בתור תובע צעיר בטהראן, איברהים ראיסי ישב ב"וועדת מוות", שלפי ארגוני זכויות אדם פיקחה על הוצאתם להורג של מאות אסירים בבירת איראן. כיום, שלושה עשורים אחרי, הוא נשיא איראן ומוזכר על ידי רבים כיורש אפשרי של המנהיג העליון עלי חמינאי. הוא מוביל קו תקיף מול האתגרים שעמם מתמודדת הרפובליקה האסלאמית מבית ומחוץ ושנענו בעשרות גזרי דין מוות שפסקו בתי המשפט.
ארבעה אנשים נתלו בשבועות האחרונים בעקבות הרשעתם בעבירות הקשורות למחאות שפרצו בספטמבר בעקבות מותה של הצעירה הכורדית מהסא אמיני בת ה-22, שנעצרה על ידי משטרת המוסר בשל עבירות על קוד הלבוש האסלאמי. בשבת, בכיר משרד ההגנה לשעבר עלי רזא אכברי הוצא להורג בגין ריגול לבריטניה.
ההוצאות להורג גררו גינויים מאירופה ומארצות הברית, אך ראיסי הבטיח להמשיך ב"איתורם, העמדתם לדין והענשתם" של כל מי שהרשויות סבורות שהיו מעורבים במעשי אלימות.
"מטרת ההוצאות להורג היא ליצור רפובליקה של פחד, שבה לאזרחים לא יהיה אומץ להפגין ולגורמים בכירים לא יהיה אומץ לערוק", אמר עלי ואאז, מנהל תחום איראן במכון המחקר "קבוצת המשבר הבינלאומי". לטענת לונדון, אכברי, שקיבל אזרחות בריטית וחי מחוץ לאיראן, "פותה" לשוב לארצו ונעצר לפני שלוש שנים.
הדיכוי שמוביל ראיסי לריסוק ההפגנות, שלפי ארגוני זכויות אדם הוביל להרג של יותר מ-500 מפגינים ועשרות מאנשי כוחות הביטחון, מזכיר את תפקידו בטיהורים הפוליטיים שהתרחשו ב-1988. בשנה זאת, כמה שבועות אחרי שהפסקת אש בחודש יולי הובילה לסיום המלחמה עם עיראק בתום שמונה שנים, הרשויות באיראן ערכו הוצאות המוניות להורג של אלפי אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר.
על פי דוח של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, המשטר הקים אז טריבונלים מיוחדים, שכונו "ועדות המוות", ואלו הורכבו מאנשי דת, תובעים וגורמי מודיעין. הוועדות הכריעו את גורלם של אלפי עצורים במשפטים שרירותיים, שנמשכו דקות ספורות. אף שמספר המוצאים להורג באותה תקופה מעולם לא אושר, באמנסטי מעריכים כי מדובר בלפחות 5,000 איש.
לפי אמנסטי, ראיסי, שהיה אז סגן התובע הכללי של טהראן, היה חבר בוועדת המוות של הבירה. ארגון משמר זכויות האדם פרסם בשנה שעברה דוח שבו צוטט אסיר שלפיו הוא ראה את ראיסי מחוץ לבית כלא בבירה. הוא אמר כי ראיסי הגיע לאתר ההוצאה להורג על מנת להבטיח שההליך מתבצע כסדרו.
"צריך לשבח שופט או תובע שהגנו על ביטחון האזרחים", השיב ראיסי ב-2021 כשנשאל על מעורבותו במעשי ההרג בשנות ה-80. "אני גאה שהגנתי על זכויות אדם בכל תפקיד שבו החזקתי". לשכת הנשיאות לא הגיבה על הכתבה.
גורמים רשמיים באיראן מודים כי אכן הוצאו להורג מתנגדי משטר באותה תקופה, אך הם טוענים שמדובר בהיקף נמוך בהרבה מהמתואר. בפברואר 1989, הנשיא דאז אכבר האשמי רפסנג'אני טען כי "פחות מאלף הוצאו להורג". ב-2016, כלי תקשורת באיראן ציטטו חבר אחר ב"ועדת המוות" בטהראן שאמר כי "אנחנו גאים שביצענו את צו האלוהים".
"ראיסי קודם לנשיא מכמה סיבות, בהן האכזריות שלו, נאמנותו וחוסר המצפון שלו. הוא הפגין את התכונות האלו ב-1988", אמר סעיד גולגר מאוניברסיטת טנסי בצ'טנוגה. "הוא שותף מלא לדיכוי הפוליטי".
ראיסי נולד ב-1960 למשפחה דתית בעיר משהד, שבצפון-מזרח איראן, הקדושה לשיעים. הוא איבד את אביו בגיל חמש, אך הלך בעקבותיו בלימודי הדת. כסטודנט צעיר בסמינר דתי בעיר הקודש קום, הוא הצטרף להפגנות נגד השאה שנתמך על ידי המערב והופל במהפכה של 1979. בהמשך, קשריו עם מנהיגים דתיים בקום ביססו את מעמדו בקרב מערכת המשפט.
ראיסי שימש סגן ראש הרשות השופטת במשך עשור, לפני שמונה לתובע כללי ב-2014. חמש שנים לאחר מכן, ארצות הברית הטילה עליו סנקציות בגין הפרת זכויות אדם, כולל ההוצאות להורג בשנות ה-80.
ב-2017, ראיסי התמודד על הנשיאות והפסיד לנשיא המכהן חסן רוחאני, מהמחנה המתון יותר. רבים ייחסו את כישלונו לקלטת שמע בת 28 שנה שנחשפה שנה קודם לכן והבליטה את תפקידו בהוצאות להורג. בהקלטה נשמע אייתוללה חוסיין עלי מונתזרי, אז סגן המנהיג העליון, מדבר על ההוצאות להורג. בנו של איש הדת נעצר ונכלא בעקבות פרסום ההקלטה.
בחלוף ארבע שנים, זכה ראיסי בבחירות לנשיאות ובכך השתלט הזרם הרדיקלי, הנאמן למנהיג העליון עלי חמינאי, על כל מוסדות השלטון, לראשונה זה שנים. ניצחונו נחשב ככזה שיבנה את כוחו כיורש העתידי של חמינאי בן ה-83, אבל מומחים וגורמים פנימיים מעריכים כי אי-הצלחתו של ראיסי לשקם את הכלכלה המקרטעת והקשיים במדיניות החוץ שלו פגעו בסיכויים שלו להיות המנהיג העליון הבא.
חמינאי, ולא הנשיא, הוא בעל המילה האחרונה במדיניות החוץ והביטחון של הרפובליקה האסלאמית. "הוא לא מוביל את הדיכוי, הוא אחד הכלים שלו", אמר ואז על ראיסי. ואולם, עמדתו התקיפה של ראיסי, התואמת את הקו של חמינאי, מנחה את המדיניות של איראן בזירה הבינלאומית ובזירה הפנימית.
מאז כניסתו לתפקיד, איראן הקשיחה את עמדותיה במשא ומתן להצלת הסכם הגרעין עם המעצמות, מתוך הימור שיש לה מנופי לחץ להשיג הקלות נרחבות בסנקציות בתמורה לריסון תכנית הגרעין המתקדמת שלה.
חמינאי תמך בעסקת הגרעין המקורית שנחתמה ב-2015 תחת ממשלו של רוחאני, שהובילה ליציאה זמנית של איראן מהבידוד הבינלאומי. אך ב-2018, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצא באופן חד-צדדי מההסכם והטיל מחדש סנקציות על טהראן, ואמר שההסכם - שנחתם בזמן ממשל אובמה - מקל מדי כלפי איראן.