ההליך המשפטי בהאג בעניין הכיבוש הישראלי הוא משקולת על צווארה של ממשלת הימין

להחלטת העצרת הכללית של האו"ם לבקש מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לגבש חוות דעת משפטית בנוגע לכיבוש הישראלי בגדה המערבית לא תהיה השפעה מיידית על ישראל, אבל היא תהווה משקולת על צווארה של ממשלת הימין החדשה בירושלים.

בהסכמים הקואליציוניים פורטו שורה של תכניות למהלכים ישראלים להעמקת הכיבוש בגדה המערבית, כולל קידום סיפוח. אם אפילו חלק מהצעדים הללו יישומו, הם ישמשו כתחמושת בידי 15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק שיעבדו בשנה הקרובה על חוות הדעת המשפטית בנושא.

מנגד, כאשר נתניהו הוא הגורם המתון ביותר בממשלה בה חברים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' וחבריהם, יוכל ראש הממשלה להשתמש בבית הדין הבינלאומי לצדק כטיעון לבלימת מהלכים של אנשי הימין הקיצוני.

בכירים במשרד החוץ דווקא סיכמו בסיפוק את ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם. מבחינת אנשי משרד החוץ היה מדובר בהפסד בכבוד. השמרנים ישוו זאת לתוצאה של סעודיה במונדיאל. הליברלים לזו של מרוקו.

מלכתחילה לא היה סיכוי למנוע את קבלת ההחלטה שזוכה לרוב כמעט אוטומטי, אבל בהשוואה להצבעה הקודמת בנושא באחת מוועדות האו"ם, יותר מדינות הצביעו הפעם נגד או נמנעו ופחות מדינות תמכו.

בכירים במשרד החוץ אמרו ש-23 המדינות שהתנגדו להחלטה יהיו ה"בייס" של ישראל במאבק המדיני-משפטי שיפתח בשבועות הקרובים בנסיון להשפיע על בית הדין. ישראל תרצה שהמדינות הללו יפנו רשמית לשופטים ויסבירו מדוע הצביעו נגד.

התהליך את פרסום חוות הדעת של בית הדין יימשך שנה לפחות ואולי אפילו שנתיים. הוא לא יעזור לתדמיתה של ישראל בעולם. למרות חוות הדעת אינה מחייבת, מדינות וארגונים יוכלו להשתמש בה כנימוק לנקיטה בסנקציות נגד ישראל.

ההליך המשפטי בבית הדין הבינלאומי לצדק מצטרף לחקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שנמצאת בהקפאה על רקע המלחמה באוקראינה, אך יכולה לשוב לחיים בכל רגע.

לשני האילוצים הבינלאומיים הללו מצטרפים גם שורה של קווים אדומים שיציב ממשל ביידן לממשלה החדשה בירושלים ולחץ אירופי שילך ויגבר אם האירופים ירגישו שיש אור ירוק לכך מוושינגטון.

אם בן גביר וסמוטריץ' יבינו את האילוצים הללו ויאפסנו את שאיפותיהם ותכניותיהם, יהיה לנתניהו פחות קשה לנווט בתוך שדה המוקשים המדיני הזה. אם שותפיו לקואליציה יחליטו להתעלם מהמצב, זה עלול להיות מתכון לעימות עם הקהילה הבינלאומית ואולי אפילו למשבר פוליטי שיביא לשינוי הרכב הממשלה.

ד"ר פנינה שרביט-ברוך ששימשה בעבר כראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית אמרה כי המדיניות של ממשלת ישראל ואופן התנהלותה יכולים להשפיע על תוכן הקביעות של בית הדין ועל מידת חומרתן והן על מידת התמיכה והאימוץ של תוכן חוות הדעת מצד הקהילה הבינלאומית.

"אמירות וצעדים שיש בהם התנערות מפורשת מהמשפט הבינלאומי, כולל צעדים של סיפוח השטח או פגיעה בוטה בזכויות הפלסטינים, כמו גם החלשת המבנה הדמוקרטי של המדינה על ידי פגיעה בהפרדת הרשויות - ישמשו כולם במערכה הבינלאומית ועלולים להחמיר מאוד את הנזק לישראל", היא אמרה.

ההחלטה באו"ם יוצרת מצב פרדוקסלי בו אין מחלוקת אמיתית בין הטענה של הפלסטינים שקידמו את המהלך לבין הטענה של רוב ממשלת ישראל שמנסה למנוע אותה. שני הצדדים מסכימים שמדיניות ישראל היא המשך הכיבוש וסיפוח של הגדה המערבית.

ההבדל היחיד הוא שבניגוד לפלסטינים, לדעת רוב ממשלת ישראל מדובר בתהליך חיובי שיש לחזק ולהאיץ. זה אפילו נכתב בהסכם הקואליציוני. כשזה המצב, יהיה מעניין לשמוע אם עורכי הדין סמוטריץ' ובן גביר יציעו בדיוני הקבינט אסטרטגיה משפטית משלהם או שיסכימו לזרום עם היועצים המשפטיים של ה"דיפ-סטייט" במשרד החוץ ומשרד המשפטים.

אחת השאלות המרכזיות תהיה האם ישראל תחרים את ההליך או תשתתף בו ותנסה להשפיע עליו. במקרים דומים בעבר היו במשרד החוץ לא מעט אנשים שסברו שהאינטרס הישראלי הוא לשתף פעולה. לא בטוח שבהרכב הנוכחי של הממשלה זה רעיון טוב.