תארו לעצמכם עולם בלי נצנצים. מה יעשו ילדים בשעת היצירה בגן? איך ילדות יאפרו את עצמן? במה נקשט את המחברות והיומנים, הבגדים, השיער והציפורניים שלנו? מסיבות לעולם לא יראו אותו דבר בלי החומר הנוצץ הזה שאין שום דרך להסירו ברגע שהוא עליכם! תיאוריית קונספירציה שרצה ברשת טוענת שעידן הנצנצים עשוי להסתיים בקרוב שכן אנו נמצאים בעיצומו של מחסור עולמי בנצנצים. הו האימה!
לפני שננסה להבין לאן נעלמו הנצנצים ומי בכלל הצרכן העיקרי שלהם (שככל הנראה מעדיף שלא תדעו את זהותו), קבלו סקירה קצרה על ההיסטוריה של הנצנצים כפי שפורסמה ב-Iflscience.
היכן נוצר הנצנץ?
הנצנצים המודרנים נוצרו לראשונה בשנות ה-40 בחווה הממוקמת בניו ג'רזי על ידי אדם בשם הנרי רושמן. הוא היה מנוסה מאוד בחיתוך מדויק ושם לב שמכונת החיתוך שהמציא (כדי לחתוך הדפסי צילום מבריקים) "גמגמה" מדי פעם והטילה תאית/נייר, שנקרא "שניבלים". רושמן המשיך והמציא את המכונה לחיתוך שניבלים נוצצים מגרוטאות פלסטיק. הנצנצים שהופקו היו אמורים להיות עסק צדדי שיכול לעזור לתמוך בעלויות התפעול של החווה לגידול וחליבת פרות שלו. עם זאת, העסק הפך לחברה גדולה בשם Meadowbrook Inventions.
נצנצים לא הובאו למרחב הציבורי עד חג המולד בעיר ניו יורק של שנות ה-40, אז עודדו שימוש בנצנצים במקום נרות חג המולד במהלך מלחמת העולם השנייה.
ממה עשויים הנצנצים?
רוב הנצנצים מורכבים מיריעות גדולות רבות של פלסטיק דק או נייר כסף, המכוסה לרוב בשכבת אלומיניום - חומר הנקרא אלומיניום פוליאתילן טרפתאלט. אמנם, יש גם נצנצים שעשויים מתכת וזכוכית
והם מגיעים בצורות, גדלים וצבעים רבים ושונים. צורתם יותר עגלגלה כדי שהם לא יחתכו את העור.
מדוע אנחנו כל כך אוהבים נצנצים?
בני אדם תמיד היו אובססיביים לדברים מבריקים. ייתכן שיש לכך סיבה אבולוציונית, שכן המשיכה לאובייקט מבריק קשורה לחיפוש אחר מים מתוקים. במחקר אחד, חוקרים גילו שפעוטות ותינוקות נמשכים למשטחים נוצצים, בניסוי שבדק באיזו תדירות הם נגעו או ליקקו צלחות שונות בעלות משטח מבריק.
למה עם חייבים להידבק לכל דבר ולא לרדת לעולם?
הסיבה העיקרית לכך שנצנצים נדבקים בעקשנות לעור, לשיער, או למשטחים אחרים היא גודלם הקטן. ככל שגוף קטן יותר, כך גדל היחס בין שטח הפנים שלו לנפח שלו. מאחר שהאחיזה העיקשת נובעת מהדבקה של פני שטח החלקיק למשטח, ככל שפני השטח גדולים יותר יחסית למשקל, הגוף ייאחז חזק יותר.
מי הן יצרניות הנצנצים בארה"ב?
ישנן שתי חברות עיקריות בארה"ב - ושתיהן ממוקמות בניו ג'רזי. הראשונה היא ה-Meadowbrook Inventions המקורית, שהיא "חברה פרטית מאוד", על פי הניו יורק טיימס שלא ידוע מה ערכה. החברה השנייה היא Glitterex. על פי מומחים לנושא יש תחושה של סודיות סביב ייצור הנצנצים והחברות אפילו לא רוצות שהלקוחות שלהן ידעו איך החומר הנוצץ הזה נעשה.
מי הוא צרכן הנצנצים הגדול ביותר? אף אחד לא יודע
ישנם שימושים רבים לנצנצים, מעבר לאלו המורים לנו. חוקרים ומפעילי גני חיות מערבבים נצנצים במזון לבעלי חיים כדי לעקוב אחר בעלי חיים דרך הצואה הנוצצת שלהם. בשל תכונותיהם הסטטיות והעובדה שכל כך קשה להסירם, נצנצים שימשו גם כראיות בזירות פשע - אנשי מחלקת הזיהוי הפלילי במשטרה יכולים לזהות תוקפים על סמך ניתוח של נצנצים שנדבקו אל גופם או בגדיהם מקורבנות תקיפה או מזירת פשע.
עוד שימושים ביזאריים לנצנצים
הלכה לאסוף את החפצים שלה מביתו של האקס הבוגדני - והשאירה לו הפתעה שלא ישכח לעולם
האינסטגרם הרס את הקרואסון והוסיף לו נצנצים
עם זאת, צרכן הנצנצים מספר אחת הוא... ובכן, סוד מוחלט. כשכתב שאל את Glitterex מיהו השוק הגדול ביותר למוצר שלהם, פיותיהם נאטמו לחלוטין והנציג לא הורשה לומר מילה, כי "הם לא רוצים שאף אחד ידע שיש נצנצים במוצר שלהם". כצפוי, התגובה הזו הציתה את דמיונם של אנשים רבים והיא הבסיס לתיאוריית קונספירציית הנצנצים, או בשמה הרשמי GlitterGate. לאחרונה, סרטונים רבים בנושא פורסמו בטיקטוק ודנו בשאלה הזאת.
מהן התיאוריות העיקריות?
יש מספר תיאוריות שכבשו את הרשת בסערה. יש אנשים שחושבים שזו תעשיית בניית הסירות - ושהנצנצים משולבים בסירות, עם הטענה שהתעשייה לא רוצה שהצרכן יידע שכן זה עלול לפגוע בתדמית הגברית שלה. תיאוריה זו עשויה להיות מעט פגומה, שכן ידוע היטב שצבע רכב מכיל נצנצים, כך שזה לא ממש מתיישב עם הטענה המקורית שאף אחד לא יכול לדעת שהמוצר מכיל נצנצים.
תיאוריה נוספת היא שאולי מדובר בתעשיית משחות השיניים. יש אנשים אחרים שחושבים שהצבא משתמש בחומר הזה וכאלה שבטוחים שהנצנצים מעורבבים עם החול בחופים יוקרתיים רבים כדי להיראות אטרקטיביים יותר.
@maxedoutmommy But really, what is it?? #glitterconspiracy #glittergate #glitter #wherestheglitter ♬ original sound - Rae
אז האם אנחנו באמת נמצאים במחסור?
למרות שמסתובבות שמועות ברשת על מחסור, אין דיווחים מאושרים ורשמיים על ידי החברות עצמן (סודיות ככל שיהיו). אולם, אם יש מחסור - זה עשוי להיות דבר טוב. מאחר שלסרט הפלסטיק שממנו עשויים רוב הנצנצים לוקח בערך 1,000 שנים להתפרק בטבע, מדענים אפילו קראו לא פעם בעבר לאסור את השימוש בנצנצים.
הסיבה? נצנצים הם לא יותר מחתיכות זעירות של פלסטיק, ממש כמו המיקרו-פלסטיק שמזהם את הטבע והים. לרוב מיקרו-פלסטיק נוצר כתוצאה מהתפרקות של מוצרי פלסטיק כמו אריזות ובקבוקים, אבל במקרה של הנצנצים הם נוצרו כמיקרו-פלסטיק מלכתחילה.מיקרופלסטיק נמצא בטבע ובאוקיינוסים הוא פוגע בבעלי החיים, וגם מוצא את דרכו לגופנו, דרך האוכל שאנחנו אוכלים ואפילו דרך האוויר שאנחנו נושמים.
"בניגוד לאמרה המוכרת, פלסטיק דווקא כן מתפרק בטבע - אבל הוא מתפרק לחלקיקים קטנים יותר, בגדלים של מיקרומטרים (מיליונית המטר) וננומטרים (מיליארדית המטר), בתהליך שיכול לקחת מאות שנים", מסבירה ד"ר אינס צוקר, ראש המעבדה לננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. אל מיקרופלסטיק זה מצטרפים חלקיקי הפלסטיק שמיוצרים מראש בגודל של כמה מיקרומטרים, כמו הנצנצים. "ככל שפלסטיק קטן יותר, קל לו יותר לעבור מחסומים בגוף שלנו", מסבירה צוקר. "מחקרים הצביעו על כך שמיקרופלסטיק יכול לחצות מחסומים במערכת העיכול ולהיכנס למערכת הדם. יש לציין שמידת הסכנה מכך עוד לא ברורה: יש מחקרים שבהם נטען שהדבר מזיק מאוד לבני אדם, בעוד שבאחרים נטען שלא נגרם בעקבותיו נזק משמעותי".