226 עמודים הופצו בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים, שמכיל בתוכו חלק ממאות השינויים בתקציב הדו-שנתי שמתכננת להעביר הממשלה. כל חוק ותקנה שתדרוש מהמדינה להקצות תקציב מיוחד במהלך השנתיים הקרובות חייב להופיע שם.
בזמן שבאוצר נמשכים דיוני התקציב הפנימיים עם השר בצלאל סמוטריץ', ומשרדי הממשלה מחממים מנועים כדי לגרוף עוד קצת מהקופה, כמו הצהרת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להקים "משמר לאומי" - בקואליציה מבינים שיש עוד דרך ארוכה לפניהם. אף אחד מהגורמים לא יהיה מוכן להתמהמה: לפי החוק, אם התקציב לא יאושר 84 ימים אחרי הקמת הממשלה - היא תתפרק.
אפשר להסתכל על התקופה הקרובה כמבחן ממשי ראשון לממשלה ה-37, היות ורוב הבטחות הבחירות מרחיקות הלכת דורשות תקציב מיוחד. זו אומנם רק הטיוטה הראשונה, ובמשרד האוצר מדגישים שעומדים להתחולל שם שינויים רבים ותוספות משמעותיות, אבל מה שפורסם בטיוטה, ובעיקר מה שלא, מצליח ללמד אותנו המון על התוכניות של הממשלה הקרובה - ועל הקלפים שהם שומרים קרוב לחזה.
אז מה נכנס? ומה נותר, כרגע, בחוץ?
15 אגורות לקילומטר?
בתוך שנתיים מאישור החוק - יוקמו ארבע רשויות תחבורה מטרופוליניות, שינהלו ראשי הרשויות הגדולות בכל אזור גיאוגרפי (תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע). מאחורי ההחלטה עומדת ההבנה שברשויות מכירים את השטח ויוכלו להתאים בצורה הכי אינטימית את הצרכים של האוכלוסייה לתחבורה הציבורית בסביבת המגורים. כל זאת עד גבול מסוים - משום שהסעיף האחרון שולל מהם אפשרות חשובה: ההחלטה על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תישאר בידי המדינה.
באופן כללי, ניכר שבחוק ההסדרים הקרוב יש דגש על העצמאות לרשויות המקומיות. האפשרויות שלהם להתאים את החינוך בבתי הספר ואת התחבורה הציבורית לאופי המקום גדלות. לעיריות "חזקות" תהיה אפשרות לקחת הלוואות בהיקף של 10% מהתקציב, ללא אישור של משרד הפנים.
ויש גם בשורה לבעלי כלי רכב חשמלי. הממשלה החדשה מבינה שעקב המעבר ההדרגתי לכלי רכב חשמליים, מס הבלו שהם גבו עד היום על הדלק הולך ומתמעט, וצריך למצוא חלופה תקציבית. אם יעבור - החל מ-2026, כל קילומטר נסיעה ברכב חשמלי יעלה 15 אגורות.
אולי הסימן האולטימטיבי לחורף היבש שפוקד אותנו הוא שהסערה המשמעותית ביותר שחווינו בתחילת ינואר היא סערת הנת"צים. האיום של שרת התחבורה מירי רגב לבטל את נתיבי התחבורה הציבורית, ואז להגביל אותם מחוץ לשעות העומס, ושבועיים אחר כך לשבח אותם - הותירה חותם מבולבל גם בחוק ההסדרים. בטיוטת החוק יקבלו פקחי תנועה סמכויות אכיפה על הנתיבים, כשבנוסף קיים שיקול להוציא את המוניות מחוץ להטבה בשעות העומס.
הבטחות בחירות לחוד - ומעשים לחוד
בכנס בחירות עם חקלאים באוקטובר האחרון, ראש הממשלה, יו"ר האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו, מתח ביקורת על רפורמת החקלאות של אביגדור ליברמן ועודד פורר והבטיח: "חייבים לשמור על החקלאות. הרפורמה הזאת נעצרת. נקודה", וזכה למחיאות כפיים. בהמשך אף הסבירו בסביבתו כי צריך לגבש מתווה חדש שיכיר בחקלאות כערך ציוני.
מבחן מעשי כבר אמרנו? לפחות לפי הטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים - עומדים לאשר יבוא מסיבי של פירות וירקות רבים, על חשבון תוצרת כחול-לבן, שזה בעצם השלב הבא ברפורמה של הממשלה הקודמת.
אלו בשורות טובות לצרכנים, וכנראה שפחות טובות לחקלאים. אך בהמשך המסמך הם מקבלים כמה פיצויים הולמים: הכוח המופרז של המועצות השונות לגידולים יפוזר בין הרשויות השונות, בתקווה שהחקלאים ישלמו קצת פחות מיסים. התוקף של הביצים יוארך מ-21 יום ל-28 ימים כמו בתקן האירופאי.
את ניצני הרפורמות שמקדמים בימים אלו שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר סמוטריץ' אפשר לראות כבר בסעיפים של משרדיהם - למעשה, רוב המסמך כתוב ברוח של "עידוד תחרות במשק והפחתת רגולציה". ואם לא די במזון, הם מתכוונים להסיר חסמי יבוא גם על מוצרי טואלטיקה שונים ותרופות.
רפורמה מעניינת בחינוך שקיבלה צעד קדימה בחוק החדש היא "מערכת גפ"ן", גמישות פדגוגית-ניהולית. בחוק ההסדרים של הממשלה הקודמת, הוחלט להכניס סל תקציב גמיש, אותו יקבל כל מנהל בית ספר שיוכל להשתמש בו כראות עיניו, על מנת להעלות את איכות הלמידה במוסד החינוכי. החוק נשמט מהמסמך הסופי בסופו של דבר ואושר בממשלת בנט כמה חודשים אחר כך.
בתקופה שאחרי האישור, עלו טענות מצד מנהלי מוסדות חינוך שלא באמת הגיעה בשורה גדולה, והמערכת בעיקר משמרת את האפשרויות הישנות - רק בצורה "דיגיטלית יותר". בטיוטה הנוכחית כבר מדברים על חשבון בנק עצמאי לכל בית ספר, אליו יוזרמו כספים ממשרד החינוך ישירות למנהלים, שיוכלו לעקוב יחד עם הרשות המקומית אחרי היתרה.
למען הסר ספק, הכסף לא יוכל לעבור למורים כדי לשפר את תנאי ההעסקה שלהם - אך אולי זה הצעד הראשון לשם. בינתיים, נצטרך להסתפק בעלייתם העתידית, והמטאורית, של תוכניות חינוך פרטיות.
זוהי רק טיוטת החוק הראשונה. חוץ מהבשורות שצוינו, יש עוד רבות בשלל תחומים בין עמודי המסמך הארוך. יש שיקראו לצעד הזה בדיקה של השטח לפני הנחתת המטענים הכבדים באמת, כמו תקצוב אברכים או חוק חינוך חינם מגיל 0, שבולט בהיעדרו. לטיוטה גם לא נכנסו עדיין הרפורמות במשרד התקשורת, במשטרה ובגופים נוספים שנמצאים במקום בולט בשיח הציבורי - כך שיש עוד למה לצפות.