ברקע המשא ומתן הקואליציוני, הציגו השבוע בליכוד רשימת דרישות בתחומים שונים, שאחד מהם הוא התחבורה. בליכוד דורשים לקדם השקת תכנית רב-שנתית ל"רכבת קליע" חוצת ישראל, כולל הקצאת התקציבים הדרושים לתכנון וביצוע עם תום התכנון.
"רכבת קליע" היא השם שהוענק לרכבות הסופר-מהירות שנולדו ביפן, אך פועלות כיום גם בסין ובאירופה, ונעות במהירות של יותר מ-300 קמ"ש, במסלולים של מאות קילומטרים. רכבות כאלה מהוות תחליף למטוסים, אולם הן דורשות תשתית יקרה ונפרדת משאר הרכבות. הן לא בנויות לעצירות ביניים רבות, ויש להן כדאיות כלכלית רק בקווים שיכולים לשרת מיליוני נוסעים בשנה.
העובדה שרכבת הנוסעים המוצעת מהמרכז לאילת מתוכננת לפעול במהירות של 300 קמ"ש היא אחת הסיבות שתג המחיר המוערך לפרויקט עומד על 40 מיליארד שקל, ולכן משרד האוצר סירב עד כה לממן אותו. סיבה נוספת היא חוסר היכולת הפוליטית להפעיל אותו במשך שבעה ימים בשבוע.
בתוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל ל-2040 יש כוונה לבנות רכבת שתיסע ב-250 קמ"ש בין הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב חיפה ובאר שבע. אולם גם במהירויות כאלה דרושות תשתיות נפרדות ויקרות, ומומחי תחבורה טוענים שבגלל המרחקים שלא ארוכים בארץ אפשר להסתפק ברכבות של 200 קמ"ש, שיכולות לנסוע באותה תשתית כמו הרכבות האיטיות יותר, לחסוך מיליארדים בהשקעה בתשתיות ובזבוז שטחים על מסילות נוספות.
בליכוד הבטיחו גם לזרז את בניית המטרו בגוש דן, פרויקט בעלות של 200-150 מיליארד שקל, שדחוף בהרבה מרכבות מהירות, לאור הפקקים המחמירים במרכז.
אלא שההבטחה עומדת בניגוד מוחלט לסירוב המפלגה לתמוך לפני הבחירות באישור חוק המטרו, שהיה מזרז משמעותית את ביצוע הפרויקט. העובדה שהחוק לא אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הקודמת תחייב אישור מחודש שלו בוועדות בכנסת הבאה, ויגרור עיכוב של חודשים.