נהרות אירופה מתייבשים. בחלקים מסוימים, אפשר לחצות את נהר הלואר ברגל; התחבורה בנהר הריין נהפכת בלתי אפשרית בשל התייבשותו; באיטליה, גובה פני נהר הפו נמוך בשני מטרים מהממוצע, מה שפוגע ביבולים; בסרביה מתקשים לשאוב מים מנהר הדנובה.
ברחבי אירופה, הבצורת הפכת נהרות גדולים לזרזיפים, וההשלכות על התעשייה, התחבורה, וייצור האנרגיה והמזון הן דרמטיות. בשל שינוי האקלים, חורף אביב יבשים במיוחד וטמפרטורות שיא בקיץ בשילוב גלי חום קיצוניים, מצטמצמים נתיבי המים העיקריים באירופה באופן חסר תקדים.
גשמים משמעותיים לא ירדו ברחבי מערב, מרכז ודרום אירופה מזה חודשיים - ולא צפויים בעתיד הקרוב, אומרים המטאורולוגים ומוסיפים כי הבצורת ביבשת השנה עשויה להיות החמורה ביותר מזה 500 שנה. "לא ניתחנו עדיין את כל האירוע משום שהוא מתמשך", אמר אנדראה טורטי מהנציבות האירופית. "לא היו אירועים דומים לבצורת ב-2018 ב-500 השנה האחרונות, אך השנה אני סבור שהיא חמורה יותר".
לדבריו, יש סיכוי גבוה ש"התנאים היבשים מאוד" יימשכו בשלושת החודשים הבאים וכי ללא מאמצים אפקטיביים, עוצמת הבצורת והדחיפות של אירועי בצורת "יגדלו דרמטית באירופה, בצפון ובדרום".
ביום שישי גובה המים בנהר הריין בנקודה מסוימת ירד מתחת ל-40 ס"מ - רמה שבה דוברות אינן יכולות לשוט. נהר הריין, חלק עיקרי מכלכלת אירופה בצפון מערב היבשה, זורם משווייץ דרך הלב התעשייתי של גרמניה, לפני שהוא מגיע לנמל הים העצום של רוטרדם בים הצפוני. עצירה מוחלטת של תנועת הדוברות בנהר תפגע בכלכלות גרמניה ואירופה קשות. גרמניה מנסה להעביר את כל הסחורות למשאיות ולרכבות - אך זאת אינה משימה קלה: נדרשות 40-100 משאיות כדי להחליף דוברה אחת.
הנהרות בצרפת חשובים פחות מבחינת העברת סחורות, אך הם מקררים את תחנות הכוח הגרעיניות שמייצרות 70% מהחשמל במדינה. בשל הבצורת, נפגע ייצור החשמל.
באיטליה, הזרימה של נהר הפו, הארוך באיטליה, נפלה לעשירית מהקצב הרגיל, וגובה המים נמוך בשני מטרים מהממוצע. ללא גשמים משמעותיים באזור מאז נובמבר, ייצור התירס ואורז הריזוטו נפגעו בצורה קשה. עמק הפו אחראי על 30%-40% מהתוצרת החקלאית של איטליה, אך מגדלי האורז הזהירו באופן ספציפי כי 60% מהיבולים שלהם יאבדו בשל הבצורת. בדלתא של נהר הפו ליד ונציה, הטמפרטורות הגבוהות של המים וקצב הזרימה האטי הורידו את ריכוז החמצן במים ולפי הערכות, 30% מהצדפות מתו.
ירידה של גובה המים וטמפרטורות גבוהות גבו כבר קורבנות רבים. בבוואריה, נהר הדנובה הגיע ל-25 מעלות צלזיוס ועשוי להגיע ל-26.5 מעלות בחודש הבא. מבחינת ריכוז החמצן, מדובר בפחות משישה חלקים למיליון (ppm) - רמה קטלנית לדגי הטרוטה.
אפילו נורבגיה, שמסתמכת על כוח הידרואלקטרי בעבור 90% מייצור החשמל שלה, אמרה כי הרמות הנמוכות במיוחד במאגרים אולי יובילו להגבלת יצוא החשמל.
בצד השני של האוקיינוס, מושל קליפורניה, גווין ניוסום, הודיע כי המדינה צפויה לאבד 10% מאספקת המים שלה עד 2040. הוא הציג תוכנית חדשה ותקציב חדש כדי לפתור את הבעיה של איבוד מים, בנוסף למחזור מי שפכים.
מנגד, מחקר חדש שפורסם ב"סיינס אדוונסס" מצא כי שינוי האקלים הכפיל את הסיכוי לשיטפונות קטלניים בקליפורניה בארבעת העשורים הבאים. לדברי מומחים, מדובר ב"מגה-שיטפונות" שאיש כיום לא חווה מעולם.
דניאל סווין, מדען אקלים וחוקר במחקר, אמר כי "מגה-שיטפון" הוא "אירוע שיטפון חמור ביותר שמתפרש על אזור גדול ובעל פוטנציאל להשלכות קטסטרופליות על החברה באזור". שיטפונות מסיביים אלה יהפכו את האזוריים הפנימיים של קליפורניה ל"ים עצום" היכן שהיתה בעבר יבשה. בשל שינוי האקלים, אסונות כאלה יקרו בתדירות של כל 25-50 שנה, על פי מומחים.
מגה-שיטפון בעמק המרכזי של קליפורניה עשוי להיות האסון הגאופיזי היקר ביותר עד היום - ועלותו עשויה להגיע ליותר מטריליון דולר בהפסדים (פי חמישה לעומת העלות של הוריקן קטרינה), כמו גם הרס של האזורים הנמוכים, כולל מחוז לוס אנג'לס ומחוז אורנג'.