התסיסה החברתית באיראן מבעבעת על אש נמוכה כבר שנים ארוכות. הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית והדיכוי הפוליטי המתמשך מתדלקים את התסכול והייאוש בקרב חלקים נרחבים בציבור, ואלו זקוקים לניצוץ אחד כדי להתפוצץ. כך קרה בשבוע החולף, כשמותה של צעירה כורדית שנעצרה בידי משטרת הדת בשל לבוש לא הולם הבעיר את הרחובות, במחאה הגדולה ביותר שידעה איראן מאז 2019.
מהסא אמיני, בת 22 מהחבל הכורדי שבצפון-מערב איראן, נעצרה בשבוע שעבר בטהראן ונכנסה לתרדמת בזמן המעצר. מכאן חלוקות הגרסאות: משפחתה וארגוני זכויות אדם טוענים כי היא סבלה משבר בגולגולת אחרי שהוכתה במעצרה, אולם במשטר מכחישים וטוענים שהיא סבלה ממחלה שבעקבותיה נכנסה לתרדמת עד שמתה.
כשאמון הציבור במוסדות כה נמוך, רבים לא האמינו לנרטיב של הרשויות ולהבטחתן לרדת לשורש העניין. גם דיווחים על השעייתו של מפקד משטרת הדת מטילת המורא לא הורידו את מפלס הכעס, וההפגנות התפשטו מהמחוזות הכורדיים לבירה טהראן ולעשרות ערים נוספות ברפובליקה האסלאמית. לצד הקריאה המוכרת ממחאות עבר "מוות לדיקטטור", שדווקא שב להופיע בציבור אחרי שלפי דיווחים חלה במחלה קשה, המפגינים תקפו כוחות ביטחון, תחנות משטרה ואמבולנסים. כוחות המשטר השיבו בחלק מהמוקדים באש חיה, ומניין ההרוגים בשני הצדדים תופח.
העימותים האלימים, שמזכירים את אלו שטלטלו את המדינה במחאת הדלק לפני שלוש שנים, מוצגים על ידי המשטר כעבודה של "סוכנים זרים", "טרוריסטים", "כנופיות" ועוד מהמונחים הקבועים לתיאור האופוזיציה. החסימה החלקית של הגישה לרשתות החברתיות מעידות על הרצון של המשטר לגדוע את ההפגנות בעודן באבן, והעבר הקרוב מוכיח שהוא לא יהסס להפעיל הרבה כוח.
מחאת הדלק של 2019 הסתיימה במרחץ דמים של מאות עד אלפי אנשים וייתכן שגורלה של מחאת החיג'אב הנוכחית יהיה דומה. משמרות המהפכה כבר שיגרו איומים אל המפגינים ודרשו ממערכת המשפט לנקוט נגדם יד קשה, והנשיא איברהים ראיסי התנה קיום ריאיון עם המגישה הוותיקה כריסטיאן אמנפור בכך שהיא תכסה את ראשה. היא סירבה, והריאיון בוטל.
ראיסי, ששהה בניו יורק לרגל העצרת הכללית של האו"ם, הראה בנאומו מה בראש סדר העדיפויות שלו, כשהתמקד בחיסול של גנרל קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית ודרש להעמיד לדין את הנשיא דונלד טראמפ. זה אותו סולימאני שכרזותיו נתלשות על ידי מפגינים ברחבי איראן.
החולשה העיקרית של ההפגנות החוזרות ונשנות באיראן היא העדר הנהגה מרכזית, שתתקשה לצמוח באקלים הפחד המכוון שיצרו הרשויות. בנוסף לכך, המשטר מצויד באמצעי מעקב מתוחכמים יותר מבעבר, ובעזרתם הוא מצליח לזהות מובילי מחאות מקומיים ולעצור אותם במהירות. בשלב זה, ההפגנות לא גדלו למאסה קריטית כמו אחרי הבחירות לנשיאות ב-2009, אך גם אז, הן נמחצו על ידי תומכי המשטר המאומנים היטב בדיכוי מתנגדיהם.
"יש הפגנות בכמעט כל הערים", סיפרה לוואלה! פעילה כורדית-איראנית גולה, החברה בארגון זכויות האדם "הנגאו". "הם הורגים במכוון מפגינים. עשרות אנשים נעצרו". לדבריה, ההפגנות הנוכחיות הן הזדמנות נוספת להביא לשינוי באיראן, אחרי שהמחאות האחרונות לא הצליחו. "אנחנו יודעים ש-95% מהאיראנים לא רוצים את המשטר. אנשים רבים נהרגו בכל הפעמים, ולא הייתה להם תמיכה של ארצות הברית ושל אירופה. בנוסף לכך, לא הייתה אופוזיציה מאוחדת שתנהיג ותתמוך באנשים. אנחנו צריכים לראות מה יקרה, דברים משתנים בכל רגע".
בנוסף לכורדים, שבדומה לאחיהם ביתר המדינות השכנות סובלים מאפליה ומדיכוי בן עשרות שנים, בין מובילי ההפגנות הנוכחיות נמצאות נשים רבות. הן תועדו כשהן גוזזות את שיערן, מסירות את הרעלה שלהן ובכמה מקרים אף שורפות אותן לעיני ההמון המשולהב. נדבך נוסף בהפגנות הם סטודנטים באוניברסיטאות בטהראן הבירה, הקריטית לכל הצלחה של מחאה. אלו שכבות ממעמד הביניים, שלא השתתפו בהפגנות הדלק ב-2019 שהתאפיינו בעיקר במפגינים מהמעמד הנמוך.
על אף שקיימת סבירות גבוהה במיוחד לכך שגם הפעם המשטר יתגבר על המפגינים, שרשרת המחאות של השנים האחרונות סודקת בהדרגתיות את אחיזתו. חזרה להסכם הגרעין עם המעצמות תוביל אמנם להסרת הסנקציות ולהזדמנויות כלכליות שיקלו על האזרחים, אך חמינאי לא מראה עד כה נכונות לעשות פשרות נוספות.
הדרישה של איראן לסגור את חקירות העבר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ולקבל הבטחה שנשיא עתידי לא יפרוש שוב מהעסקה - ערבות שממשל ביידן לא יכול לתת - תוקעות את שיחות הגרעין. וכשבחירות האמצע בארצות הברית מתקרבות, ייתכן שבחודשים הבאים יצטמצם עוד יותר נתיב החזרה להסכם. הדמוקרטים עשויים לאבד את הרוב בקונגרס, והרפובליקנים מצהירים כי הם יעשו הכול כדי למנוע חזרה להסכם שממנו פרש הנשיא דונלד טראמפ.
נקודת מפנה מבחינת המשטר עשויה להתרחש ביום שאחרי חמינאי. כבר כמעט עשור שמעת לעת מדווח על מצבו הבריאותי הרופף של המנהיג העליון, והיעלמותו למשך כשבועיים עוררה מחדש שמועות על מותו. בניו יורק טיימס דווח כי הוא היה מאושפז במצב קשה והתאושש, ובימים האחרונים הוא כבר נראה בפומבי.
עם זאת, חמינאי בן ה-83 לא הולך ונהיה צעיר יותר ואין לו יורש ברור. שנתו הראשונה ומלאת המשברים של ראיסי כנשיא לא הוסיפה לו נקודות זכות בקרב העתידי על עמדת המנהיג העליון. בנו של הבכור של חמינאי, מוג'תבא, מוזכר אף הוא כמועמד להחליף את אביו ביום מן הימים, אולם התרחיש של יצירת שושלת ברפובליקה האסלאמית - שהפילה את השלטון השושלתי של השאה - גורמת לאי-נוחות גם לתומכי המשטר.
גם המפגינים לא הסתירו את תחושותיהם כלפי האפשרות שתקום שושלת לחמינאי. "מוג'תבא, מי ייתן ותמות ולא תהיה המנהיג העליון", צעקו השבוע מפגינים בטהראן, שלא צפויה לשקט ולשלווה בזמן הקרוב, גם אם גל המחאה הנוכחי ידעך עד הפעם הבאה.