מלחמה באירופה, חום וקור קיצוניים - ומסי אחד ויחיד: כך נראה העולם ב-2022

במהלך צבאי שלא נראה כמותו מאז תום מלחמת העולם השנייה, רוסיה פלשה בפברואר לאוקראינה, מה שהוביל למשבר מזון ולמשבר אנרגיה גלובליים, כמו גם לעקירתם של מיליוני בני אדם, למותם של אלפי אזרחים חפים מפשע ולהתחזקות האיום של מלחמת עולם גרעינית.

נציבות זכויות האדם של האו"ם (OHCHR) מעריכה כי נכון ל-18 בדצמבר, 6,826 אזרחים נהרגו באוקראינה במהלך המלחמה, בהם 428 ילדים. 10,769 בני אדם נפגעו. ההערכה העדכנית של ארצות הברית לגבי שדה הקרב היא שכ-100 אלף חיילים רוסים ומספר דומה של חיילים אוקראינים נהרגו.

התוכנית של רוסיה בראשות הנשיא ולדימיר פוטין לפלישה לאוקראינה, נבעה מרצונו להבטיח שאוקראינה לא תצטרף לברית נאט"ו, ואולי אף להחליף את המשטר במדינה. ב-21 בפברואר הכריז פוטין על הכרה בעצמאות הרפובליקות הבדלניות באוקראינה. בתירוץ של סיוע לרפובליקות, להן לטענתו המשטר האוקראיני "מתנכל", ושל הגנה על תושביהן מפני "התקפות" של צבא אוקראינה, פלשו כוחות רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022.

הפלישה הרוסית לאוקראינה היא, בעיני הקהילה הבינלאומית, הפרה חמורה של הסדר העולמי ושל המשפט הבינלאומי. עם זאת, מדינות נאט"ו הצהירו מראש שלא ינקטו בפעולות צבאיות בתגובה. לפיכך, הפעולה המשמעותית ביותר של מדינות המערב היא מתן סיוע צבאי לאוקראינה - לקול תחינותיו של הנשיא וולודימיר זלנסקי - וסנקציות פיננסיות ואחרות, שמטרתן ליצור פגיעה כלכלית ודיפלומטית שתרתיע את רוסיה מלהרחיב את פעולותיה, ואולי תגרום לה להסיג את כוחותיה.

בפסיקה שנויה במחלוקת, בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך ב-24 ביוני את הפסיקה ההיסטורית "רו נגד וייד" משנות ה-70', שהעניקה לנשים את הזכות לעבור הפלה בטוחה בכל רחבי המדינה. הפסיקה השיבה את הכוח לקבוע את החוקיות של הפלה למדינות הבודדות, ופגעה באופן מידי במיליוני נשים וביכולתן להחליט על הגוף שלהן.

שינויי האקלים גרמו למזג אוויר קיצוני והיסטורי ברחבי העולם בשנה החולפת. אירופה סבלה הקיץ מטמפרטורות חסרות תקדים, ובאנגליה הן הגיעו לשיא של 40 מעלות צלזיוס. גל החום לווה בבצורת הגרועה ביותר מזה 500 שנים באירופה.

בסין התייבשו נהרות גדולים וחשובים, ומפעלים נאלצו להיסגר בשל חוסר יכולת להעביר סחורות. בפקיסטן, גשמים עזים הובילו להצפות שנמשכו מיוני ועד אוגוסט. יותר מ-1,790 אנשים נהרגו ונזקים בשווי 30 מיליארד דולר נגרמו לנכסים, יבולים, עסקים ותשתיות, לאחר ששליש מהמדינה הוצף.

השנה גם הסתיימה בסופה עוצמתית במיוחד - "סופה של פעם בדור" - בארצות הברית ובקנדה, עם טמפרטורות של עד מינוס 50 מעלות, רוחות עזות, שלג כבד, גשם עז, הצפות, ניתוקי חשמל של מיליוני משקי בית ותאונות דרכים קטלניות.

המלכה אליזבת השנייה הלכה לעולמה ב-8 בספטמבר, בטירת בלמורל בסקוטלנד בגיל 96. בנה הבכור, הנסיך צ'ארלס, נהפך למלך צ'ארלס השלישי בגיל 74. המלכה אליזבת השנייה שלטה 70 שנים בכס המלכות, ונכנסה לדפי ההיסטוריה כמונרך השני בעל הכהונה הארוכה ביותר.

במשך ארבעה ימים, זרם אינסופי של בריטים הגיע לעמוד בתור בן שמונה קילומטרים ברחובות לונדון, כדי לצפות בארון הקבורה עושה דרכו מסקוטלנד לכנסיית וסטמינסטר בבירה.

כ-250 אלף המתינו כ-30 שעות כדי לעבור על פני הארון. 5,949 חיילים ויותר מעשרת אלפים שוטרים לקחו חלק באירועי הלוויה שנמשכו עשרה ימים. במסע הלוויה של המלכה צפו על פי הערכות, 4.1 מיליארד אנשים ברחבי העולם (28 מיליון בבריטניה לבדה) - האירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בעולם.

מחסה אמיני בת ה-22 הייתה בביקור עם משפחתה בטהראן, כשנעצרה בספטמבר על ידי יחידת המשטרה, שאחראית על אכיפה של קוד הלבוש הצנוע בקרב נשים, שכולל חובת כיסוי ראש בפומבי. אמיני, על פי הטענה, הפרה את החוק. היא מתה בבית חולים כמה ימים לאחר המעצר. במשטרה טענו כי אמיני לקתה בהתקף לב לאחר שנלקחה לתחנה, ואולם קרוביה של הצעירה הכחישו שסבלה מבעיות רפואיות.

המוות הטרגי עורר כמעט מיד מחאות ברחובות איראן וגינוי מסלבריטאים, ספורטאים, אנשי רוח ותרבות ודמויות מוכרות נוספות במדינה האיסלמיסטית, שלא חששו להשמיע את קולם למרות הפחד מפני תגובת הנגד של המשטר. למחאה הצטרפו גם בעלי עסקים ששבתו בהזדהות עם מיליוני המפגינים שדורשים שינוי במשטר האיסלמיסטי-קיצוני.

על פי האו"ם, המספר הרשמי של מפגינים שנרצחו במהלך המחאה העממית הוא יותר מ-300, כולל 40 ילדים. זאת בנוסף לאלפי מעצרים - על פי הערכות, כ-12 אלף. באחרונה אף החל המשטר להשתמש בכלי הדיכוי האכזרי והמאיים ביותר -הוצאה להורג את המפגינים בתלייה ציבורית.

ואולם, מאה ימים לאחר מכן, להפתעת המשטר, המחאה עדיין נמשכת. נשים באיראן עדיין שורפות את כיסוי הראש שלהן ברחובות, צועקות "נשים, חיים, חופש" ומעזות להתנגד לחיילי מליציה חמושים ולדיקטטורה האיראנית גם במחיר חייהן.

ב-1803, הגיעה אוכלוסיית העולם למיליארד אנשים. יותר מ-200 שנים לאחר מכן, ב-15 בנובמבר, אוכלוסיית העולם הגיעה ל-8 מיליארד בני אדם, על פי דו"ח האו"ם.

לפי דו"ח World Population Prospects 2022, עד 2030 יהיו 8.5 מיליארד אנשים בעולם, 9.7 עד 2050 ו-10.4 מיליארד אנשים עד 2080. הדוח העריך גם כי עד סוף 2023, הודו תעקוף את סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם.

לפי הערכת האו"ם, האוכלוסייה שילשה את עצמה מאז 1950 - אז מנתה 2.5 מיליארד בני אדם. לפי האו"ם, האוכלוסייה תמשיך לגדול אך בקצב איטי יותר. זאת, בשל חוסר השוויון בדמוגרפיות באזורים שונים ברחבי העולם. לאורך השנים קצב הגידול האט; בין 1962-1965 עמד על 2.1%, וב-2020 צנח ל-1%. ב-2050, הוא עלול לרדת למתחת מ-0.5%.

שבועיים אחרי שחללית לא מאויישת של נאס"א התרסקה על אסטרואיד במטרה להסיט אותו ממסלולו, בסוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, הגדירו את הניסוי כהצלחה. זאת הפעם הראשונה שבה מצליחים להסיט אסטרואיד ממסלולו בחלל.

לורי גלייז, מנהלת חטיבת המדע הפלנטרי בנאס"א, אמרה כי הניסוי התבצע במטרה לבחון תרחיש של הסטת אסטרואיד שעשוי לפגוע בכדור הארץ. "בפעם הראשונה בהיסטוריה, האנושות שינתה את מסלולו של עצם פלנטרי" אמרה. "ככל שיגיעו נתונים חדשים בכל יום, אסטרונומים יוכלו להעריך טוב יותר האם וכיצד ניתן להשתמש במשימה כזו בעתיד - כדי לסייע בהגנה על כדור הארץ מפני התנגשות עם אסטרואיד, במידה ונגלה מתישהו שאחד כזה עומד בדרכנו".

151 בני אדם נהרגו ברמיסה המונית בסיאול, בירת קוריאה הדרומית, לאחר שקהל גדול נדחק למרכז העיר, לחגוג את ליל כל הקדושים. 82 בני אדם נוספים נפצעו באירוע, מתוכם 19 באורח קשה.

מחאה ציבורית פרצה בנובמבר בסין בעקבות מגבלות הקורונה הדרקוניות במדינה, לאחר שלוש שנים של מגפה משתוללת.

סוכנות הביטחון שמפקחת על אכיפת החוק ברחבי סין קראו מיד לדיכוי המחאה של "הכוחות העוינים" נגד מגבלות הקורונה, שפרצה בערים שונות. שוטרים הוזרמו לרחובות ולאתרי ההפגנות והממשלה ניטרה את חשבונות הרשתות החברתיות של תושבים כדי לגלות אם השתתפו בהפגנות על מנת לעצור אותם. תיעוד מההפגנות ומהשריפה הוסרו מהרשת, אך הופצו בטוויטר, מפני שהשימוש ברשת החברתית זו נאסר בסין.

בהפגנות קראו המוחים "לא לבדיקות PCR - אנחנו רוצים חופש", ואף דרשו את התפטרות נשיא סין, שי ג'ינפינג. הקריאות האלה הגיעו על רקע בחירתו ההיסטורית של שי לכהונה שלישית בתפקיד נשיא המדינה במהלך הקונגרס השנתי של המפלגה הקומוניסטית.

לאחר כשבועיים של הפגנות, הממשלה הסינית הורתה על הקלות בסגרים, מה שמעלה תהיות לגבי עוצמת ההשפעה של המחאה העממית על המשטר הדיקטטורי, שלטענתו אין קשר בין שינוי מדיניות הקורונה ללחץ הציבורי.

גביע העולם בכדורגל, המונדיאל, נערך בקטאר. התחרויות נערכו בין ה-20 בנובמבר ל-18 בדצמבר. הטורניר היה הראשון שהתקיים בעולם הערבי והשני בלבד שנערך באסיה, לאחר מונדיאל 2002 שהתקיים בקוריאה הדרומית וביפן.

בגמר ניצחה ארגנטינה, אלופת דרום אמריקה, את צרפת, אלופת העולם המכהנת בתום הארכה בדו-קרב פנדלים. במשחק על המקום השלישי ניצחה קרואטיה, סגנית האלופה המכהנת, את מרוקו. ליונל מסי נבחר למצטיין הטורניר וקיליאן אמבפה הוכתר כמלך השערים בטורניר.

היה זה מונדיאל שנוי במחלוקת בשל היחס בקטאר למהגרי עבודה, לנשים ולקהילת הלהט"ב, איסור על מכירת אלכוהול, האשמות בשוחד בעת המכרז והאשמות בשחיתות רחבה יותר של פיפ"א.