עיכובים בעלות מיליארדי שקלים: מחדלי הרכבת הקלה בגוש דן

הרכבת הקלה בגוש דן ממשיכה להתעכב, ולנו זה יעלה מיליארדים, מעבר לשעות המבוזבזות בכבישים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי). דחייה של שנה בפתיחת הקווים הירוק והסגול תעלה למדינה 1.14 מיליארד שקל, כשגודש התנועה בתל אביב, ללא אלטרנטיבה של רכבת קלה, עולה לנוסע בעיר ב-98 שעות בשנה, לעומת 41 שעות במדריד ובאמסטרדם ו-69 שעות בברלין, שבכולן רשת של רכבות קלות ותחתיות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבדק את שלושת קווי הרכבת הקלה בגוש דן - האדום, הירוק והסגול, קובע כי לא רק שפתיחת הקו האדום מפתח תקווה לבת ים נדחתה כבר שש פעמים, מ-2017 במקור ועד נובמבר השנה (לא כולל דחייה נוספת אחרי שנחתם הדוח, למרץ 2023), אלא שגם פתיחת הקו הסגול מיהוד וגבעת שמואל לת"א נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק מראשון לציון להרצליה נדחתה מ-2025 ל-2027. פתיחת הקו הירוק עשויה להידחות בשנה נוספת עקב דחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב, בתקופת כהונתה של מירי רגב כשרת התחבורה, שהמבקר כהרגלו בוחר שלא לנקוב בשמה.

זאת ועוד, לדברי המבקר, העלות של שלשת הקווים זינקה תוך כדי העבודות, והם יקרים ובנייתם אטית יחסית למיזמים מקבילים בחו"ל. בזמן שאישרה הממשלה את הקו האדום ב-2010 דובר על עלות של 10.7 מיליארד שקל, שתפחה ל-18.7 מיליארד כעת, וצפויה לטפוח עוד בגלל האיחור הנוסף.

• אומדן עלות הקו הסגול הוא כ-11.2 מיליארד שקל (כ-0.41 מיליארד שקל לק"מ), נתון גבוה בכ-133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות לפי מחקר של הבנק העולמי.
• אומדן עלות הקו הירוק הוא כ-18.3 מיליארד שקל (כ-0.47 מיליארד שקל לק"מ), נמוך בכ-5.5% וגבוה בכ-99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות.
• אומדן עלות הקו האדום, כ-0.78 מיליארד שקל לק"מ, בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות, והיה נמוך בכ-23.7% וגבוה בכ-113.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות.
• כל זאת כשהקווים האדום והירוק הם הפרויקטים האזרחיים היקרים ביותר כיום שמבצעת המדינה, יותר מאשר הקמת קו הרכבת המהירה החדש מירושלים לתל אביב, שעלותה כ-17 מיליארד שקל, והמסילה המזרחית של הרכבת, שעלותה כ-12 מיליארד שקל.

בביקורת עלה, כי זמן הקמת קו הקו הסגול צפוי להיות ארוך משמעותית מזמן ההקמה של רוב הקווים הדומים בחו"ל: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל, בסך הכול שמונה שנים, לעומת כחודשיים וחצי חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).

המבקר ממליץ להקים רשת תחבורה מטרופולינית בגוש דן שתרכז את הטיפול בפרויקט מצד הרשויות המקומיות, עניין ששרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי החלה לקדם, אך לא הושלם.

בנוסף לכך, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר בשווי עשרה מיליון שקלים, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה. כשלים נמצאו גם במיגון דירות ועסקים שצפויים להיפגע מרעשי הפעלת הרכבת הקלה.

המבקר מציין כי למדינה אין בכלל הסכם מסגרת עם נת"ע, שסובלת בגלל היעדרו מקשיים בעבודה מול גופים ממשלתיים אחרים, כמו חברת חשמל, המהווים את אחת הסיבות לעיכובים בפרויקט.
שונים.

בדוח המשך לביקורת קודמת שביצע לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, מציין המבקר אנגלמן את את בעיית הצפיפות בקרונות בשעות העומס, שלא נפתרה. לפי חישובים שערך משרד מבקר המדינה, ברוב המדידות מספר הנוסעים המרבי ברכבת הקלה בירושלים הוא מעל 356 נוסעים, לעומת רף של 320 נוסעים שנקבע בתנאי הסכם הזיכיון החדש עם חברת שפיר, שהחל לפני שנתיים. ביקורת המעקב כי הזכיין הגיש תוכנית לניהול סף רמת הצפיפות, שנמצאת בשלבי בדיקה.

לפי המבקר הסיעה הרכבת הקלה בירושלים ב-2021 כ-37 מיליון נוסעים, 156 אלף איש ביום, לא רחוק מנתוני רכבת ישראל בכל קוויה ברחבי המדינה. סכום הקנסות שהוטל על הזכיין בין אפריל לספטמבר 2021 עמד על 2.4 מיליון שקל, יותר מכפול משהוטלו על הזכיין הקודם בין 2018 לאפריל 2021.

נת"ע מסרה בתגובה לדוח כי "קצב ההקמה, ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בין לאומי. המבקר מציין כי הגידול בתקציב נגזר מתקצוב חסר של הפרויקט. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013 - עוד לפני תחילת העבודות. המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות הגורמות לעיתים לעיכובים, חברת החשמל, חברות תשתית, רשויות מקומיות ועוד. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו באופן דחוף, המלצה לה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים בפרויקטים השונים".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "הקו האדום הוא פרויקט תשתית לאומית מורכב, המוקם במרחב האורבני הצפוף במספר רב של רשויות מקומיות ובהקמת תחנות תת קרקעיות. המשרד פועל לצמצום הקשיים שחווים תושבי המטרופולין ומאיץ בסיומו של הפרויקט. נציגי המדינה משרדי התחבורה והאוצר, הפיקו לקחים משלבי ההקמה והתפעול של הקו האדום בהקמת הקווים הבאים ופרויקטים נוספים".

לטענת משרד התחבורה, הקו האדום עבר שינויים רבים מאז שהוכרז, מה שגרם לעיכוב הקמתו, וכי "בשנה האחרונה הוקם במשרד התחבורה האגף לתאום תשתיות, המשרד מכיר בקשיי התיאום של נת"ע מול חברת החשמל וחברות התקשורת ומגבש הסכם חדש בין הגופים כדי לקדם את הנושא. . בימים אלה משרד התחבורה מגבש הסכם חדש בין הגופים, בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד האנרגיה, במטרה לקדם את הנושא".

עוד מציין המשרד כי "עיריית רמת גן מערימה קשיים על ביצוע פרויקט הקו האדום והקו הסגול, עקב ניסיונות לבצע שינויים בהליך התכנוני, שלא אושרו או הליכים משפטיים אחרים. המשרד קיים עשרות דיונים עם ראש העיר ונציגי העירייה על מנת לפתור את המחלוקות, אך הללו עלו בתוהו, תוך שהעירייה ממשיכה לנהל הליכים משפטיים לצורך עצירת העבודות. הסכם עם העירייה היה אמור להיחתם ב-2009 אבל בוטל ברגע האחרון בידי העירייה, שדחתה ניסיונות לחתום על הסכם חדש".

בעניין הביקורת על הרכבת הקלה הירושלים נמסר ממשרד התחבורה כי הוא "מברך על ביקורת המעקב שביצע משרד מבקר המדינה, המצביעה על שיפור השירות לנוסעות ולנוסעי הרכבת הקלה בירושלים. בין היתר, הועלתה תדירות הנסיעה, קוצר משך הנסיעה, והוטמעו טכנולוגיות תשלום מתקדמות. הביקוש הרב לרכבת הקלה תומך במדיניות המשרד, המתעדפת תחבורה ציבורית בכלל ומערכות הסעת המונים בפרט. עבודות הרחבת הקו האדום והוספת קרונות חדשים לקראת סיום, במקביל להקמת הקווים הירוק והכחול בבירה - שיהיו יחד רשת יעילה, מהירה וירוקה עבור תושבי הבירה ומבקריה".