ג'קרטה, בירת אינדונזיה, שוקעת. העיר שנבנתה באי ג'אבה מתקשה לשרוד לאור האתגרים האקלימיים, סביבתיים ודמוגרפיים שניצבים מולה. הפתרון: לבנות עיר בירה חדשה לגמרי באי בורנאו - מהלך שנוי במחלוקת שזוכה גם לביקורת חריפה.
ג'קרטה היא אחת מהערים המאוכלסות ביותר בעולם. בג'קרטה רבתי גרים כ-30 מיליון תושבים. העיר שוקעת בשישה סנטימטרים מדי שנה בשל שאיבת יתר של מי תהום בעבור התושבים, על פי מחקר מ-2021. זאת אחת הערים ששוקעות בקצב המהיר ביותר על פני כדור הארץ. רבע ממנה יהיה שקוע לגמרי עד 2050, על פי הסוכנות הלאומית למחקר וחדשנות.
החוקרים סבורים גם כי אספקת המים עשויה להתייבש בג'קרטה ובג'אבה, אם לא ייעשה דבר כדי למנוע זאת. "כשהאוכלוסייה מתפוצצת, הסניטציה הגרועה מידרדרת עוד יותר, מזהמים יזהמו את הנהרות ואת מי התהום הרדודים, ואי אפשר יהיה להשתמש במים", על פי החוקרים.
אינדונזיה היא אומת איים, שכוללת יותר מ-17 אלף איים. 56% מאוכלוסייתה ומרבית הפעילות הכלכלית מרוכזות בג'קרטה ובאי ג'אבה בכלל, שבו מתגוררים מחצית מ-270 מיליון תושבי המדינה. לשם השוואה, במחוז קלימנטאן המזרחי, היכן שתיבנה הבירה החדשה נוסאנטארה - יש פחות מארבעה מיליון אנשים.
סיבה נוספת להעתקת הבירה היא שג'קרטה הוקמה באזור שחשוף לרעידות אדמה, לעומת בורנאו שנהנית מהסיכוי הנמוך ביותר לרעידת אדמה
הבירה החדשה צפויה להיבנות במזרח בורנאו, האי השלישי בגודלו בעולם, והקמתה תושלם בסוף 2024 - בתיאום עם סיום כהונתו של הנשיא ג'וקו וידודו. הממשלה ייעדה שטח בגודל של 560 אלף דונם במחוז קלימנטאן המזרחי, בחלק האינדונזי של האי, שאותו היא חולקת עם מלזיה וברוניי. על פי הממשלה, עד 2045, נוסנטארה תהיה הבית של 1.09 מיליון תושבים. הנשיא ימנה ישירות את ראש העיר.
לדברי בהימה אדהינגארה, מנהל המרכז ללימודי כלכלה ומשפט, מכון מחקר בג'קרטה, הפרויקט לבניית עיר בירה חדשה מתבצע במהירות כה רבה בשל סיבות פוליטיות. "שאפתנות פוליטית שולטת בפרויקט וגוברת על ההיגיון הכלכלי". התקציב של הפרויקט הוא 466.9 טריליון רופיה אינדונזית (46 מיליארד דולר), על פיו - מה שעשוי להכביד משמעותית על המצב הפיננסי של המדינה.
אולם פעילי סביבה מזהירים מפני פגיעה בבורנאו, המכונה "הריאות של העולם", שבו חיים קופים, נמרים ועטלפים ייחודיים לאזור - ומין הקרנפים הקטן בעולם. "זה יהיה אסון אקולוגי מסיבי" אמר אולי ארטה סיאג'יאן, פעיל סביבתי בארגון וולהי, לסוכנות הידיעות AFP. הפעילים חוששים כי בנייתה של עיר חדשה תאיץ את בירוא היערות באחד מאזורי יערות הגשם הטרופיים הגדולים והעתיקים ביותר במדינה שממילא סובלת מקצב בירוא יערות מהגבוהים בעולם בשל כרייה, חקלאות וחטיבת עצים.
השינויים המהותיים בטופוגרפיה של הקרקע ואסונות מעשה ידי אדם שיקרו בעקבות כך "יהיו חמורים וקשים בהרבה להתמודדות ומניעה לעומת אסונות טבע", אמר סאיג'יאן.
החיות באי כבר החלו לסבול מההשלכות העתידיות של הבנייה. מקלט לאורנגאוטן הבורנאי כבר סומן לפינוי. 40% מהשטח של כ-4,500 דונם של המקלט של קרן הישרדות האורנגאוטן נפגעו בשנים האחרונות בשל כרייה לא חוקית.
הנשיא וידודו מציע חזון אוטופי של עיר ירוקה הגדולה פי ארבעה מג'קרטה, שבה התושבים ינסעו באוטובוסים חשמליים. האחראי על העיר, במבאנג סוסאנטונו, התחייב בדצמבר כי העיר תהיה נקייה מפחמן עד 2045 ותהיה "עיר-היער הבת קיימא הראשונה מסוגה בעולם".
האדריכל סופיאן סיבראני שאחראי על התכנון של העיר מתעקש כי החזון שלו כולל "מינימום שינויים לסביבה". הוא נוהג לדבר על עיר שתצוץ מתוך הג'ונגל, ולא תחליף אותו.
בנוסף, הקהילות הילידות שמתגוררות באזור במשך דורות על גבי דורות, ייעקרו מבתיהן. סיבוקדין, מנהיג שבט מקומי, חושש כי הפרויקט יבריח את אנשיו. בדומה לקבוצות ילידות אחרות בבורנאו, אלפים משבט באליק מסתמכים על העיר בעבור צורכי היומיום. "הקרקע היא ירושה מאבותינו. היא הנכס הגדול של השבט. החווה היא מקור החיים שלנו. אם הקרקע תילקח, כיצד נחיה? ממה נחיה?" הוא תהה בשיחה עם ABC.
גורמים רשמיים התחייבו לכבד את זכויות הילידים ולפצותם. אך יקבלו את הבקשות של הקהילות שיכולות להוכיח את הבעלות על הקרקע. לשבטים רבים אין שטר בעלות או שאינם מוכרים באופן רשמי.