עלות הרחבת החוק הנורבגי היא כשמונה מיליון וחצי שקלים בשנה - כך לפי אומדן של משרד האוצר, שנמסר היום (ראשון) במהלך דיון על הרחבת החוק בוועדת החוקה בכנסת. לצד הרחבת החוק, גם שינוי שמו של המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון הלאומי נאמד בעלות כשלושה מיליון שקלים.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר בפתח הדיוק כי "ביסוד החוק הנורבגי המלווה אותנו שנים רבות, עומד הכרח שאינו נתון לוויכוח - עומס העבודה המוטל על הח"כים, במיוחד לאור כך ששרים וסגני שרים אינם חברים בוועדות. במפלגות הקואליציה כל ח"כ חבר בחמש עד שבע ועדות, וההצעה נועדה לאפשר את עקרון ההשתתפות בדיונים על ידי האפשרות להתפטר ולהכניס את הבאים בתור לכנסת".
רוטמן דחה את הביקורת של האופוזיציה. "עמדתי העקבית לאורך כל השנים היא שההסדר הנורבגי מצוין. הדבר היחיד שאמרתי הוא שיש לראות איך מחזקים את עצמאות הח"כים ולא משאירים ח"כים נורבגים שאינם עצמאיים", טען.
במהלך הדיון פרץ עימות, כשח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל) קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו "עבריין סדרתי" וכן לחברי הכנסת בליכוד "עלובים". חברי כנסת מהליכוד, בהם חנוך מליבצקי וטלי גוטליב, ענו לו חזרה כי הוא "תומך טרור עלוב" ו"עלוב זה אתה". ח"כ מילבצקי הוסיף: "כל הקיום שלך זאת הפרעה אחת גדולה". ח"כ כסיף המשיך בדבריו וחברי הכנסת של הליכוד, ש"ס ויהדות התורה נטשו את הדיון. במהלך עזיבתם, אמר כסיף לח"כ מילבצקי "ייצור אפס זה".
גוטליב קראה לא להרחיב את החוק הנורבגי, אם הוא יקשה על הקופה הציבורית ומשלם המיסים. "לא מעניין אותי כמה נורבגיים היו בממשלת בנט-לפיד, או כמה פזרנות הייתה, ההחלטה צריכה להיות עניינית", אמרה הח"כית בדיון. "יש שרים שמשרדיהם מורכבים ועמוסים כמו משרד הביטחון והחוץ שיש לאפשר בהם נורבגים ויש משרדים שעבודתם דלה. הכי קל היה לומר שנעשה יותר נורבגים מהממשלה הקודמת, אך רק אם זה הכרחי ונדרש".