ישנם החוששים שבינה מלאכותית יכולה להחליף עיתונאים ועורכים אנושיים. השאלה היא אם היא מסוגלת לבצע מחקר ולכתוב כתבות חדשותיות, להשתיק את קולה של התקשורת כרשות רביעית ולהשאיר את הדמוקרטיה בידי האלגוריתמים.
אמנם, אם Chat GPT יכול ליצור הודעות לעיתונות משכנעות ולהרוויח סיקור תקשורתי ללא התערבות אנושית, אם יש לה את היכולת לכתוב מאמרים אקדמיים. מאידך, באותו האופן שבו רוב הטכנולוגיות החדשות נראות דרך משקפיים בגוון ורדרד, Chat GPT מפתה את הציבור עם הבטחות לעולם חדש אמיץ. אך כמו בכל אוטופיה, המירוץ אל הקיום האוטופי הזה מתעלם מהערך של האנושות שלנו. כדי לשפר את עצמנו כחברה, עלינו להסתכל מנקודת מבט גבוהה על כל הספקטרום של ההשלכות של הוצאת ניסויים כמו Chat GPT מהמעבדה.
אדיסון והקלדניות
העובדה היא שלאורך ההיסטוריה, ראינו שהתפתחויות חדשות בטכנולוגיה נטו ליצור משרות חדשות באותה מהירות שבה הן מייתרות משרות ישנות. יתרה מכך, המשרות שנוצרות הן לרוב טכניות, יצירתיות או מיומנות יותר - כלומר משתלמים יותר ולעיתים מתגמלים יותר.
למשל, הגעת ציוד חקלאי ממוכן הפחיתה את הצורך בעובדי שטח לא מיומנים אך יצרה צורך במהנדסים וטכנאים מיומנים. עידן המחשב הפך הרבה עובדי תיוק וקלדניות בשכר נמוך למיותרים אבל יצרו משרות בשכר גבוה יותר בהנדסת תוכנה וניהול נתונים. כמו כן, הפורום הכלכלי העולמי צופה שבעוד משרות יאבדו לבינה מלאכותית, בטווח הארוך, זה יוביל לצמיחת משרות. אז בואו נסתכל כיצד הגעתה של הטכנולוגיה הזו ללא ספק משנה את המשחק יכולה להשפיע על סיכויי הקריירה שלכם אם אתם עובדים - או מחפשים לעבוד - בתחום השיווק והפרסום.
השפעה על העיתונות
במקום לדון ביתרונותיהם של עיתונאים וערוצי תקשורת בודדים, עלינו להכיר בתפקיד ההיסטורי והמתמשך של התקשורת באופן שבו חברות עוצבו והתפתחו. יש אינספור עדויות כיצד בממשלות אוטוקרטיות בייחוד במשברים ומלחמות, התקשורת מושתקת או גרוע מכך, מעוותת על מנת לספק תעמולה.
תארו לעצמכם עולם שבו בינה מלאכותית, לא אנשים, קובעת מה זה חדשות או לא? מה זה יעשה לשיח הציבורי שלנו?
איך אלה המחזיקים במדיה רואים את תפקידה של טכנולוגיה כמו Chat GPT? האם הם רואים בזה כלי או כחלופה למדיה הקלאסית? האם הם רואים זאת רק דרך יתרון כלכלי או אחריות רחבה יותר של העיתונות?
עם זאת, הכרחי לזכור שתמיד יש ערך למגע האנושי מותחים את גבול החופש הדיגיטלי החדש. התקשורת תמיד מילאה תפקיד מכריע בעיצוב החברה וביצירת ביקורת עניינית לראשי מדינות ושליטים בגין מעשיהם. בעידן שבו הבינה המלאכותית נמצאת בעלייה, רלוונטי יותר מתמיד להבטיח שאנשים, ולא מכונות, יקבעו מה ראוי לחדשות ומדויק.
פרויקט מנהטן כשיעור בענווה
מתחילת המאה ה-20 הקהילה המדעית האמינה באופן נרחב שפיצול האטום הוא הזדמנות עבור העולם לייצר אנרגיה נקייה וחופשית. במקום זאת, החידוש הזה שחרר את מירוץ הנשק המפחיד ביותר בהיסטוריה.
איום של רגעים בטרם אבדון ומאמץ עליון למנוע השמדה גרעינית גרמו לעולם כולו להתאמץ ולהסדיר את הפצת הנשק הגרעיני. ובכל זאת, היום, מנהיגים הזויים של מדינות דיקטטריות עדיין נהנים להניף את החרב הגרעינית כאיום על שלום העולם. עכשיו דמיינו שהשליטה בבינה מלאכותית וגם שליטה בטילים יהיו בידי אותה הבינה המלאכתית? נחרדתם כמוני?
הכלי הדיגיטלי, בצורתו הנוכחית, ניתן לטעון שאם Chat GPT מהווה איום קיומי על העיתונות, אז ניתן גם לטעון שהוא מהווה איום קיומי גם על קהילת יחסי הציבור כולה.
אפשר לטעון שכל עוד נעשה שימוש בבינה מלאכותית בייצור תוכן מדיה, תמיד יהיה מעורב מרכיב אנושי. חשוב מאוד לזכור ש-Chat GPT כבר נבדק להפקת וציון עבודות אקדמיות. אם האקדמיה בצורתה הנוכחית כבר בסכנה, ומה יקרה לאנשי יחסי ציבור? האם יחצנים כבר מצויים בדרכן של קלדניות ומדליקי הפנסים? כאשר מערכת בינה מלאכותית מסוגלת לסקור הודעה לעיתונות במיליוניות השנייה ולהתעלם ממנה במיליוניות השנייה, האם כתיבת הודעה לעיתונות הופכת ללא רלוונטית?
אחד מחלוצי הטכנולוגיים הגדולים בעולם, אשר ראיינתי השבוע בכנס ה-DLD, ג'ף פולבר, טוען שהמציאות היא שונה ומודלים שפתיים כאלו נבחנו עוד לפני עשור, והטכנולוגיה איננה בשלה בכדי לאיים על האדם. אבל לפני 20 שנה לא חשבו שמחשב ינצח אדם בשחמט?!
כדאי לקחת צעד אחורה ולהרהר אילו שיעורים אנו מלמדים את הדור הבא. זה. הסיבה לכך היא שאנו שוקלים את ההשפעה שיש ל-Chat GPT על חיינו ועתידנו. האם אנחנו מכינים אותם לעתיד לא ברור עם חשיבה ביקורתית וכישורי שפה, או שאנחנו פשוט מלמדים אותם איך להשתמש בטכנולוגיה ספציפית? האם יש דרך לכתוב חוקים כדי להגן על החברה מפני השלכות לא מכוונות אם נכשל?
ברגע שהשד יצא מהבקבוק, אין דרך להחזיר אותו. עלינו לקחת נשימה ולהבין אם אנו יכולים לווסת כדי להגן על מה שחשוב לאנושות כולה.
יש כמה שאלות שעלינו לשים לב אליהן ולפעול. בואו נתחיל בשיחה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הכותב הוא איש יחסי ציבור ודיגיטל