נציב זכויות האדם של האו"ם אמר היום (שלישי) כי איראן משתמשת בעונש המוות ככלי נשק במטרה להטיל מורא על האזרחים ולדכא את ההתנגדות למשטר. גל המחאות, שדעך לאחרונה אך עדיין מבעבע, הוא מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעמם מתמודד המשטר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.
"השימוש בהליכים פליליים ככלי נשק על מנת להעניש את אלו המממשים את זכויות היסוד שלהם - כמו אלו המשתתפים בהפגנות או מארגנים אותן - שווה ערך להרג בחסות המדינה", אמר הנציב פולקר טורק. הוא הוסיף כי ההוצאות להורג מפרות את חוק זכויות האדם הבינלאומי.
המשטר הגיב ביד קשה להפגנות שפרצו בספמבר בעקבות מותה של הצעירה הכורדית מהסא אמיני במעצר משטרת המוסר. לפחות ארבעה מפגינים הוצאו להורג בתלייה, האחרונים שבהם היו אלוף קראטה ומאמן ילדים. נגד עשרות נוספים עומד עונש מוות ואלפים נכלאו - בהם בתו של הנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני.
לפי נציבות זכויות האדם של האו"ם, הגיע אליה מידע על כך ששתי הוצאות להורג עומדות להתבצע בטווח הזמן המידי. ביום שבת הפגינו עשרות אנשים מחוץ לבית כלא בעיר כרג', בעקבות דיווח על העברתם של שני נידונים למוות לבידוד - צעד מקדים לפני הוצאה להורג.
טורק אמר כי היו הפרות רבות של הליך הוגן של המפגינים במהלך המשפטים שלהם, כולל יישום סעיפים פליליים מעורפלים, מניעת גישה לעורך דין לפי בחירת הנאשמים, הודאות כפויות תחת עינויים ושלילת זכות לערעור.
במקביל, עורכת דינה של פאיזה רפסנג'אני, בתו של הנשיא לשעבר רפסנג'אני, אמרה היום כי היא נידונה לחמש שנות מאסר בכלא. היא לא פירטה את העבירות שבגינן היא הורשעה, אבל התביעה הציבורית בטהראן העמידה אותה לדין בשנה שעברה באשמת "תעמולה נגד המערכת". בספטמבר דווח כי היא נעצרה באשמת "הסתה למהומות" בטהראן.
"לאחר מעצרה של פאיזה האשמי, היא נידונה לחמש שנות מאסר בכלא, אבל העונש לא סופי", כתבה הסנגורית שלה בטוויטר. בתו של הנשיא לשעבר, שמת ב-2017, נידונה לעונש מאסר ב-2012 והורחקה מפעילות פוליטית בשל "תעמולה נגד המדינה" על השתתפותה בהפגנות נגד תוצאות הבחירות ב-2009.
כנשיא, אביה קידם ליברליזציה כלכלית ויחסים טובים יותר עם המערב. המדיניות של רפסנג'אני, ממייסדי הרפובליקה האסלאמית, זכתה לתמיכה רחבה מצד החוגים הרפורמיסטיים לצד התנגדות עזה מצד החוגים השמרניים.
במקביל, סוכנות הידיעות תסנים דיווחה כי נגזרו 40 שנות מאסר על אזרח בלגיה, שקיבל גן עונש של 74 מלקות. לפי הדיווח, הוא הורשע בריגול, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית נגד איראן ובהלבנת הון.
ההפגנות זוכות לתמיכה מאזרחים מכל תחומי החיים, בהם עיתונאים, ספורטאים ואמנים, והן קוראות תיגור על עצם השלטון האסלאמי. למרות הדעיכה בהיקפן במקביל לתחילת ההוצאות להורג של מפגינים, מעשים של מרי אזרחי עדיין נמשכים ברחבי המדינה. איראן מאשימה את אויבותיה, בהן ישראל, בליבוי ההפגנות ובניסיונות לפרק את המשטר.
מוחמד עלי א-נסור, בכיר בלשכת נציבות זכויות האדם, אמר היום כי הנציב ממשיך במאמציו לבקר באיראן ולהיפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי. בתדרוך לכתבים בז'נבה, הוא הוסיף כי מתכוננת פגישה "בקרוב מאוד" בין טורק לבין הרשויות האיראניות. "אנחנו לא יכולים לשתוק כשיש הפרות חמורות מאוד", אמר.
בנובמבר, מועצת זכויות האדם הצביעה בעד הקמת ועדת חקירה עצמאית שתבדוק את הפרות זכויות האדם במהלך ההפגנות באיראן. א-נסור אמר כי היא כבר קיבלה אלפי פניות. איראן בעצמה סולקה מהמועצה בחודש שעבר, בהצעה שקידמה ארצות הברית.