נתוני אגף כוח אדם בצה"ל חושפים כי יותר מ-80% מבעלי הפרופיל הקרבי משרתים בתפקידים קרביים. ראש אכ"א אלוף יניב עשור דחה את הביקורת שהושמעה ביחס לשיבוץ לוחמים בצה"ל ואת הטענות כביכול חלק גדול מהתפקידים ביחידות השדה מאוישים על ידי בעלי נתונים נמוכים. לדבריו, "המתגייסים לקרבי הם הצעירים המובחרים של החברה".
על פי הנתונים, אחוז המתגייסים באשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים גדול משיעורם באוכלוסייה הכללית. 40% מהאוכלוסייה בישראל משתייכת לאשכולות שבע ומעלה, ואילו שיעורם בצה"ל עומד על 55%. רוב הגברים בעלי הפרופיל הקרבי, 80%, מתגייסים לתפקידי לחימה. 81% מקרב בעלי הפרופיל הקרבי בעלי דפ"ר של 70 ומעלה משובצים בתפקידי לחימה. מהם 72% משובצים ביחידות הלוחמות ביבשה.
מכלל הנשים החייבות גיוס 55% מתגייסות. 36.3% מקבלות פטור מטעמי דת, ו-8.2% מקבלות פטור מטעמים אחרים. מכלל הגברים חייבי הגיוס מתגייסים 68.8%. 16.4% מקבלים פטור כמי שתורתם אמונתם. 14.8% מקבלים פטור מטעמים אחרים. על פי הנתונים לשנתון הלידה 2001, 88% מתלמידי החינוך הממלכתי התגייסו לצה"ל. מקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי התגייסו 83%. מקרב החרדים התגייסו רק 9% ומקרב הדרוזים חייבי הגיוס התגייסו 71%.
רוב בעלי הדפ"ר הגבוה - יותר מ-50%, מתגייסים לזרוע היבשה, ובתוכה לגדודים הלוחמים. רוב המתגייסים מקרב בעלי המדד הסוציו-אקונומי הגבוה, 62%, משרתים בזרוע היבשה. בקרב בעלי המימד הפיקודי-יבשתי הגבוה, שנתוניהם האישיים גבוהים, מהווים מי שמשובצים ללחימה ביבשה רוב מוחלט של 88%.
עוד עולה מנתוני אכ"א, כי רוב בעלי המדד הסוציו-אקונומי הגבוה אשר משרתים בתפקידי לחימה נמצאים ביחידות הלא ממיינות וביחידות היבשה. 95% מכלל בני המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה בתפקידי לחימה מוצבים ביחידות לוחמות ביבשה. 85% מהם נמצאים ביחידות לוחמות שאינן ממיינות. בפילוח סוציו-אקונומי ניתן לראות שככל שעולים באשכולות, כך עולה אחוז המשרתים בתפקידי לחימה.
עשור כינה את המתגייסים לקרבי "נוער ערכי ואיכותי שמונע מערכים עמוקים של שליחות ומגיע מכל החברה הישראלית". לדבריו, "האיכותיים והמוכשרים הולכים לקרבי. 81% מהגברים בעלי פרופיל קרבי ובעלי דפ"ר 70 ומעלה מתגייסים ליחידות הלוחמות. 72% מהם משרתים ביחידות הלוחמות ביבשה". עוד אמר האלום: "לאחרונה נשמעות טענות שאנו מקיימים שני צבאות בתוך צה"ל. על פי הנתונים שפילחנו ניתן לראות כי המשרתים מהחתך הסוציו-אקונומי הגבוה מתגייסים יותר מגודלם באוכלוסייה, הם בעלי רצון גבוה לשרת ביחידות לוחמות ובתפקידי לחימה, ובהתאם לכך הם משובצים בלחימה".
עשור הציג נתונים שלפיהם ביחידות לוחמות התנדבותיות, 86% אחוז הם בעלי מדד סוציו-אקונומי גבוה. 64% מלוחמי חטיבת הצנחנים הם בעלי מעמד גבוה. בקומנדו 76% הם מממעמד גבוה, ובכלל יחידות הלחימה, 58% הם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הוא אמר כי "מודל צבא העם הוא המבטיח לצה"ל יתרון איכותי ויכולת לממש את ייעודו", והדגיש כי "עלינו להמשיך לקדם שירות חרדים בצה"ל ולבנות גשרים בין החברה החרדית לצה"ל. אנו פועלים במאמץ רב כדי לשלב יותר בני נוער מהפריפריה ביחידות טכנולוגיות. בתוך כך, אנחנו פועלים ומובילים תוכניות חינוך רבות מתוך אמונה שחשוב לתת הזדמנות שווה לכלל הבאים בשערינו".
בשנה האחרונה, אגף כוח האדם מוביל מספר תהליכים שתכליתם לשפר ולדייק את הליך המיון ולמצות באופן מיטבי את ההון האנושי, זאת על ידי ביטול הקב"א והחלפתו במדד תכנוני הבוחן פרמטרים רבים ומבוסס על כישורים ויכולות. בנוסף, צה"ל החל לעבוד בשיתוף פעולה רחב עם הרשויות כדי לעודד את הנוער להתגייס לשירות קרבי ומשמעותי. במסגרתו פועלות תוכניות רבות אשר מטרתן לצמצם פערים, לקדם את הנוער בפריפריה לשירות טכנולוגי ולהביא אותם מוכנים יותר לשירות הצבאי.
בניגוד לשנים קודמות, חיל השריון שיפר באופן משמעותי את הטיפול בכוח האדם, ובימים אלה השלים את היקף ואיכות כוח האדם הנדרש באופן מלא. בנוסף, באכ"א התגאו כי בניגוד לשנים קודמות נעשה מאמץ למנוע מעצר של חיילים ביום הראשון לגיוס בגלל סירוב להתפנות ולקבל את השיבוץ שניתן להם.
בניגוד לדעה הרווחת שלפיה בבה"ד 1 יש יתר קצינים דתיים מחילוניים, באכ"א מגלים כי 71% מהקצינים מגיעים מהחינוך הממלכתי, לעומת 26% מהחינוך הממלכתי-דתי. בנוסף לכך, צה"ל פועל לצמצום הנשירה ועידוד המוטיבציה לגיוס לקרבי. אחת הערים שבהן מושקעים מאמצים רבים היא אילת, שממוצע הנשירה בה משירות צבאי עומד על 15.7%, לעומת הממוצע הארצי שהוא 8.8%.
באשר לנשים בתפקידי לחימה, חלה עלייה מ-3,900 ל-4,300 לוחמות בשנה. ההערכה היא שבשנת 2023 יגיע מספר הלוחמות ל-7,000. עוד עולה מנתוני אכ"א, כי עד שנת 2025 יוכפל מספר בני הנוער היוצאים לשנת שירות או למכינה קדם צבאית.
על פי נתונים נוספים הנחשפים, יש כיום בצה"ל 300 חיילים המוגדרים על הספקטרום האוטיסטי. בצה"ל משרתים יותר מ-3,000 חרדים על פי חוק, ובהם 130 חיילות חרדיות. בשנת 2021 חלה ירידה במספר בני המיעוטים שמתגייסים לצבא, והוא עומד על 476, שמהם 291 בתפקידי לחימה. זאת לעומת 501 בשנת 2019. עם זאת, בצה"ל מעריכים כי בשנה הקרובה תחול עלייה במספר בני המיעוטים המתגייסים.
לפי נתוני אכ"א, בישראל ישנם 2.89 מיליון אזרחים בגילאים 45-22, המוגדרים כבעלי פוטנציאל לשירות מילואים. אחוז אחד מכלל האוכלוסייה משרת במילואים - 120,000 איש, ובהם 64,000 לוחמים, ו-2,600 מפקדים. המגמה בצה"ל היא שגדודי המילואים ישרתו פעמיים במשך שלוש שנים.
בצה"ל דחו את הטענות שלפיהן רוח הממשלה החדשה תביא לפגיעה במיצוי ובשיבוץ של נשים בתפקידי לחימה בפרט, ובשירות צבאי בכלל, וציינו כי יש תוכניות ותהליכים ברורים למיצוי כוח האדם בצה"ל לגברים ולנשים. דוגמה לכך היא סיום הליך איתור הבנות לגיבוש ליחידת יהל"ם באפריל 2023, ולגיבוש 669, שעוברות בשלב זה בדיקות רפואיות וקיבלו זימון.