כ-16% מהמשפחות וכ-21% מהילדים חיו באי ביטחון תזונתי, כמחציתם באי ביטחון תזונתי חמור - כך עלה מדוח של ביטוח לאומי שנערך במחצית הראשונה של שנת 2021, בעיצומו של משבר הקורונה שבמסגרתו פוטרו או הוצאו לחל"ת מאות אלפי עובדים בישראל.
על פי הממצאים, בתקופה זו היו בישראל כחצי מיליון משפחות שחיו באי ביטחון תזונתי, 265 אלף מהן באי ביטחון תזונתי חמור. כ-976 אלף נפשות ובהן 665 אלף ילדים חיו באי ביטחון תזונתי. במשפחות עם ילדים כ-19% חיים באי ביטחון תזונתי, מהם כמעט מחצית (8.5%) באי ביטחון תזונתי חמור. לעומתם כ-12.5% ממשפחות הקשישים לאחר גיל הפרישה חיים באי ביטחון תזונתי ב-2021.
על אף הממצאים הקשים, ב2021 נראתה ירידה בשיעור אי הביטחון התזונתי משנים קודמות. שיעור המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי ירד מ-18.1% ב-2016 ל-16.2% ב-2021. הירידה באי הביטחון התזונתי החמור הייתה מתונה יותר: מ-8.9% מהמשפחות ב-2016 ל-8.2% מהן ב-2021. גם בקרב ילדים הייתה ירידה ניכרת באי הביטחון התזונתי בין שתי השנים הנסקרות, מ-26.3% ל-21.1%. גם שיעור האי ביטחון תזונתי החמור ירד במידה ניכרת בקרב ילדים, מ-14.5% ל-10.1% בין 2016 ל-2021.
מהפילוח לאוכלוסיות עולה כי החיים באי ביטחון תזונתי מתרכזים בעיקר באוכלוסייה הערבית - 42.4% מהמשפחות באוכלוסייה זו באי ביטחון תזונתי ב-2021 - שיעור הגבוה כמעט פי שלושה מהממוצע הכללי. רמת הביטחון התזונתי באוכלוסייה זו עלתה קלות בין שתי השנים - מ-56.8% ל-57.6%. לעומת זאת, אצל היהודים רמת הביטחון התזונתי עלתה בין 2016 ל-2021 מכ-86% לכ-89%, כך שרק כ-11% אחוזים סובלים ברמה זו או אחרת מאי ביטחון תזונתי. אצל היהודים החרדים, ששיעורי העוני שלהם דומים לאוכלוסייה הערבית, נרשם שיפור ניכר ברמת הביטחון התזונתי, שעלתה מ-77% לכ-84%, רמה המתקרבת לזו הקיימת בכלל האוכלוסייה.
מבין אלה שחיו באי ביטחון תזונתי חמור ב-2016 - מעל למחצית, כ-54% - נותרו באותה רמה, מה שמצביע על רמה גבוהה של קביעות בתופעה של אי ביטחון תזונתי חמור שלה עשויות להיות השלכות קשות על המצב הבריאותי. בין שנים אלו, 6.5% מהם התדרדרו לאי ביטחון תזונתי מתון וכ-4% מהם אף לאי ביטחון תזונתי חמור.
מהפילוח הגאוגרפי עולה כי מחוזות ירושלים והצפון "מובילים" מבחינת שיעור הנמצאים באי ביטחון תזונתי כשבמחוז הצפון כ-27% ובירושלים כ-23% חיים באי ביטחון תזונתי, בהם 14.4% ו-9.5% באי ביטחון תזונתי חמור, בהתאמה, ב- 2021. אחריהם נמצא מחוז הדרום עם שיעור של כ-19% מהמשפחות באי ביטחון תזונתי. כלומר, מבחינה גיאוגרפית, הבעיה מתרכזת יותר בירושלים ובפריפריה של ישראל. המצב הטוב ביותר הוא במחוזות תל אביב והמרכז שרמת האי ביטחון תזונתי החמור בהם היא של כ-5% מהמשפחות ורמה כפולה של אי ביטחון תזונתי מתון וחמור גם יחד.
השר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הרב יואב בן צור מסר נוכח הנתונים כי יפעל במיידית על מנת לתת מענה תזונתי לילדים הרעבים. "למעלה מחצי מיליון משפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי - זהו נתון מזעזע וכואב שחייבים לטפל בו בדחיפות", אמר. "אנו רואים את האוכלוסיות המוחלשות בחברה, בפריפריה ובערים, קורסים תחת הנטל הכבד של יוקר המחיה ומוותרים על ארוחות בסיסיות מתוך מצוקה כלכלית קשה. כמידי יום מאות אלפי ילדים בישראל הולכים למוסדות החינוך בלי ארוחת צהריים טובה וזהו מצב עגום שמדיר את מנוחתי".