את החוק צריך לאכוף, אבל מה קורה כאשר העבירה מבוצעת בגלל מצב מסכן חיים שיצר שוטר בניסיון לגרום לאזרח לבצע עבירה?
לפני שבועיים נהגה ד' במכוניתה בכביש 5 באזור רמת השרון, כאשר שוטר הורה לה לעצור, והאשים אותה בשימוש בטלפון סלולרי תוך כדי נהיגה. תוך כדי בדיקת רשיונה במסוף התברר כי הנהגת נמצאת בזמן פסילה, שהוטלה עליה לאחר שלא התייצבה לדיון בתיק אחר. השוטר הודיע לנהגת כי היא פסולה מלנהוג והורה לה לחתום על זימון למשפט בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
הנהגת אמרה לשוטר כי לא ידעה שרשיונה נפסל וסירבה לחתום. בתגובה הודיע השוטר לנהגת כי אסור לה להזיז את הרכב מהמקום, ונסע, כשהוא מותיר אותה בשולי כביש מהיר ועמוס, לקראת חשיכה.
הנהגת ניסתה לאתר בטלפון הנייד קרוב משפחה שיגיע להסיע אותה מהמקום המסוכן, אך לא זכתה למענה. לאחר דקות ארוכות, כאשר כבר חשש כי רכבה יפגע מרכב אחר, וכי אין לה דרך לעזוב את הכביש רגלית, החליטה הנהגת להזיז את הרכב למקום בטוח יותר, ומשם להמשיך בחיפושים אחרי סיוע.
אז התברר כי השוטר לא באמת עזב את המקום. הוא אמנם לא מצא זמן להזיז את רכבה של הנהגת בעצמו למקום מסוכן פחות, אך המתין במרחק 300 מטר בהמשך הכביש כדי לראות כיצד תנהג האישה. ואז, משחלפה הנהגת על פניו, אותת לה לעצור שנית, וזימן למקום קצין משטרה שלו סמכות גם להחרים את רכבה.
באמצעות עו"ד אילון אורון ערערה הנהגת על החרמת הרכב ועל הדוח שקיבלה. עו"ד אורון טען בדיון כי "מדובר בקנוניה של השוטר והקצין במטרה להפיל את הנהגת בפח, תוך שימוש לא ראוי, לא תקין ואף נבזי בסמכות ובניגוד לנהלי המשטרה המחייבים לסייע בחילוץ הרכב, היה אם הוא מצוי על אם הדרך בכביש מסוכן".
שופטת בית הדין לתעבורה במחוז תל אביב שני שטרן האזינה לשני הצדדים וצפתה בסרטוני מצלמת הגוף של השוטר. ראשית נזפה השופטת בנהגת, שטענה כי לא קיבלה זימון לדיון בתאונה שבה הייתה מעורבת, ובהיעדרה נפסל רשיונה. השופטת שטרן קבעה כי הנהגת הייתה מודעת לכתב האישום שהוגש נגדה, ולא עשתה מספיק כדי לבדוק מה עלה בגורלו. עם זאת, קבעה: "הפסילה שהוטלה על המבקשת בוטלה ואינה קיימת עוד".
הייתה לשופטת גם קביעה ברורה לגבי מעשי השוטר באירוע. "מסרטוני מצלמת הגוף לא ברור היכן נעצר רכבה של המבקשת בפעם הראשונה, אך אין מחלוקת שבפעם השנייה הוא נעצר בשולי כביש עמוס, כאשר צידו הימני של השול תחום בקיר בטון גבוה. בהתאם לנוהל אגף התנועה במשטרה היה על השוטר לפעול להרחקת הרכב מהדרך וחנייתו במקום קרוב החוקי לחנייה. לא נטען בפני כי נעשתה פעולה שכזו, ולו נעשתה, יכול והייתה נחסכת התנהגותה של המבקשת. משכך, לא ברורה ציפייתו של השוטר בנוגע להשארת הרכב בשולי כביש בין עירוני סואן וכי ציפייה זו אינה סבירה".
לאור זאת הורתה השופטת על ביטול איסור השימוש והחזרת הרכב לידי הנהגת.