אין ספק כי הפיגוע הכפול בירושלים מהווה הסלמה במתווה הפיגועים להם הורגלנו בשנים האחרונות - השימוש בחומרי נפץ ולא בנשק קר או בכלי יריה, העובדה כי מדובר בפיגוע סימולטני או מדורג, כל אלה מצביעים על כך שלא מדובר בפיגוע של מחבל בודד אלא בפיגוע המחייב שיתוף פעולה בין מספר אנשים, תשתית מבצעית, מעבדת חבלה וידע.
ככלל ניתן לחלק את פיגועי הטרור לשלושה סוגים: פיגועי מחבלים בודדים שהמאפיין שלהם הינו בדרך כלל שימוש בנשק קר (סכינים, גרזינים, או פיגועי דריסה ולעיתים גם שימוש בכלי ירי מאולתר או תקני). פיגועי רשתות מקומיות עצמאיות - רשתות כאלה עשויות להיות קטנות ולהכיל מספר קטן של מחבלים ואף להגיע לעשרות מחבלים ויותר. בדרך כלל מדובר במחבלים שחלקם בעלי קשרים חברתיים או משפחתיים והמתגוררים בסמיכות מקום (יישוב מסוים או אזור גאוגרפי).
אלה מתאגדים על רקע של רדיקליזציה משותפת, חשיפה להסתה או מתוך הכרות רבת שנים ומחליטים בשלב מסוים לבצע פיגועים בין אם כאקט לאומני - פטריוטי, כנקמה, כחלק ממאבקי כוח פליליים, או מסיבות שונות אחרות. בחלק מהמקרים הרשתות המקומיות רואות את עצמן כתומכות או כמשויכות לארגון טרור זה או אחר (חמאס, גא"פ, דאעש) ולעיתים הם אפילו מנסים ליצור קשר ואולי גם לקבל אישור או סיוע מהארגון. אולם ברוב המקרים לא מדובר בתאים מאורגנים של הארגונים האלה משום שהמחבלים מעולם לא התגייסו לארגון, לא הוכשרו על ידו לא נשלחו למשימתם על ידי הארגון ולא קיבלו ממנו סיוע מבצעי לצורך ביצוע הפיגוע. הסוג השלישי של המפגעים הם חוליות מאורגנות - תאים מאורגנים של ארגון טרור זה או אחר שנשלחו לביצוע הפיגוע על ידי הארגון שיזם, איכוון, הכין מבצעית ומודיעינית את הפיגוע ושלח את פעיליו לבצעו.
על רקע זה ניתן להעריך כי הפיגוע הכפול בירושלים היה פועל יוצא של פעילות רשת מקומית עצמאית - קבוצת מחבלים שהתאגדו והצליחו ליצור את התשתית הנדרשת לביצוע הפיגוע מתחת לרדאר המודיעיני. מחבל בודד לא יכול היה לבצע את המשימה המורכבת של פיגוע כפול כזה, מאידך פיגוע כזה לא מחייב תשתית של ארגון טרור ממוסד (בניגוד למשל לפיגועי התאבדות שעד היום בוצעו כולם על ידי ארגוני טרור ולא התארגנויות מקומיות).
לאבחנה זו יש חשיבות רבה הן בהבנת מהות הפיגוע והן בהערכה לגבי האפשרות להסלמה עתידית. ארגוני הטרור הפלסטיניים מנסים זמן רב להלהיט את הצעירים בגדה המערבית ממקום מושבם בעזה באמצעות הסתה וקריאה לפיגועים. ניסיונותיהם לגבש תאים מאורגנים בגדה נכשלים חדשות לבקרים בראש ובראשונה בשל פעילות אפקטיבית של השב"כ וצה"ל וכן בשל שיתוף פעולה פורה עם הרשות הפלסטינית, שמבינה את הסכנה הנובעת מתאי טרור מאורגנים בשטחה. ישראל והרשות גם משתפים פעולה בפעילות נגד רשתות מקומיות אולם כאן (כפי שראינו במקרה של צפון השומרון וגדודי ג'נין ובשכם במקרה של גוב האריות), הרשות מפגינה חולשה באזורים חסרי משילות שבר שמאפשר את התגבשותן של הרשתות המקומיות ורוב מעמסת הסיכול מוטלת על גורמי הביטחון הישראלים. למרות האמור יש לזכור כי המאמצים המודיעניים והמבצעיים המשותפים הביאו מתחילת השנה לסיכולים רבים גם של פיגועי רשתות מקומיות, לחשיפה של מעבדות חבלה ואמצעי לחימה, ולמעצרים וחיסולים של טרוריסטים רבים.
פיגועים נוספים בטווח הזמן הקצר
הפיגוע הכפול בירושלים אם הוא אכן פיגוע של רשת מקומית עצמאית, (בין אם זו הגיע מצפון השומרון, משכם או באזורם אחרים בגדה או ממזרח ירושלים), הינו פועל יוצא של פער מודיעיני ישראלי ושל הרשות הפלסטינית. רשת שהצליחה לחמוק מתחת לרדאר המודיעיני ולבצע פיגוע מורכב יחסית ואשר סביר להניח תמשיך לפעול עד שתיתפס או שתחוסל. על פי ניסיון העבר יש לקחת בחשבון כי ארגון כזה או אחר ייקח אחריות על הפיגוע וישייך את המפגעים אליו למרות שככל הנראה לא מדובר כאמור בתא מאורגן של ארגון כלשהו. מאידך סביר להניח כי הרשת המקומית הזו חיה כעת על זמן שאול וטביעות האצבע הפורנזיות שהותירה בפיגוע יחד עם עבודת מודיעין מאומצת תביא לקיצה המהיר.
מעבר לסיכול הקונקרטי של הרשת הזו נשאלת השאלה האם אנו צפויים להסלמה נוספת בעתיד הקרוב בעקבות הפיגוע? מה תהיה התגובה הישראלית לפיגוע? מה תהיה המדיניות של הממשלה החדשה? הפיגוע בירושלים עלול לשמש כהשראה הן לפיגועי מחבלים בודדים והן להתארגנויות של רשתות מקומיות נוספות, כל אלה לצד מאמץ מוגבר של הרשת הנוכחית עד שתחוסל עלולים לגרום לפיגועים נוספים בטווח הזמן הקצר.
בטווח הזמן בינוני והארוך על ישראל להמשיך במדיניות של ביצוע מבצעים לאיתור וחיסול תשתיות מקומיות בגדה ובמידת הצורך אף לבצע מבצעים נרחבים של החזרת המשילות לאזורים ספציפיים כמו בצפון השומרון. כמו כן יש לשקול שינוי במדיניות מול רצועת עזה ולהבהיר כי כל קשר ישיר או עקיף של החמאס וגא"פ לפיגועי הרשתות המקומיות בין אם בהסתה ובין אם בסיוע והכוונה תגרור תגובה ישראלית בעזה. מצד שני יש להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה ולהימנע מביצוע פעולות צבאיות רחבות היקף שיפגעו בשיתוף הפעולה החשוב בין ישראל לרשות הפלסטינית בסיכול הטרור. שיתוף פעולה שגם אם אינו מונע טרור באופן הרמטי פיגועים כפי שהיה בירושלים, עדיין מביא לסיכולים רבים של פיגועים כאלה לאורך הזמן.
פרופ' בועז גנור הוא מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן