הבקרית במוצב השליטה של זירת חיל הים באשדוד דיווחה על שישה צוללנים חמושים ברובים וציוד, שעלו מהמים אל החוף וצועדים במהירות דרך הדיונות לכיוון קיבוץ זיקים. הדיווח המדויק הוציא אל השטח כוחות גדולים מאוגדת עזה, אך ראשונים לקפוץ אל הזירה היו טנקים של גדוד 74, לוחמי גדוד דוכיפת וקצין הגששים של החטיבה הצפונית רס"ן עאטף סואעד. ברגע שמחבלים יורדים לקו החוף התכסית מאפשרת זיהוי, אך ברגע שהם נכנסים אל שטח רווי בצמחייה עבה, אז מתחיל משחק השחמט.
"קודם כל לחסום ולהגן על הצירים שמובילים אל הקיבוץ, הגנה מעל הכול", עדכן מג"ד 74, סא"ל עופר טכורש, ברשת הקשר. שניות לאחר מכן בעודו מביט בתמונת המסך שבג'יפ אליה התנקז שלל המודיעין ממספר גורמים, החלו לדווח בזה אחר זה המפקדים על המיקום שלהם בשטח ואם הם מזהים מיקום מדויק של המחבלים.
רס"ן סואעד עדכן שפתח במרדף אחר המחבלים שנעו בחסות הסבך. אחרי דקות ארוכות מורטות עצבים, החליט מג"ד 74 לצאת מהג'יפ הסמוך לקיבוץ זיקים, ולצעוד לעבר נקודה שולטת בשטח כדי להבחין מקרוב במאמצי המרדף השונים אחר המחבלים שהתפצלו לשתי חוליות. לאחר מכן הגיע דיווח על ירי ברשת הקשר. לפתע נראה מרחוק ראשו של סואעד מבצבץ מבעד לסבך בין הדיונות והוואדי הסמוך כשהוא עם נשק אמ-16 מקוצרר, מכוון קדימה, מוכן למכת אש נוספת.
רס"ן סועאד, בחור שרירי, מעוטר זיפים, חבוש בקסדה טקטית ולבוש בווסט משופשף עם שש מחסניות, פנס, סכין קומנדו, דיבר בקול בטוח ברשת הקשר כשהוא מדווח על סגירת המעגל ומסמן עם האצבע מרחוק שהכול כשורה. כוחות בשטח הצליחו להרוג את המחבלים ללא סיוע אווירי. אחר כך הוא הסביר שהאתגר הוא לחץ הזמן למנוע בכל מחיר חדירה ליישובים, ותוך כדי לאתר עקבות על החול הרך בחוף, חרף הרוחות העזות שמעלימות במהירות כל הפרה בקרקע.
בנוסף לכך, הם מנסים להבין כיצד המחבלים משתמשים בסבך כדי להסתתר או להתקדם. האם הם התפצלו? ואולי יש עוד חוליה שלא יודעים עליה במקום אחר? ברמת הגדוד והחטיבה הצפונית, התהליך הרבה יותר מורכב.
בנוסף לכך, הם מנסים להבין כיצד המחבלים משתמשים בסבך כדי להסתתר או להתקדם. האם הם התפצלו? ואולי יש עוד חוליה שלא יודעים עליה במקום אחר? ברמת הגדוד והחטיבה הצפונית, התהליך הרבה יותר מורכב.
"המידע הראשוני משחרר קפיץ דרוך. כל מפקד מבין שכל שניה ודקה כאן היא קריטית במטרה לסכל את החדירה", הסביר מג"ד 74 סא"ל עופר טכורש, "לכן אנחנו מתרגלים שוב ושוב את כל הכוחות בשטח ובחמ"לים בדיוק כמו היום. גם כדי שיכירו אחד השני טוב יותר, את הגזרה והמענה לחדירה מהים, מהיבשה, ממנהרות ומהאוויר. אולי באמצעות 'בקאי' (כלי טיס שכולל מצנח רחיפה גלגלי. א.ב). הכול נלקח בחשבון. מנהלת התרגיל של החטיבה לפעמים מקשה עלינו, (צוחק). כמו הסיפור עם המחבלים שירו על החייל, הוא נפגע חרדה אבל מרחוק לא ברור אם מי שרץ לכיוון שלך הוא מחבל או חייל צה"ל. אנחנו רוצים לא רק להגיב מהר ומדויק אלא גם למנוע ירי שלנו על כוחותינו. לכן כשאומרים לבנות תמונת מצב ומיקום כוחות צריך להיות צנועים. זו משימה מורכבת".
גדוד 74 בפיקודו של סא"ל טכורש הוקפץ בחודש אוגוסט האחרון לאוגדת עזה לפני מבצע עלות השחר כדי לתגבר עם טנקי סימן מרכבה 4 את הכוחות לאורך הגבול. הם השתתפו בהתקפת הפתיחה ובפגיעה בעמדות הצבאיות של הג'יהאד האסלאמי, כולל הרג פעילי הזרוע הצבאית. "מאז עלות השחר
הטנקים שלנו כאן פרוסים במשימות ההגנה, מתחזקים מכשול באפקטיביות מקסימלית, וערוכים לאיומי פשיטה, ירי משטחי הרצועה ועוד. האתגר בתוך האווירה הפסטורלית הוא לשמר מתח מבצעי גבוה ורמת מוכנות גבוהה. ברגע שבו הכול יתהפך פה, זה האתגר המרכזי, ולכן אנחנו עושים הרבה תרגילים כמו היום".
גזרת עזה מתעתעת. אמנם מאז מבצע עלות השחר שוגרו רק שלוש רקטות לעבר ישראל, וקיימת ירידה בהיקף ניסיונות החדירה מעזה לישראל (29 בשנת 2022 לעומת 53 בשנת 2021) אך מתחת לפני השטח מזהירים במערכת הביטחון מזרמי העומק המסוכנים שמבעבעים בעזה. גורם ביטחוני הצביע השבוע על חשיפת סיכול ניסיון פיגוע באמצעות מטען החבלה (שהוטמן במטף כיבוי אש) על ידי פעילי ועדות ההתנגדות שיצא ונוהל מרצועת עזה, והדגיש כי לו היה מתפוצץ באוטובוס בתל אביב או בירושלים והיו נהרגים חמישה עד עשרה אנשים, או אז ממשלת ישראל היתה מחויבת להגיב בעוצמה.
חמאס ושאר ארגוני הטרור, חרף השקט היחסי שמאפיין את האזור בשנתיים האחרונות, היו נגררים לימי קרב ארוכים עם ישראל. "מוכנות צבאית באוגדת עזה והיערכות לחטיפות חיילים, חדירות ליישובים ומוצבים היא חשובה מאוד אבל היא לא בהכרח תהיה המשוואה שבגללה יתחיל עימות עם עזה", אמר הגורם הביטחוני והוסיף, "טריגר לעימות לא חייב להגיע מעזה ולא בהכרח קשור למה שמוחמד דף או יחיא סינואר רוצים באותה נקודת זמן. יכול מאוד להיות שפיגוע בגדה יגרור את כולם להסלמה. הגדה המערבית הפכה למגרש שכולם משחקים בו ומעבירים לשם כספים כדי לממן פיגועי טרור: העזתים, האיראנים, חיזבאללה, ומפקדות טרור בחו"ל. כולם. ועוד לא דובר על סטטוס קוו בירושלים ותקופת חג הרמדאן המתוחה". לכן אוגדת עזה מתכוננת בדיוק כמו התרגיל השבוע בחטיבה הצפונית בפיקודו של אל"מ עמי ביטון.
לכן, אוגדת עזה מתכוננת בדיוק כמו התרגיל שהתקיים השבוע בחטיבה הצפונית בפיקודו של אל"מ עמי ביטון. במבצע שומר חומות ניסתה הזרוע הצבאית של החמאס להוציא אל הפועל שני פיגועי מנהרות. חיל האוויר, אמ"ן ושב"כ תקפו את המחבלים בעודם ממתינים לפקודה במנהרה.
לצד הערכות בישראל כי גדודי החמאס השונים ממשיכים לחפור מנהרות עד לאזור החומה התת-קרקעית כדי לאפשר למחבלים לעלות מהם ולרוץ אל הגדר עם מטעני חבלה על מנת שיחדרו לשטח, טוענים גורמים במערכת הביטחון כי הזרוע הצבאית של חמאס מנהלת משחקי חתול ועכבר לאורך גבול רצועת עזה. הפעלת תצפיתנים בתחפושת של ציידי ציפורים או ניסיונות להניח מטעני דמה כדי לבחון את עירנות הכוחות, ולאחר מכן מטעני חבלה אמיתיים כדי להפעיל אותם ביום קרב. חמאס מקיים בקביעות תצפיות וסיורים כדי לאסוף מודיעין על צה"ל, ומעל כל אלה לבחור את היום בו ירצו להוציא אל הפועל פיגוע חדירה או חטיפה של חייל באמצעות הפעלת מנהרה שנחפרה בחסות מבנים עד לקו הגדר.
"אם אני מרים משקפת מה אני רואה? פעילי חמאס במרחב המגע כל הזמן", סיפר מג"ד 74 תוך כדי שהוא מצמיד את מעד מכשיר הקשר לאוזנו כדי לשמוע את הדיווחים לקראת השלב הבא של התרגיל חדירה במקום נוסף, "אנחנו עוסקים הרבה להגן על המכשול (הגדר החדשה שנבנתה לאורך 62 ק"מ ב גבול רצועת עזה מקו הים ועד משולש הגבולות עם סיני) כדי לייצר מרחב אבטחה ולמנוע התקרבויות למרחב הגדר. אנחנו עוסקים הרבה בלהרחיק אותם. אנחנו רואים אותם כל הזמן מתאמנים ולומדים מהדבר הזה. שום דבר לא מונע מהם פיזית להגיע עד הגדר".
במהלך כל חודש, מבצעים בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה עבודות הנדסיות לחישוף השטח כדי לאתר מטעני חבלה, למנוע מצמחייה קרובה לגדר להפוך למקום מסתור, ולייצר שטח ברור יותר לאיסוף מודיעין על הצד הפלסטיני. כך למעשה קידם מפקד החטיבה הצפונית אל"מ עמי ביטון את הרס מעבר קרני הישן ששימש את המחבלים לפעילות של תצפית והנחת מטעני חבלה במרחב.
"המטרה שלנו היא לעצור אותם הרבה לפני שהם עוברים את הגבול ויש לנו לא מעט יתרונות בגזרת עזה", אמר סא"ל טכורש. "אנחנו בנויים כצוותי קרב גדודיים שכוללים כוחות חי"ר, טנקים, הנדסה, מרגמות, פלוגה מסייעת וצוותי איסוף, מערכת רואה יורה, החמ"לים המתקדמים, ומגוון מרכיבים שבונים שפה משותפת בשגרה".
הוא הוסיף כי הוא "לא יכול להרחיב יותר מדי על היכולות של הטנקים שלנו אבל הן מאפשרות לטנקים להיות הכלי היחידי ביבשה שמסוגל לאתר אויב ולבצע את הפעולה של סגירת מעגל האש מול מגוון איומים כמו ירי נ"ט, צליפה וחדירת מחבלים. הטנקים הם היחידים שיודעים בכל המצבים בשגרה ובחירום לנוע בחופשיות למרות איום נ"ט וצליפה. להגיע ולהבין את תמונת המצב בצורה מהירה באמצעות מערכות שליטה ובקרה ותצפית, ולפגוע במטרות בצורה אפקטיבת ובמידת הצורך להסתער כדי להסיר כל איום".
מפקד הפלוגה מגדוד דוכיפת סרן יוסף סבג, בן 25, שאחראי על הגזרה בין נחל עוז לכיסופים, ביצע לאורך כל שירותו הצבאי תעסוקה מבצעית בכלל החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון, וזו הפעם הראשונה בה הוא מוצב ברצועת עזה. עד אז התרגל למהומות אלימות, מעצרים בשטחים בנויים, ואבטחת צירים, עמדות ומוצבים. "מעצרים? ביצעתי מעל מאה לדעתי, אבל לא ירו עליי עד עכשיו. אף אחד בגדוד לא חווה ירי ישיר למעט המג"ד", סיפר סרן סבג והוסיף: "מה ההבדל בין איו"ש לעזה? אתה מרגיש כאן את העוצמה של הצבא. פה יש אויב אמיתי. אתה רואה ארגון רציני. האויב מול העיניים אבל הוא לא מהווה איום מידי. מדובר באויב חכם שכל הזמן עסוק בלחשוב איך לעבור את החומה התת-קרקעית ואת הגדר. אני יודע שהוא מחפש נקודת פתיחה טובה למבצע ולכן אני כל הזמן מתרגל את החיילים שלי כצוות וכבודדים איך להתנהל נכון. אנחנו לא 'מגהצים' צירים (נוסעים ממקום למקום א.ב), אלא עומדים בנקודות זינוק מבלי שהאויב יראה אותנו. מתכוננים, כדי לא להיות מטרה. הם רוצים להרוג חייל או לחטוף אותו, אני רוצה למנוע את זה. זה מה שיושב לי בראש".
לדברי סבג, החיילים שואלים מפעם לפעם על קוד חניבעל, הפעולה שמבוצעת כדי לסכל חטיפת חייל. "זה משהו שחייב להיות בראש. מצד שני זה לא התרגול העיקרי שעושים. מאז שאני פה היתה רקטה אחת ששוגרה והיה פרש טורקי (ניסיון חדירה) אחד בגזרה שכנה. אבל אני תמיד עירני. בשונה מגזרות אחרות אנחנו לומדים על כאן על יכולות השיריון. מה הוא מסוגל לתת לנו בזמן אמת כמו מיסוך וטווח אש. רואים כאן הרבה את המח"ט. הוא מכיר אותי בשם. אנחנו מדברים איתו על הגזרה, לומדים. הוא ממש נוכח בשטח. אנחנו כל הזמן מתרגלים מצבים, כולל חילוץ חייל פצוע מדחפור שנפגע. ממש רואים מאיפה הדלת נפתחת ומה הזווית הנכונה להוציא את החייל מהתא".
כוחות דוכיפת פועלים בשטח עם נגמ"ש 'אכזרית' שבעבר שירת את חטיבת גולני שקלטה את הנגמ"ש המתקדם יותר: הנמר. "אל תדאג. במלחמה אנחנו הולכים ברגל, לא נוסעים בנגמ"ש. זו התוכנית. אין לנו הרבה מה לספר בדוכיפת לכן אנחנו צריכים לדאוג שכשתבוא המלחמה, שהמור"ק שלנו יהיה מוצלח. שיהיה מה לספר".
מפקד גדוד 74 מסביר כי המאמץ הגדול ביותר הוא לא רק לאבטח את הגדר ולאסוף מודיעין אלא לדעת מתי יש שינוי במרחב ואיזה סימן יוצא דופן יוביל אותו להבנה שהאויב מתכנן משהו מסוג אחר. "אנחנו חיים את הגזרה מאוד טוב ומריחים כל שינוי. זה מה שמאפשר לנו לחדד חושים ולהבין שקורה משהו. חשוב להגיד שהמכשול הוא בשורה אדירה, מייצר שקט משמעותי ויחד עם זאת אנחנו לא נותנים לו לבלבל אותנו ומתכוננים לתרחישי הקיצון". על השאלה היכן יהיה במבצע הבא - בג'יפ או בטנק - ענה תוך כדי צחקוק: "האינסטינקט אומר בטנק. אבל לא בטוח שהמיקום הנכון שלי הוא בטנק. ברמה האישית? תמיד הייתי מעדיף להיות בטנק".