לטענת חוקרים באוניברסיטת מיאמי, הם הצליחו להוכיח את קיומו של טעם אנושי חדש. לא עוד רק מתוק, מלוח, מר וחמוץ, מעתה יש לנו גם את האוממי (umami). החריף, מסתבר, מעולם לא נחשב לטעם בפני עצמו אלא מקוטלג כתגובת כאב.
גליון פברואר של כתב העת "Nature Neuroscience" מפרסם את המחקר אודות האוממי, שהוא לדברי החוקרים, הטעם של הגלוטמט. הגלוטמט מצוי במזון מן החי, ותבלינים המבוססים על חומרים קרובים לו מככבים בעיקר בבישול אסיאתי ובאבקות מרק. המוכר שבהם הוא המונוסודיום גלוטמט, שהוא מרכיב דומיננטי גם בארוחות להכנה מהירה.
עד כה, התיאוריה המקובלת היתה כי ישנם ארבעה טעמים בסיסיים, וכל יתר הטעמים הם שילובים וקומבינציות שלהם. אך כבר בראשית המאה טען חוקר יפני, כי יש טעם אחד שלא מורכב מטעמים אחרים, והוא הטעם של הגלוטמט. הגלוטמט, כאמור, מקובל מאוד בבישול האסיאתי, וייתכן שזו הסיבה שמשך את תשומת לבם של החוקרים היפנים. הם גם שנתנו לו את השם אוממי, שהוא המקבילה היפנית לקריאת ההשתאות "יאמי!" למראה אוכל טעים.
במחקר שנערך באוניברסיטת מיאמי, הצליחה קבוצת החוקרים לראשונה לבודד קולטן של גלוטמט, בדומה לקולטנים שמצויים בלשון לטעם מתוק ולטעם מר. הקולטן אחראי לזיהוי הגלוטמט על ידי חוש הטעם, והדבר מהווה הוכחה לקיומו של טעם נוסף.
מחקר חדש מוכיח: יש טעם חדש לחיים. אוממי
1.2.2000 / 9:30