שניים מהאירועים המדוברים ביותר בארצות הברית בשבועות האחרונים נוגעים לאנטישמיות. קניה ווסט, אולי הראפר הגדול בעולם, וקיירי אירווינג, מהכישרונות הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA - התבטאו באנטישמיות ברשתות החברתיות. התגובה הייתה אמנם חדה וקשה - התנערות מוחלטת משניהם כולל ביטולי חוזים ענקיים, אבל מה שצריך להטריד אותנו זו המגמה. קניה וקיירי הם רק הקצה הבולט של הקרחון. מתחת לפני המים יהדות התפוצות, בעיקר בארה"ב, ניצבת בפני גל גדול של אנטישמיות שבמקרים רבים לובשת פנים של אנטי-ישראליות.
בקרוב מאוד תקום בישראל ממשלה חדשה עם המון אתגרים לפתחה, אבל אחד הבוערים בהם הוא לצמצם את הפער ולקרב חזרה את יהדות התפוצות לישראל. זה חשוב לא רק מתוך שותפות הגורל והאחריות לחייהם של אחינו מעבר לים, אלא כאינטרס אסטרטגי ראשון במעלה של מדינת ישראל. לא אגזים אם אומר שתמיכת יהדות התפוצות היא מעמודי התווך של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כיום נבקעו בעמוד הזה סדקים מדאיגים.
תוצאות בחירות אמצע הכהונה בסנאט ובבית הנבחרים הדגימו שוב את המגמה הדמוגרפית הידועה: הצעירים במעצמה הגדולה בעולם הם יותר ויותר ליברלים, יותר ויותר מצביעים למפלגה הדמוקרטית. אין זה אומר בהכרח שהם נגד ישראל, חלילה, שכן התמיכה במדינתנו חוצת-מפלגות. אולם הרבה מהצעירים נוהרים אחרי מועמדים מהקצוות היותר מרוחקים של הסקאלה הפוליטית, רבים מהם מתנגדים קולניים מאוד של ישראל, מדיניותה והתמיכה של ארה"ב בה - ולא מדובר בפוליטיקאים מהשוליים.
צעירים יהודים רבים חשופים למידע מטעה ומסולף על ישראל. הם נחשפים אליו בכלי תקשורת, בקמפוסים, ברשתות חברתיות. פעמים רבות המידע מהונדס ומופץ על ידי גורמים אנטי-ישראלים, כמו תנועת ה-BDS. לא תמיד יש לצעירים האלו כלים להתמודד עם המידע ורבים מעדיפים פשוט להתנתק. סטודנטים יהודים שלצערנו ברובם המכריע זכו לחינוך יהודי חלקי בורחים מעימות, ומתכנסים בשתיקה לנוכח תופעות אלה משום שלא רק שאינם מכירים את המציאות - במקרים רבים הם עלולים להסכים עם הרוח הנושבת נגד ישראל.
הדרך הטובה ביותר לחבר אותם היא פשוט להביא אותם לפה, ובמיוחד את קבוצה זאת - שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית לכל התפתחות של מגמות פוליטיות עתידיות. זו לא הנחה חדשה. בפרויקט תגלית, שמביא לישראל עשרות אלפי סטודנטים צעירים וצעירות יהודים מכל העולם מדי שנה אנחנו רואים זאת היטב. על פי מחקר שערך מכון המחקר המוביל, Pew, לסיור חינוכי בארץ יש משמעות קריטית לגיבוש עמדות המבינות את שיקוליה של מדינת ישראל. 63% מבוגרי תגלית מרגישים מחויבות גדולה למדינת ישראל, לעומת 34% מקרב היהודים שלא השתתפו בתכנית. מדובר בהבדל עצום שסיור בן עשרה ימים בלבד יוצר. תגלית למעשה מייצרת עשרות אלפי שגרירים נאמנים של מדינת ישראל, שממשיכים לתמוך בה לאורך חייהם ומהווים עוגן אסטרטגי למדינת ישראל.
החיבור של משתתפי תגלית למדינת ישראל לא נולד מתוך אינדוקטרינציה, הם לא עוברים עשרות שעות של שיעורים על ההיסטוריה הציונית. החווייה שבאמת משנה את חייהם היא המפגש הראשוני והבלתי-אמצעי עם ישראל ועם הישראלים. הקשרים האמיתיים נרקמים בנסיעות באוטובוס, בשבתות כשהם מתארחים אצל משפחות ובמפגשים עם חיילי צה"ל. שם, עבור רבים מהם בפעם הראשונה, הם מבינים באמת מה זה אומר להיות ישראלי, מה האתגרים והקשיים של החיים בישראל וגם מה היתרונות. הם רואים את המורכבות ונחשפים למידע שלא הכירו. עשרת הימים האלו משפיעים על תפיסת עולמם לשארית חייהם.
כדי להבטיח מדינת ישראל חזקה, עצמאית שהיא חלק אינטגרלי ממשפחת העמים עלינו לחזק ולטפח את הקשר עם יהדות התפוצות. אנחנו צריכים להילחם עליו, להידפק על הדלתות, לשכנע, ובעיקר - להביא אותם הנה. זאת על מנת שיתרשמו בעצמם ויגבשו דעה עצמאית ונקייה. אין לי כל ספק שכך נוכל לשמר תמיכה עקבית בישראל גם עוד שנים קדימה.