בית האבות בקיבוץ משמר השרון צפוי לפנות קשישים סיעודים שמתגוררים בו, בעקבות דרישת הקיבוץ. "הסיבה לשינוי הוא הצורך לתת מענה דחוף לקשישי הקיבוץ", הוסבר מטעם הקיבוץ. לימור (שם בדוי), ששני הוריה סיעודיים על כיסאות גלגלים וגרים במוסד, אמרה בשיחה עם וואלה כי "ההורים שלי שנה שם, אמרו לנו שכשהחוזה יסתיים צריך לפנות אותנו. למה? כי האוכלוסייה בקיבוץ מזדקנת".
"אם ידעתם שזה המצב לפני שנה למה נתתם לנו להיכנס?", אמרה לימור. "המעבר עצמו יהיה ממש קשה, כולנו בהלם. לא הגיוני לפנות אנשים מבוגרים סיעודיים אחרי שנה, משהו שם לא בסדר. אבא שלי בן 93, אבל לא היו מוכנים לשמוע. נראה לי לא הוגן. נתנו לנו התראה של חודש לחפש מקום אחר, כאילו זה דירה. אנחנו אבודים. לא קל למצור מקום שהוא כזה קטן ומכיל. זה לא חוזה סטודנטים, אלא אנשים חסרי ישע, לא הגיוני לפנות ולזרוק אותם".
"אנו מבינים את הקושי, ומודים לכם על השיחה הנעימה. כפי שציינו בפגישה, נעשה כמיטב יכולתנו לסייע במציאת מקום חלופי ונהיה גמישים אם יידרשו לכם מספר ימים נוספים להתארגנות", נכתב מטעם בית האבות לבני המשפחה שנדרשים לפנות את המקום. "אנו מאחלים מקרב לב לשמחה ויוסף בריאות טובה ואריכות ימים".
"הצורך להיטיב את תנאי קשישי הקיבוץ עלה אחרי בדיקה מקצועית שהזמנו, לפיה נדרשת התאמת
הצרכים ומתן מענים נוספים לקשישים, הנמצאים בעשור התשיעי והעשירי של חייהם", נמסר מטעם הקיבוץ. "קיימנו פגישות אישיות עם שתיים מהמשפחות שהחוזה עמן עומד להסתיים, בהן שוחחנו ואמרנו שלצערנו לא נוכל לחדש את החוזה עמן. החוזה הינו שנתי ומתחדש באופן אוטומטי, אלא אם כן אחד הצדדים מודיע אחרת. במקביל נאמר למשפחות שאינן נדרשות לפנות מיד בסיום חוזה.
"אנחנו מודעים לקושי ולכאב של הדיירים והמשפחות, לכן חשוב היה לנו להודיע להם בשיחה אישית כמה שיותר מהר, לשתף בסיבה, ולסייע להן במידת הצורך. יש לנו אמפטיה גדולה לדיירים ולמשפחות שייאלצו לעזוב, זה כואב גם לנו. אבל הבריאות והרווחה של קשישי הקיבוץ היא האחריות שלנו, וחשוב לנו לאפשר להם את התנאים הנאותים. בתים משפחתיים וסיעודיים רבים משנים את אופיים עם הזמן, בהתאם לצרכים ואילוצים כמו רגולציה, צרכי החברים, כוח אדם".