מדוח חדש של מרכז המחקר של הכנסת עולה היום (ראשון) כי למרות שבעשור האחרון חלה ירידה במספר הילדים ממוצא אתיופי שהוצאו מהבית למסגרות חוץ ביתיות, מספרם בפנימיות ובמשפחות האומנה הוא פי שלושה ממספרם היחסי באוכלוסייה בגילאים 18-0. עוד נמצא בקהילה האתיופית רוב של ההוצאות כפויות מהבית, תחת צו שופט ולא לפי הסכמת ההורים.
על פי הנתונים שהתקבלו ממשרד הרווחה, ב-2021-2020 שהו יותר מ-12 אלף ילדים ובני נוער מגיל לידה עד גיל 18 במסגרות השמה של האגף החוץ-ביתי במינהל שירותים אישיים וחברתיים של משרד הרווחה. כ-55% מההשמות היו בפנימיות, 45% מהן במשפחות אומנה ו-5% נוספים במרכזי חירום.
שיעור הילדים ממוצא אתיופי מכלל הילדים במסגרות שנבדקו ירד עם השנים, מ-6.1% ב-2012 ל-4.5% ב-2021. המספר הצטמצם לעומת שיעורם של ילדים ונערים ממוצא אתיופי באוכלוסייה הכללית, שעלה ב-4% בשנים 2019-2009. עם זאת, שיעור הילדים ממוצא אתיופי בהשמה חוץ-ביתית עדיין גבוה משיעורם בכלל האוכלוסייה, שבסוף 2021 עמד על כ-1.6%.
בעשר השנים שנבדקו שיעור ההשמות של ילדים ממוצא אתיופי שהוצאו מהבית למסגרות חוץ-ביתיות בצו של בית המשפט, ולא לפי הסכמת ההורים, גבוה משיעור זה בקרב כלל ההשמות של הילדים שהוצאו מביתם. אצל ילדים ונוער ממוצא אתיופי, קרוב ל-60% מההשמות נעשות לפי צו של בית המשפט, לעומת 51% בכלל האוכלוסייה. מדובר בפער קבוע, שמאז 2016 שיעורו נע בין 7% ל-9%.
עוד עולה מהדוח כי שיעור גבוה של השמות בצו בית משפט נמצא בקבוצת הילדים הקטנים - מגיל לידה עד גיל שש. מכלל הילדים בגילאים אלה כ-74% הוצאו מהבית בצו בית משפט, ובמגזר האתיופי השיעור גבוה עוד יותר, ועומד על 87%. בקבוצת הגיל השנייה, 6 עד 12, מדובר על 54% באוכלוסייה הכללית ו-%59 במגזר האתיופי, ובקבוצת הגיל 12 עד 18 מדובר על 46% ו-54%.
נתון מעודד אפשר למצוא בהוצאות הראשונות מחוץ לבית, כשבעשור האחרון ירד מספר הילדים שהושמו לראשונה במסגרת חוץ-ביתית ב-31% ,מ-4,675 ילדים ל-3,233 ילדים. מספר הילדים ובני הנוער ממוצא אתיופי שהושמו לראשונה במסגרות חוץ-ביתיות ב-2021 היה נמוך בכ-%60 ממספרם ב-2012 - שיעור ירידה כפול מזה בכלל האוכלוסייה. בשנים הללו צומצם מספר הילדים ממוצא אתיופי שהוצאו מהבית לראשונה פי 2.4 - מ-323 ל-132. כלומר, ייתכן שבעוד מספר שנים נוכל לראות הטייה נמוכה בהרבה בהוצאות מהבית על רקע מוצא אתני.