקנו לוחמים מיומנים שלקחו חלק בקרבות עקובים מדם וחלקנו יודעים להילחם בדרכים אפקטיביות אחרות. על חרבנו אנחנו חיים כאן מיום הקמת המדינה ושואפים בכל ליבנו ליום שבו נוכל לחיות בשלום עם שכנינו. ועד לאן הגענו? לאן הממשלה הזאת הובילה אותנו? בחסות קבוצה קיצונית ומשחית שבחלקה מונהגת על ידי עבריינים מורשעים ומנהיג אחד שמואשם בפלילים, אנחנו הולכים כצאן לטבח של עצמנו בעצמנו והאויבים סביבו כל שנשאר להם זה לחכך ידיים, לאחל שנשתמש ביכולות שלנו כלפי האחים והאחיות שלנו, והם יודעים וגם אנחנו, שיכולות יש לנו, לכולנו, מכל הצדדים. זה מתכון להתאבדות קולקטיבית והוא כאן, רק חסר שמישהו ילחץ "פליי". פחד אימים.
אנחנו צריכים לעצור. אנחנו העם, הריבון, מכל הצדדים, אנחנו הפתרון. בצר לנו ובהעדר אחריות הורית של הממשלה עלינו כילדיה, נותרנו חשופים ופגיעים ואנחנו חייבים לגלות אחריות גבוהה מהרגיל, שהיא "מעבר לגילנו" ולדרוש לעצור את הטירוף הזה. איך עוצרים? מדברים. מקיימים שיח. השלב הראשון יהיה חייב להגיע מאחינו ואחיותינו מצביעות ומצביעי הליכוד שידרשו הפסקה מידית של קידום החקיקה במתכונת הנוכחית מנציגיהם בממשלה. רב הדומה בנינו על השונה, רבות ההסכמות על אידיאולוגיה וערכים לחיים זה לצד זאת במדינה יהודית ודמוקרטית ובנשיאת נטל השירות הצבאי ותשלום המיסים. מצביעות ומצביעי הליכוד: יש לכם תפקיד שלא בקשתם אותו, יחד אנחנו הרוב, יחד קדמנו לאורך השנים זכויות נשים וילדים, אנשים עם מוגבלויות, אנשים שחיים בעוני ועוד, נלחמנו מלחמות מול אויבים מבחוץ ולצערנו נכונים לנו עוד קרבות ומלחמות עם הקמים להשמידנו המפתחים אורניום לידנו, זה הזמן שלנו יחד למנוע מלחמה מבית.
ביחד. רק ביחד. אין לנו פריבילגיה להילחם אחד בשניה.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת החצר הנשית