שיעורי העוני עלו ב-0.8% במהלך שנת 2021 - כך עולה מדוח העוני שפרסם הבוקר (חמישי) הביטוח הלאומי. מדובר בעלייה ראשונה לאחר שש שנים של מגמת ירידה בשיעורי העוני והאי שוויון.
שנת 2021 התאפיינה ביציאה ממשבר הקורונה, כשעד למחציתה שולמו תמיכות למובטלים מצד המדינה. על פי הדוח, הפסקת התשלומים מחודש יוני הובילה לעלייה בעוני, אולם ההתאוששות המהירה של המשק והחזרה המהירה לשוק העבודה גרמה לעלייה מתונה יחסית למשבר העולמי.
מנתוני הדוח עולה כי ב-2021 חיו בישראל 1.95 מיליון נפשות עניות, בהן 853.8 אלף ילדים ו-212.4 אלף אזרחים ותיקים, כשקו העוני המתקבל לפי מחצית מחציון ההכנסה הנטו לנפש תקנית, הגיע בשנה זו ל-2,849 שקלים לחודש.
בין 2020 ל-2021 עלה שיעור העוני בקרב משפחות מ-20.6% ל-21.0%. בקרב נפשות מ-20.5% ל-21.0%, ובקרב ילדים מ-27.2% ל-28.0%. העלייה הגבוהה ביותר בשיעור העוני נרשמה בקרב אזרחים ותיקים - מ-16.4% ב-2020 ל-17.6% ב-2021, זאת נוכח והפסקת המענקים המיוחדים שניתנו ב-2020 מחד והשתתפותם המועטה בשוק העבודה מאידך.
קווי העוני לפי גודל משפחה לשנת 2021 מלמדים שמשפחה של יחיד זקוקה על פי החישוב ל-3,561 שקלים בחודש כדי להימצא מעל לקו העוני, בעוד שמשפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 7,550 שקלים לחודש. משפחה של זוג עם שני ילדים יזדקקו לסכום של כ-9,117 שקלים כדי להימצא מעל קו העוני.
ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. שיעור העוני של משפחות מגיעה ל-36.7%, 23.6% ו-24.6% בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל אביב והמרכז ממדי העוני נמוכים בהרבה מהממוצע הארצי (14.5% ו-15.7% בהתאמה), במחוז ירושלים והעיר ירושלים שבהם ממדי עוני של נפשות כמעט כפולים מאלה שבכלל האוכלוסייה. בערים העניות ביותר בישראל נמצא רוב חרדי מובהק - מודיעין עילית, ירושלים, בית שמש בני ברק ואשדוד.
בהשוואה בינלאומית נותרת ישראל ברמת עוני מהגבוהות ביותר בארצות המפותחות (שניה מלמעלה אחרי קוסטה ריקה בכל השנים שנמדדו לישראל - 2021-2019). לפי הממצאים, בהשוואה של ישראל בין 2020 ל-2021, חלה עלייה מ-19.4% ל-19.8%- כך שב-2021 ישראל ממוקמת בראש המדרג בין המדינות, עם פער של כ-8 נקודות האחוז מהממוצע במדינות ה-OECD ושיעור עוני כמעט כפול ממנו, זאת למרות רמת סיוע גבוהה יחסית שניתנה כתוספת לסיוע הרגיל בתקופת הקורונה ב-2020 וב-2021. מצב האי-שוויון בהשוואה בינלאומית פחות קיצוני, אולם עדיין גבוה יחסית.
הדוח מדד גם תחושת עוני סובייקטיבית של הנשאלים. לפי נתוני הסקר הראשוניים, 4.9% מהמשיבים מעריכים שהם כבר חיים בעוני ועוד 24.1% שאינם עניים אך הם בסיכון לעוני. בסך הכל נמצאים בסיכון לעוני כ-29% מהמשיבים, לעומת שיעור סיכון לעוני אובייקטיבי של 27.4% שהם כשתי נקודות האחוז פחות מזה שחושב לפי התחושה הסובייקטיבית.
הממצאים מראים גם שנשים מעריכות את עצמן כמי שנמצאות בסיכון לעוני במידה גבוהה מזו של גברים - והפער בין נשים לגברים במדידה הסובייקטיבית עולה על זו האובייקטיבית, שגם היא מצביעה על עוני גבוה יותר של נשים מאשר גברים.
ממצא נוסף הוא שאוכלוסיית האזרחים הוותיקים היא בעלת השיעור הגבוה ביותר של מי שבטוחים שלא יתדרדרו למצב של עוני - כ-30% מהמשיבים האזרחים הוותיקים העריכו זאת, לעומת כרבע בסך האוכלוסייה ופחות מ-11% מהערבים. באופן כללי, נראה ששיעור המעריכים את עצמם בסיכון לעוני גבוה יותר במדידה הסובייקטיבית.
בסקר נשאלו המשיבים על אי היכולת לממן הוצאות וויתור על צריכה וטיפולים בשל קושי כלכלי - 26.4% השיבו כי לא הצליחו לכסות את הוצאות הבית, לעומת 25.8% ו-30.2% בשנתיים הקודמות. בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור האנשים שוויתרו על ארוחה חמה מסיבות כלכליות מ-6.4% ב-2019 ל-5.4% ב-2020 ול-5.2% ב-2021.
גם בשיעור הנשאלים שוויתרו על פעילויות פנאי ותחביבים בגלל קשיים כלכליים היתה ירידה ניכרת בין 2020 ל-2021 (מ-30% ל-27.5%). לעומת זאת, בתחום הבריאות היתה עלייה בשיעור המוותרים על שירותים: שיעור האנשים שוויתרו על תרופות במרשם רופא בשל מצב כלכלי עלה בנקודת אחוז ב-2021, לאחר ירידה קלה בין 2019 ל-2020. גם שיעור המוותרים על טיפול רפואי עלה בין שתי השנים ב-0.8 נקודות האחוז.
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, הגיב לדוח: "ישנן אוכלוסיות רבות במדינת ישראל, במיוחד בפריפריה, שזקוקות לכלים על מנת להתמודד עם העוני והפערים בחברה הישראלית. דוח העוני מראה פעם אחר פעם שקצבאות מסייעות לחילוץ מעוני. אעשה כל מאמץ כדי לטפל בסיבות לעוני ושילוב מיטבי בשוק התעסוקה, במקביל לצדק חלוקתי נכון ומעודכן".
יואב בן צור, השר השני במשרד הרווחה: "האוכלוסיות המוחלשות בחברה הן בלבי, אנו חשים אחריות ציבורית לצמצם את אי השוויון בישראל וזוהי שליחותנו. אנו מסרבים לקבל מציאות שבה אזרחים ותיקים, ילדים ומשפחות שחיות בעוני. זהו דבר נורא שחברה מתוקנת וערכית לא יכולה לקבל אותו".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "לא ייתכן שקצבאות מסוימות יהיו נמוכות מקו העוני עצמו. כדי להתמודד עם הפערים בחברה נדרשת מחד העלאת קצבאות ומאידך מתן כלים וסיוע למשפחות ויחידים שנמצאים בשוק העבודה אך משכורתם נמוכה, בדגש על הפריפריה".