הקטע הכתוב בדברי המפכ"ל, יעקב שבתאי, אתמול בוועדה המיוחדת לחקיקת חוק בן גביר, היה סביר. שבתאי הקריא מהכתוב: "שינויים דרסטיים ודרמטיים כאלה חייבים להיעשות בזהירות, בשום שכל ובהליך מקצועי ומעמיק". מרגע שסיים את דבריו הכתובים, הכול נהיה מביך. בהמשך הדיון הוא נראה חלש, נרפה, לעתים כילד הכאפות של בן גביר, ולעתים נראה כאילו הוא במעין משחק תפקידים אתו - הוא כאילו יעמוד על שלו, בן גביר קצת יתקוף אותו, אך תוך כדי ימתיקו סוד ויסתדרו בהמשך; כל זה כשברקע ההיעדרות המפורסמת של שבתאי מטקס הענקת דרגות הקצינים, הטקס שבן גביר מחה עליו, ומאידך השתתפותו בטקס בת המצווה של בתו של בן גביר.
שבתאי, מסתבר, בחר לו את הטקס הנכון. זה אגב היה אירוע מוזר במיוחד, הרי בן גביר עוד לא נכנס לתפקידו. מה פשר האינטראקציה האינטנסיבית בין השניים? זה חסר תקדים. חוץ מהקטע הכתוב שהוקרא בוועדה, שבתאי הגיע לא מוכן לדיון ולא ידע להתמודד עם הבסיס "המקצועי" שעליו נשענה הצעת שינוי פקודת המשטרה של בן גביר.
"ועדת צדוק אומרת", ועדת צדוק קובעת", "ועדת צדוק סבורה". כמה עדנה קיבלה אתמול הוועדה הנשכחת ההיא משנות ה-90, שמסרה לנו ד"ש מהאיש החכם ההוא, שר המשפטים לשעבר עו"ד חיים צדוק. בן גביר גלגל בפיו את דוח הוועדה כאילו גדל עליו, כאילו היה "הרעיון היהודי" - ספרו של מאיר כהנא, מנהיגו הרוחני במשך שנים רבות. צדוק היה שר המשפטים בממשלת רבין הראשונה (1974-1977), ולאחר מכן הוא פרש מהפוליטיקה, הקים את אחד ממשרדי עורכי הדין המצליחים בישראל, אך המשיך לעסוק בפעילות ציבורית, ועמד בראש כמה ועדות ציבוריות מפורסמות. אחת מהן היא אותה ועדה שהוזכרה אתמול, שהוקמה כדי לשנות את פקודת המשטרה ולחוקק חוק משטרה חדש, שעד היום לא חוקק.
מי שהטיל על צדוק את המשימה היה שר המשטרה בתקופת ממשלת רבין השנייה, משה שחל. שחל לא התעניין רק במעמדו כשר משטרה (לימים ביטחון הפנים), אלא סבר שככלל פקודת המשטרה אנכרוניסטית. הוועדה עבדה שנים ארוכות ואיש לא דחק בה לסיים את עבודתה. בסופו של דבר, ב-1999, הוגש הדוח המקיף למי שהיה אז השר לביטחון הפנים, פרופ' שלמה בן עמי. רצה הגורל וכעבור כמה חודשים בן עמי הסתבך באירועי אוקטובר 2000 בדיוק בעניינים שהדוח עוסק בהם, ובהם סמכויות השר לביטחון הפנים.
מי ששמע אתמול את בן גביר בוועדה היה יכול לחשוב בטעת שוועדת צדוק ביקשה להרחיב באופן דרמטי את סמכויותיו של השר לביטחון הפנים. האמת היא הפוכה. הוועדה כמובן שללה התערבות פרטנית של השר בעיסוקים מבצעיים, ואף המליצה להפחית חלק מסמכויותיו. היא המליצה למשל שהשר, בניגוד להיום, לא יאשר מינויים מדרגת סגן ניצב, אלא רק מדרגת ניצב; היא סברה שהמפכ"ל צריך להיות ממונה באמצעות ועדת איתור, בדומה לאופן שממנים יועץ משפטי לממשלה; היא סברה שסמכויות המפכ"ל צריכות להתרחב ושסמכותו צריכה להיות מעוגנת בחקיקה.
בדוח הענק, שהוועדה עבדה עליו כמה שנים, שכלל יותר מ-80 עמודים, נכלל גם הסעיף הבא, שעליו קפץ בן גביר כמוצא שלל רב: "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים, אך זאת בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והמופקדים במשטרת ישראל על נושא החקירות". עכשיו השוו את הנוסח הזה למה שכותב בן גביר בתיקון של לפקודת המשטרה. שם נכתב כי המפכ"ל כפוף לשר ב"עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין".
ראשית, לא כתוב בדוח צדוק "העמדה לדין", זה עיוות של המלצות הוועדה. שנית, לא סתם ועדת צדוק כתבה: "מדיניות כללית בתחום חקירות". יש הבדל גדול בין מדיניות מקרו למדיניות מיקרו, כשמדברים על עניין כה רגיש כמו חקירות. העיוות לא נגמר כאן. גם כשהוועדה כותבת "מדיניות כללית", היא ממליצה שהדבר ייעשה "בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, המפכ"ל והמופקדים על החקירות במשטרה". אז איפה ההתייעצות הזאת בתיקון לפקודה של בן גביר?
אתמול הוא הסביר באולפנים שהוא פשוט חושש שהיועצים לא יסתפקו בייעוץ, אלא יראו עצמם כקובעים. הבנו ח"כ בן גביר, אתה לא סומך עליהם. זו זכותך כמובן, ודוח צדוק הוא באמת לא תנ"ך, ואפילו לא "הרעיון היהודי" של כהנא, אלא רק המלצות, אבל אם כך - אז למה אתה מהתל בנו עם שמות של ועדות מפוצצות? תגיד שאתה לא סומך על כל הגוורדיה הזאת, לרבות צדוק המפא"יניק, ונגמר הסיפור. תגיד שאתה עושה צעד ראשון לערעור עקרונות היסוד של שלטון החוק בישראל; אנא, במחילה, הפסק עם התעתועים.
רק כדי להשלים את התמונה, כותבי ועדת צדוק בוודאי לא סברו שאפשר לאמץ את מסקנותיה באופן מעוות וסלקטיבי, כי אחרת כל האיזונים היו מתפרקים. אני יודע זאת כי חודשים ספורים לפני שהלך לעולמו, לפני מעט יותר מ-20 שנה, ניסיתי לברר עם עו"ד צדוק עניין שהיה אז במרכז השיח בישראל. השר לביטחון הפנים באותם ימים, עוזי לנדאו, החליט שהמשטרה לא תוכל להעביר יותר לפרקליטות המלצות בדבר העמדה לדין. הרקע היה כמובן חקירות מתוקשרות נגד פוליטיקאים שכיכבו באותה תקופה. שאלתי את צדוק האם הדבר הזה, להבנתו, הוא במסגרת סמכויותיו של השר או לא, והוא השיב לי שהמשטרה צריכה לינוק סמכויות אלה מהיועץ המשפטי לממשלה ולא מהשר (הדברים פורסמו ביוני 2002 ב"הארץ").
במלים אחרות, אותו סעיף בדוח שעוסק באחריותו של השר לענייני מדיניות חקירות, נגע לשיטת צדוק רק בענייני מאקרו, תפישת עולם, סדרי עדיפויות, וכאמור גם זה בהתייעצות; בטח לא החלטות אופרטיביות, כמו למשל הסמכות להמליץ על העמדה לדין.
כמה מביך שאת כל הדברים הבסיסיים שנאמרים כאן, המפכ"ל לא ידע לומר או לא רצה לומר, נשמע מגומגם ולא החלטי, ומלמל משהו סתמי כמו "מה רע בפקודה הקיימת"?. ובכן, זה לא הזמן למשחקי תפקידים, גם אם הם ספונטניים ולא זדוניים.
אם המפכ"ל הוא לוחם אמיתי, כמו שהוא מנסה להציג את עצמו, שיודיע באופן חד משמעי: לו התיקון לפקודה יישאר ככתבו וכלשונו, לא אוכל להמשיך לעמוד בראש הארגון הזה ואיאלץ לעזוב את תפקידי. אם לא יעשה זאת, ייזכר תמיד כנער הכאפות של בן גביר, אותו בן גביר שככמה חודשים לפני כן, ב"שומר חומות", ראה בו שבתאי כסכנה ביטחונית למדינת ישראל.
ברוך קרא הוא פרשן המשפט של חדשות 13