אוקראינה ביקשה מארצות הברית לספק לה את מערכת ההגנה האמריקנית מפני טילים מסוג פטריוט שוב ושוב "בכל כנס בינלאומי, ובכל התקשרות עם ארצות הברית", אמר שר החוץ האוקראיני דמיטרי קולבה מוקדם יותר החודש. אמש, הוא והנשיא וולודימיר זלנסקי קיבלו את מבוקשם - עשרה חודשים לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה.
מערכת הפטריוט, שהיא חלק מחבילת הסיוע החדשה בסך 1.9 מיליארד דולר שארצות הברית תספק לאוקראינה, תהיה לדברי אנליסטים, תוספת עוצמתית להגנה האווירית של המדינה המזרח אירופית, אך לא תספק לה הפסקה מיידית ממתקפות הטילים והמל"טים של הרוסים.
טילי היירוט של מערכת הפטריוט הם בעלי טווח ארוך יותר של עד 75 ק"מ ומדויקים יותר מטילי 300S ומערכת ה"בוק" שפותחו בתקופה הסובייטית. הם גם מיירטים טיילם בלסיטיים מהירים שרוסיה צפויה להשתמש בהם ברגע שתרוקן את מאגר טילי השיוט התת-קוליים שלה.
עם זאת, "היכולת להגן על תשתיות ועל קייב מפני טילים בליסטיים היא חשובה ביותר לאוקראינים, אך המערכת היא עדיין הגנתית. היא אינה מספקת יכולות התקפיות חדשות ליעדים בעומק רוסיה או חצי האי קרים", אמר אולקסי מלניק, קצין לשעבר בחיל האוויר האוקראיני ל"פייננשל טיימס".
ריתיאן פיתחה את הפטריוט בסוף שנותה -70 כמערכת נגד מטוסים והוצבה באירופה בסופה של המלחמה הקרה. הפטריוט (Phased Array Tracking Radar to Intercept of Target) משתמשת ברדאר לזיהוי איומים נכנסים גדולים במיוחד: טילים בליסטיים, טילי שיוט מתקדמים ומטוסים. היא גם נושאת טילי היירוט משלה. הסוללות כוללות מרכז פיקוד, תחנת רדאר לזיהוי איומים נכנסים ומשגרים.
סוללות פטריוט הוכיחו את עצמן לראשונה מול טילי סקאד הרוסיים שבהם נעשה שימוש במלחמת המפרץ הראשונה. היא שודרגה כדי שתוכל ליירט טילי סקאד שנורו על ידי עיראק לעבר ישראל ובסיסים אמריקנים. במלחמת עיראק ב-2003 נעשה שוב שימוש בפטריוט על ידי האמריקנים. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות גם השתמשו במערכת כדי ליירט טילים בליסטיים איראניים שהגיעו לידי המורדים ההותים בתימן. כיום, 18 מדינות משתמשות במערכת פטריוט, והיא מוצבת למטרות הגנה בבסיסים אמריקניים ברחבי העולם.
עם זאת, גורמים רשמיים בארצות הברית סבורים כי המעכת לא תגיע לשדה הקרב לפני האביב. בנוסף, ההדרכה לגבי תפעול המערכת נמשכת כמה שבועות, והדרכה זאת צפויה להיערך על אדמת גרמניה. ארצות הברית גם שולחת רק סוללה אחת עם שמונה משגרים, ולכם היא תוכל להגן רק על אזור אחד באוקראינה.
פרשנים סבורים גם שאוקראינה לא תשמש במערכת היקרה כדי ליירט מל"טים מתאבדים מרוסיה שמשוגרים בהמוניהם לעבר תשתיות החשמל של אוקראינה.
יתרה מכן, מיירט בודד של הפטריוט עולה 3 מיליון דולר - פי מאה לעומת טיל שאהד 36 האיראני. "המשמעות של העלות הגבוהה לטיל אחד ושל המספר הנמוך יחסית של טילים בסוללה הוא שמפעילי הסוללה לא יכולים לירות לכל מטרה", אמרו אנליסטים מהמרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים.
מוסקבה הגיבה להחלטה האמריקנית לספק מערכת פטריוט לאוקראינה "פרובוקציה" והרחבה של המעורבות של ארצות הברית באוקראינה. היא ציינה כי המערכת תהיה "יעד לגיטימי" למתקפות טילים מצדה.
שר החוץ האוקראיני מתח ביקורת ואמר כי היה רוצה שארצות הברית תספק לאוקראינה נשק שנע "במהירות של מטוס" ולא "במהירות של טנק".
אך למרות הסייגים, החלטה האמריקנית לספק מערכת פטריוט לאוקראינה, בסופו של דבר, מעודדת משום שהיא מראה שוושינגטון מחויבת לעשות את מה שנדרש כדי לסייע לאוקראינה להגן על עצמה, במיוחד על רקע המעורבות האיראנית והתחמושת שהיא מספקת לרוסיה.