יממה לפני השבעת הממשלה, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הודיע היום (רביעי) כי סיעת הליכוד בחרה פה אחד באמיר אוחנה ליו"ר הכנסת הבא. מחר צפויה להתקיים בכנסת הצבעה נוספת בנוכחות המליאה - לאחריה צפויה להיות ממונה חבר הכנסת לתפקיד באופן רשמי.
עוד בחרה הסיעה באופיר כץ ליו"ר הסיעה והקואליציה, ונתניהו מינה את חבר הכנסת יואב גלנט לשר הביטחון ואת חבר הכנסת חיים כץ לשר התיירות. שר החינוך יהיה יואב קיש. יולי אלדשטיין ימונה ככל הנראה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, לאחר אישור סיעת הליכוד. בכך, לא יהיה שר.
שר המשפטים יהיה יריב לוין, שכיום מכהן כיו"ר הכנסת. אבי דיכטר ימונה לשר החקלאות; שלמה קרעי ימונה לשר התקשורת. מירי רגב תכהן כשרת התחבורה, ותקבל גם אחריות על טקס המשואות ביום העצמאות. אופיר אקוניס מונה לשר החדשנות, מדע וטכנולוגיה; מיקי זוהר מונה לשר התרבות והספורט, כמבוקשו. עידית סילמן מונתה לשרת איכות הסביבה; עמיחי שיקלי מונה לשר התפוצות והשיוויון החברתי.
באופן מפתיע החליט נתניהו למנות את ניר ברקת לשר הכלכלה. ברקת קיבל את תיק הכלכלה למרות יחסיו המתוחים עם נתניהו. בעבר, במהלך מערכת הבחירות של מרץ 2020, נתניהו הבטיח לברקת פומבית להיות שר האוצר, אך משהקים את הממשלה לא מילא את ההבטחה וברקת נותר ללא תיק. כעת הוא יקבל שר הכלכלה, אחד התיקים המשמעותיים ביותר שבידי הליכוד.
הפלונטר הנוכחי של נתניהו נוגע לתיק החוץ, אותו הוא מעונין לחלק ברוטציה בין ישראל כץ ואלי כהן - בנוסף למינוי מקורבו רון דרמר לתיק אחר אליו יועברו חלק מהסמכויות על מדיניות החוץ. נתניהו נפגש אחר הצהריים עם כץ וכהן ורצה לעשות חילופים ביניהם ולחלק את הקדנציה במשרד החוץ ותיק הכלכלה, ותכנן תחילה למנות את כהן במשרד החוץ לתקופה הראשונה ואת כץ לתקופה השניה, אך כץ סירב לקבל את ההצעה. בלשכת נתניהו אומרים שטרם התקבלה החלטה על משרד החוץ ושהשיחות צפויות להימשך.
נתניהו ממשיך בפגישות עם חברי הליכוד במצודת זאב גם כעת. התיקים הפנויים שעוד נותרו לחלוקה הם חוץ, אנרגיה, שיתוף פעולה אזורי ומודיעין.
הפלונטר המרכזי מתמקד כרגע במשרד החוץ: נתניהו מעונין לעשות רוטציה במשרד החוץ והאנרגיה בין ישראל כץ ואלי כהן, אך לא הגיע להסכמות עמם על מי יהיה ראשון באיזה תפקיד. כץ סירב להצעה הראשונית לפיה כהן יתחיל במשרד החוץ והוא באנרגיה. נתניהו שואף לרצות את כץ ולפרק את הברית שלו עם דוד ביטן ודודי אמסלם שסירב לתפקידים שהוצעו לו בממשלה והחליט להישאר כח"כ מן המניין בכנסת.
נתניהו נפגש הערב גם עם גילה גמליאל ודני דנון אך לא הגיע עמם עדיין להסכמות. דנון דרש תחילה להתמנות ליו"ר הכנסת, נתניהו הציע לו להתפטר מהכנסת ולהיות יו"ר קק"ל, דנון סירב ודרש תיק בממשלה.
חבר הכנסת יואב גלנט, אלוף במיל', היה המועמד המוביל והיחיד לתפקיד מבין חברי סיעת הליכוד. בשנת 2011 מונה לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, אך מיניו בוטל בעקבות עבירות תכנון ובניה בביתו הפרטי - ושר הביטחון בני גנץ מונה לתפקיד במקומו. כעת, גלנט מחליף את גנץ במשרד הביטחון, ובורך על ידו. "יואב, בהצלחה רבה בשמירה על ביטחון ישראל", כתב גנץ בחשבון הטוויטר שלו.
"אני מבקש להודות לכם על המאמץ המשותף שהביא אותנו ליום הזה", מסר ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לאחר הכרעת ההצבעה לתפקיד היו"ר. "השגנו את היעד. ציבור ענק במדינת ישראל, למעלה מ-2 מיליון ישראלים - הצביעו עבור המחנה הלאומי בראשותנו. נקים ממשלה יציבה לקדנציה מלאה שתדאג לכל אזרחי ישראל", הוסיף.
חבר הכנסת דני דנון שדרש תחילה את תפקיד יו"ר הכנסת, ויתר על ההתמודדות מול אוחנה לאחר פגישה עם נתניהו. בליכוד מעריכים כי לדנון הוצע תפקיד שר בממשלה, וכי נתניהו צפוי לדרוש ממנו להתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי לאור עברו והתנהלותו הלעומתיים. זאת, כדי למנוע ממנו לשבש בעתיד את עבודת הקואליציה בכנסת.
יואב קיש ביקש תחילה להתמנות ליו"ר הכנסת, ולאחר שהתפקיד נמסר לאמיר אוחנה הוצע לו משרד החינוך. הוא יכהן גם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת. נתניהו הציע תחילה את תיק החינוך לאלי כהן ומירי רגב, שהעדיפו שניהם להילחם על תיק התחבורה מאשר על משרד החינוך שחלק מסמכויותיו חולקו לשותפות במו"מ הקואליציוני. קיש נחשב למקורב לנתניהו והוא ביקש לפצותו בתיק משמעותי על כך שלא קיבל את תפקיד יו"ר הכנסת.
יולי אדלשטיין שימש בעבר כיו"ר הכנסת ושר הבריאות אך הידרדר משמעותית במיקומו בפריימריז האחרונים לאחר שקרא תיגר על נתניהו והתכוון להתמודד מולו על ראשות הליכוד. אדלשטיין ויתר בסופו של דבר על ההתמודדות, אך נתניהו לא התכוון להציע לו תיק בכיר או משמעותי בממשלה ולכן הציע לו את תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת. אדלשטיין אמר לנתניהו בפגישה כי תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון אותו הוא מציע הוא תפקיד שסיעת הליכוד בוחרת ועליו להביא את המינוי לאישור הסיעה. לפי מקורות שעודכנו בפרטי השיחה אדלשטיין אמר לנתניהו, "זה לא התפקיד שלך לתת אלא של סיעת הליכוד ואתמודד עליו שם".
יריב לוין צפוי להנות ממוטת שליטה רחבה וחזקה על הרפורמות המשפטיות שהממשלה הבאה מתכננת, וצפוי לקדם תוכנית סדורה שכוללת את חוק יסוד החקיקה, פסקת התגברות, שינוי בוועדה לבחירת שופטים ועוד. סיעות הקואליציה התחייבו מראש בהסכמים הקואליציוניים לתמוך בכל הצעות החוק שיציע לוין, "ושיעסקו בין היתר בהסדרת מערכת היחסים שבין הרשויות ובסמכויותיהן ובפרט במערכת היחסים שבין הכנסת והממשלה לבין מערכת המשפט ובית המשפט העליון ושיטת בחירת השופטים. כל זאת לשם השבת האיזון הראוי בין הרשויות". עוד סוכם כי כל הצעות החוק בנושאים הללו יקבלו עדיפות מוחלטת ומלאה.
אבי דיכטר שימש כשר לביטחון פנים בין 2009-2006 וכשר להגנת העורף ב-2014-2013, אך בשתי הממשלות האחרונות שנתניהו הקים ב-2015 וב-2020 לא קיבל תפקיד שר. כעת הוא שוב ימונה לשר, ויכהן כשר החקלאות.
שלמה קרעי, שימונה לשר התקשורת, הוא תומך נלהב בסגירת תאגיד השידור הציבורי והפרטת גלי צהל והגיש כבר הצעות חוק בנושא עוד לפני הקמת הממשלה. אופיר אקוניס כיהן כבר כשר המדע בממשלת נתניהו בין השנים 2020-2015. מירי רגב כיהנה כשרת התחבורה במשך כשנה בממשלת נתניהו-גנץ. רגב קיבלה גם את האחריות על ועדת השרים לטקסים וסמלים ובתוך כך תהיה אמונה על טקס הדלקת המשואות. היא תשמש גם חברה בקבינט המדיני-ביטחוני.
עידית סילמן קיבלה את תיק הגנת הסביבה, אותו רצתה גם השרה לשעבר גילה גמליאל. סילמן הפילה מוקדם יותר השנה את ממשלת בנט-לפיד כשערקה לשורות האופוזיציה ושוריינה ברשימת הליכוד בבחירות האחרונות. היא הכחישה בחודשים האחרונים כי הובטח לה לקבל תפקיד של שרה בתמורה לעזיבת ימינה.
עמיחי שיקלי קיבל שני תיקים: את תיק התפוצות ואת מה שנותר המשרד לשוויון חברתי, אחרי שחלקים רבים ממנו פוצלו במסגרת המשא ומתם הקואליציוני. שיקלי היה ראשון המורדים בימינה, ופרש ממנה עוד לפני הקמת ממשלת בנט-לפיד. כמו סילמן, גם הוא שוריין ברשימת הליכוד. שיקלי ביקש לקבל תחילה את תיק החקלאות, והמשרד לשוויון חברתי הוצע לו כפיצוי בנוסף לתיק התפוצות.
מהמשרד לשוויון חברתי נלקחו האגף לאזרחים ותיקים והרשות לצעירים שהועברו למשרד הנגב והגליל של עוצמה יהודית, והרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר החרדי שהועברה לסגן השר אורי מקלב מיהדות התורה. תחת המשרד נשארו הרשות לקידום מעמד האישה ואגפים האחראים על קידום אוכלוסיית הלהט"ב שיהיו תחת סמכותו של שיקלי.
מוקדם יותר הערב, נתניהו נפגש עם ח"כ גילה גמליאל, אך בסיום הפגישה לא יצאה הודעה משותפת. גמליאל ביקשה לחזור למשרד להגנת הסביבה והוצע לה המשרד לשיוויון חברתי, ומשלא נענתה בחיוב, התיק הועבר לשיקלי.
במקביל להצבעות, ישיבת הסיעה כללה מהומה רבה - וביקורת הופנתה כלפי נתניהו ומקורביו. חברי הכנסת דוד ביטן ודודי אמסלם מהליכוד שצפויים להישאר בכנסת כחברי כנסת מן המניין תקפו את ראש הממשלה המיועד. "אנחנו לא יודעים מה יש בהסכמים הקואליציוניים", טענו. "למה לא כינסת את הסיעה עד עכשיו? חברי כנסת בש"ס יכולים להכניס להסכמים דברים שהם רוצים ואנחנו לא? מה זה אמור להיות?", הוסיפו.
גם חבר הכנסת דני דנון הצטרף לביקורת. "חוצפה שלא כינסתם את הסיעה עד עכשיו", אמר. "לא מקובל עליי שעשו מה שרוצים בהסכמים". חברת הכנסת גילה גמליאל ענתה לדני דנון ואמרה: "אני ביקשתי להכניס קווי יסוד בנושא הגנת הסביבה והכניסו". חבר הכנסת יואב קיש ניסה להשיב לביקורת אמסלם וביטן, ונשמעו לעברו קריאות: "שב בשקט".
חוק "בן גביר" לתיקון פקודת המשטרה אושר בקריאה שנייה ושלישית
מוקדם יותר היום, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה שתעניק סמכויות לשר המיועד איתמר בן גביר על המשטרה, כולל על חקירותיה. הדיון נמשך שעות ארוכות שבסופו גם דחתה הקואליציה מאות הסתייגויות, אך קבעה לבסוף כי סמכותו של השר תהיה להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכללים לפעילותה. הסעיפים הנוגעים להככפת המפכ"ל לשר בדומה לסמכות שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל נותרו מחוץ להצעת-החוק ויקודמו לאחר השבעת הממשלה.
לפי החוק, השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. עם זאת, בחוק הודגש כי אין בכך "כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה". החוק גם קובע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה" וכן כי בן גביר "ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה" ועל המשטרה יהיה לפרסם את פקודותיה אלא אם היועצת המשפטית לממשלה קבעה אחרת.
במהלך הדיון הלילי במליאה נרשמו התנגדויות רבות להצעת החוק, והבוקר השר לביטחון הפנים היוצא עמר בר לב (העבודה) אמר כי מדובר בהצעה "שטחית, לא מקצועית ומסוכנת". לדבריו, בן גביר הוא "שר חסר ביטחון עצמי וחסר ניסיון ניהולי". ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי "הופכים את המשטרה למשטרה פוליטית. לא שלא צריך שינויים. כן, צריך שינויים. אני אומר את זה באומץ. אני הייתי שם. אבל לא כך. מה עשה השר המיועד? מבקש את כל השינויים הלא נורמליים האלה טרם כניסתו לתפקיד, טרם הבנתו איך ארגון כזה עובד. מעולם לא הייתה מדיניות שר בהפעלת הכוח".
ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) הוסיף כי "השילוב בין החוקים שעוברים בימים האלה ובין ההסכמים הקואליציוניים יובילו לפגיעה בביטחון. מקווה ששכר הלימוד יהיה קטן ושיהיה את האומץ להודות בטעות ולתקן מוקדם ככל האפשר. הכלל במנהיגות זה לנסות להשאיר את המורכבות אצלך וליצור עד כמה שאפשר בהירות ומיקוד אצל הכפוף אליך ולתת לו תנאים מיטביים להצליח במשימה שלו. זה לא קורה במקרה הזה. אלא ההפך".