דאגה מתעוררת בימים האחרונים באזור הצפון בעקבות פלישה של סרטני נהרות לנחלים באזור, וכעת עולה חשש כי בעל החיים ימשיך להתפשט בגופי מים ועלול להגיע גם לכנרת. סרטנים אלו נמנים במחלקת ה"סרטנים העילאיים" בתוך "הסרטנאים" ומתאפיינים בצבתות גדולות, מדובר בקרובי משפחה של הלובסטרים, אך חיים במים מתוקים. אלו סרטנים גדולים שעשויים להגיע אף לאורך של עשרות ס"מ.
אחרי שהתגלו, החלו ברשות הטבע והגנים בפעולות שנועדו לעצור את המשך התפשטותם. ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מימיים בחטיבת מדע וממשק ברשות הטבע והגנים, אמרה כי "התבססות של מינים פולשים בישראל היא לא תופעה חדשה, היא קיימת בסביבה יבשתית, בים ובגופי מים מתוקים. אולם לאחרונה אנו עדים להיקפי פלישה חריגים של סרטני נהרות בגופי מים טבעיים ומלאכותיים, תופעה זו מעוררת דאגה רבה מאוד".
כמו במקרים קודמים, שבהם הופיעו מינים פולשים בטבע הישראלי, גם סרטני הנהרות הגיעו בניגוד לחוק - הסרטנים מוחזקים ונסחרים בישראל באופן בלתי חוקי, בין השאר בתעשיית האקווריומים והנוי, וחיפוש ברשת מעלה כי ניתן לרכוש בישראל סרטני נהרות. בעליהם לא אחת מואסים בהם, לעיתים משום שרכשו אותם קטנים ולאחר שגדלו והחלו לגרום לנזקים, או אחרי הרבייה, כשהמגדלים חומלים על הצאצאים. במקרים אלו הם מוצאים להם בתי גידול חלופיים ומשחררים אותם בסביבה. לעיתים בבריכות נוי או בגופי מים אחרים בסביבה עירונית, או חמור מכך - בבתי גידול מימיים טבעיים.
מילשטיין אמרה כי "לראשונה נתקלנו בהופעתם של סרטני נהרות בשנת 2008, אז אותרה אוכלוסייה במחצבה סמוך לגבעת אולגה. בשנת 2015 התבססה אוכלוסייה בנחל הירקון. לפני כשנה תועדה אוכלוסייה בנאות הכיכר, ובשלושה החודשים האחרונים, אותרו שלוש אוכלוסיות חדשות של מינים שונים של סרטני נהרות, בין השאר בנחלים בצת ושיח".
לדברי מילשטיין, "אחד מהמינים שאנו מוצאים יותר ויותר בטבע הוא סרטן ביצות אדום. מדובר בסרטן שצבעו אדום כהה וגודלו מגיע לכ-12 ס"מ. מקורו בדרום-מזרח ארצות הברית וצפון מקסיקו, אולם המין כבר הרחיב את תפוצתו לאזורים נוספים בארצות הברית ופלש למדינות שונות באסיה, אירופה ואפריקה. כשפרטים בודדים של סרטן הביצות האדום משוחררים לטבע יכולתם להתבסס ולבסס אוכלוסיות היא מאוד גדולה. המין יכול להתקיים במגוון גדול של בתי גידול, בכלל זה נחלים, מאגרים, בריכות, ביצות ואף בתי גידול שמתייבשים עונתית. המין עמיד ובעל יכול הסתגלות גבוהה למגוון של תנאים סביבתיים בכלל זה מליחות המים, ריכוזים נמוכים של חמצן, טווחים שונים של טמפרטורת מים ואף זיהום".
"גם אסטרטגיית הרבייה של המין הופכת אותו פולש יעיל שכן מתאפיין במחזור חיים קצר ופוטנציאל רבייה גבוה. הוא מגיע לבגרות מינית תוך מספר חודשים, ונקבה באורך של 12.5 ס"מ יכולה לייצר עד 500 ביצים", הסבירה מילשטיין. "בכל בית גידול הוא ימצא לעצמו מזון מתאים, שכן הוא מתאפיין בכך שהוא אוכל כל ויודע ללקט גם מזון צמחי וגם מזון מהחי. לכן, הסיכוי שאפילו מספר קטן של פרטים שמשוחררים לטבע יבססו אוכלוסייה הוא גבוה מאוד".
מילשטיין ציינה כי מעקב אחרי סרטן הביצות האדום במקומות שונים בעולם הראה את השפעותיו השליליות. לדבריה "כשהוא פולש לבית גידול, הוא הופך שם למרכיב חשוב שמשפיע לא רק על חברות הצומח והחי, אלא על תפקוד בית הגידול כולו. מאחר וקיימת לסרטן העדפה למזון צמחי הוא גורם לשינוי בחברת הצומח ולפגיעה במגוון המינים. ידוע שהוא גורם לפגיעה בחברות של מאכלסי המים בכלל זה רכיכות, חסרי חוליות אחרים, דו-חיים ודגים, כתוצאה מטריפה ותחרות על משאבים כאתרי מחייה ומזון".
עוד הסבירה מילשטיין כי התנהגותו של הסרטן גם משנה את הרכב החומרים במים, שכן הוא חופר מחילות, ופעולה זו משחררת חומר הזנה שמעודד במקרים רבים התפתחות ופריחה של אצות רעילות. "בנוסף לאלו, ידוע שהסרטן הוא פונדקאי לטפילים שונים, צובר בגופו רעלים, ובכך גורם להצטברותם במארג המזון", המשיכה מילשטיין. "השפעותיו השליליות של הסרטן על בית הגידול כל כך דרמטיות עד שחוסנו של בית הגידול נפגע והוא הופך לרגיש ופגיע יותר לחדירה של מינים פולשים נוספים".
לכנרת כבר הגיעו בעבר מינים פולשים שהתבססו באגם - לפני כ-13 שנים הפך חילזון פולש לחילזון הדומיננטי באגם. שמו "טיארה סקאברה" (Thiara scabra), ומאז שזוהה בכנרת הבדיקות והמעקב אחריו העלו שהוא מהווה מעל 90 אחוזים מכלל החלזונות בכנרת. לפני כארבע שנים זוהו שני מיני חלזונות נוספים שפלשו לכנרת. אחד משני המינים החדשים יחסית מוכר בשמו "Tarebia granifera". מדובר במין פולש במקומות רבים בעולם, עם פוטנציאל לנזק עקב העברת טפילים שפוגעים בדגים ובבני אדם. מקורו בדרום-מזרח אסיה, אבל התערבותו המזיקה של האדם הצליחה להפיץ את החילזון באפריקה ובדרום וצפון אמריקה. חילזון זה הצטרף אז לדייר שהיה מעט ותיק ממנו בכנרת - "Pyrgophorus sp", שמקורו באיים הקריביים.
במחקר שפרסמו לפני מספר שנים ד"ר תמר זהרי, דוד קמינגס ובני סולימני מהמעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל, נכתב כי המינים הפולשים דוחקים מהכנרת את המינים הטבעיים. חמישה מיני חלזונות היו מוכרים באגם. אחד נעלם כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ארבעת הנוספים נחשבים כנדירים. "הופעה והשתלטות של מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים שחיו באזור מיליון שנים הן תופעות המעידות על המשך מגמת הפחתת יציבותה האקולוגית של הימה, הפוגעות במגוון הביולוגי של האגם וכנראה גם במארג המזון, ולכן הן צריכות להיות מקור לדאגה", כתבו החוקרים.
כמו סרטני הנהרות, גם פלישת החלזונות התאפשרה נוכח התנהגות חסרת אחריות של בני אדם. ה-Tarebia granifera למשל מוכר כמנקה ביולוגי בתעשיית האקווריומים וכך הצליח להתפשט בעולם ולהפוך למטרד. הוא מוכר בפונדקאי של תולעים טפילות הגורמות לתחלואה בבני אדם ובדגים. עליית המליחות בכנרת מקנה לו יתרון על פני מינים אחרים והוא גם יכול לשרוד במשך שבועות בסביבה לחה ללא מים, על ידי התחפרות בחול.
גם הופעת חילזון ה-Pyrgophorus sp ממחישה כמה מזיקים יכולים להיות מעשי האדם. על פי השערות, חילזון זה הגיע עם צמח שנקרא "חסת המים". גם הצמח הזה הוא מין פולש שככל הנראה הגיע אלינו כצמח פופולארי בבריכות נוי. לפני תשע שנים הצמח הפולש הגיעה עד השפך של נחל צלמון לכנרת. אותו צמח עלול לפלוש ולהתפשט לאזורי נחלים ומים שקטים כמו שפכי נחלים או לגונות פנימיות ולגרום לנזקים אקולוגיים מקומיים, למפגעי יתושים ופגיעה בבתי גידול. מחקרים מראים, כי פלישת חסת המים עלולה לגרום לנזק אקולוגי המוביל לדחיקת בתי גידול של מינים מקומיים וירידה בשיעור החמצן במים. כמו כן, הצמח עלול לגרום לסתימת תעלות ניקוז, שיבוש ופגיעה במתקני שאיבת מים.
ברשות הטבע והגנים ציינו היום כי "לאחר שחדר והתבסס בבתי גידול חדשים, ההדברה של הסרטן היא כמעט בלתי אפשרית. קיימות שיטות שונות לאיסוף, אולם הדברה באמצעות איסוף בלבד לרוב אינה יעילה. השימוש ברעלים בלתי אפשרי משום שאינו סלקטיבי לסרטני הנהרות. לכן, שימוש ברעלים יגרום לפגיעה קשה מאוד גם במאכלסי מים אחרים שאינם יעד ההדברה ולפגיעה קשה נוספת בבית הגידול. המסקנה היא שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עם חדירה ופלישה של סרטני נהרות נוספים או מינים אחרים היא מניעה. חשוב ביותר שהציבור ישתף פעולה בהיבט זה וימנע משחרור לטבע של בעלי חיים וצמחים, שזרים למערכת האקולוגית של ישראל. זכרו, הנזק יכול להיות אדיר ובלתי הפיך".
ברשות הטבע והגנים אמרו נוכח האיום החדש כי גובש צוות שכולל בנוסף לנציגי הרשות גם אנשי אקדמיה מתחומים שונים ומומחים נוספים. לדברי מילשטיין, "החל ביצוע של סקר ספרות מקיף ללימוד ניסיונות הדברה שבוצעו בעולם, היכן צלחו או היכן כשלו ולמה, ומתוך כך לפתח פרוטוקול מתאים לאתרי הפלישה השונים שבישראל. במקביל לכך התחלנו לבחון את יעילותן של שיטות שונות לאיסוף של בוגרים וצעירים, בבתי הגידול השונים. על אלו אנו אף מקדמים בשיתוף חוקרים מהאקדמיה מחקרים שמטרתם פיתוח שיטות הדברה חדשות".