ממדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם היום (ראשון), עולה כי ישנו שפל חסר תקדים באמון הציבור במוסדות המדינה - רק 33% מכלל הציבור מאמינים במוסדות, לעומת 61% לפני כעשור. בתחתית המדד נמצאים התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%), ואילו בית המשפט העליון זוכה לאמון של 42% מהנשאלים במדד.
מנגד, חלה עלייה באמון הציבור בצה"ל (85%) ובנשיא המדינה (62%) בהשוואה לשנה שעברה. עוד עולה מהמדד כי 57% מהנשאלים סבורים כי צריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. פערים גדולים בתמיכה בקרב הערבים (87%) לעומת יהודים (51%), וכך גם בקרב השמאל והמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%). בנוסף, מהמדד עולה כי 85% מהיהודים ו-82% מהערבים סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא המדינה מסר בתגובה לדוח: "מרגע שנבחרתי הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן, אני מודאג מאוד מהנתונים שנמצאים בדוח שהוגש לי. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדוח שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות - הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש".
"אני מאמין שהדרך הנכונה מתחילה באחריות. אחריות של כל אזרח ואזרחית, ויותר מכך - אחריות שלנו - נבחרי הציבור. אני מתכוון להמשיך לפעול ולהקדיש לנושא הזה את מרב מאמציי", המשיך הרצוג. "הסולידריות והשייכות קריטיות לחוסננו, ועלינו לעמול על ביסוסן וחיזוקן - יום-יום, שעה-שעה".
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר התייחס לרפורמה להחלשת מערכת המשפט ששר המשפטים מבקש להעביר, וקבע כי הציבור מתנגד לתוכנית. "מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון", אמר. "אזרחי ישראל ומנהיגי הציבור מכל הסקטורים מחויבים לעשות כל שביכולתם כדי לבלום את היוזמות החד צדדיות המסוכנות הללו. לצד פעילות נמרצת ונחושה לעצירת היוזמות, זה הזמן ללכת למהלך שיתבסס על הרכב רחב של נציגי ציבור ומומחים שבו ידונו ויגבשו את הפרקים החוקתיים שישקמו את היציבות, יצמצמו את הקיטוב וישמשו כבסיס של המשטר הישראלי".
מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון פרופ' תמר הרמן הוסיפה: "מדד 2022 מצביע על החמרת פיצול עמדות הציבור לפי השתייכות למחנות פוליטיים, עד כדי כך שלא ברור שנותר בסיס ישראלי משותף בשאלות עקרוניות כמו גם בשאלות מעשיות בנוגע לאופייה ואופן התנהלותה של מדינת ישראל. כמו כן, במבט של 20 שנה לאחור נראה שבנושאים רבים חלה שחיקה בעמדות הציבור לגבי עקרונות יסוד של הדמוקרטיה, בציבור היהודי בעיקר בנוגע לשוויון האזרחי בין יהודים לערבים. כמו כן, חלה ירידה ברורה בשאיפה שמדינת ישראל תציג איזון בין ההיבט הדמוקרטי להיבט היהודי, כאשר למעט בציבור החילוני, בקבוצת הרוב היהודית ההעדפה ההולכת ומתחזקת היא להיבט היהודי".
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה חובר על ידי פרופ' תמר הרמן ממרכז ויטרבי במכון הישראלי לדמוקרטיה זאת השנה ה-20 יוצא לאור. השנה ערך הדוח סקירה רחבה יותר והשוואה בין דעת הקהל הישראלית בשני העשורים האחרונים. כל הנתונים מפולחים גם לפי נטייה פוליטית, מידת דתיות, מגזר וגיל.
המדד הורכב ממדגם הכולל 1,311 נשים וגברים בגילים 18 ומעלה, מתוכם 1,092 מרואיינים ומרואיינות שהם מדגם מייצג של יהודים ואחרים שרואיינו בשפה העברית. בנוסף אליהם, 219 מרואיינים ומרואיינות שהם מדגם מייצג של הערבים אזרחי ישראל רואיינו בערבית. כדי שמדגמי היהודים והערבים ייצגו באופן מדויק את חלקם באוכלוסייה במדינת ישראל, שוקללו שני המדגמים לפי דת וגיל. טעות הדגימה המרבית למדגם הכללי היא 2.76% למדגם היהודים ו-6.75% למדגם הערבים.