יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית דורשות במו"מ הקואליציוני כי התקציב לאברך כולל ש"תורתו אומנותו" יעמוד על 1,318 שקלים והתקציב של בחור ישיבה יעמוד על 750 שקלים לאחד בכל חודש. מדובר בהכפלה של התקציב הנוכחי ובעלייה מ-1.3 מיליארד שקל בשנה ל-2.3 עד 2.5 מיליארד שקל בשנה. בליכוד יש הסכמה עקרונית לדרישה אך הדברים יסוכמו סופית ערב אישור התקציב הבא בכנסת ה-25 ולא קודם השבעת הממשלה.
גם בהשוואה לתקציב הגבוה ביותר בממשלה בראשות נתניהו ב-2015 מדובר בעלייה של 450 שקלים לכל אברך ושל 270 שקלים לכל בחור ישיבה.
שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן מתח ביקורת על הדרישה של המפלגות. "סדר עדיפויות הפוך. כשר אוצר הגדלתי את ההכנסה של חיילי צה"ל ב-50%, מנגד הממשלה המתגבשת תכפיל את ההכנסה של האברכים וזה כל הסיפור", כתב בחשבון הטוויטר שלו. "גם מתוך האופוזיציה נפעל למען אלו שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מסים".
הלילה התנהל מו"מ מרתוני של הליכוד עם נציגי יהדות התורה. השיחות סתיימו סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר - התחדשו בהמשך היום וצפויות להימשך עד לכניסת השבת. בליכוד אומרים כי ייתכנו פגישות מו"מ נוספות "בהתאם להתפתחויות".
שר הביטחון היוצא בני גנץ אמר כי "עלינו להיאבק כדי שמדינת ישראל לא תבצע שגיאות אסטרטגיות שיפגעו במעמדה המדיני ובחוסנה הביטחוני. שגיאות שעשויות לפגוע בחברה הישראלית, בלגיטימציה של ישראל בעולם, וחס וחלילה - גם לעלות בחיי אדם. אני רוצה לקוות שנתניהו לא יאפשר זאת - אינני בטוח שזה יהיה בשליטתו. ענייניו האישיים יגברו על מה שטוב ונכון למדינה ולכן יהיה שבוי של שותפיו הקיצוניים וחסרי הניסיון".
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט טען כי העלאת הקצבאות לתלמידי ישיבות ואברכים היא "שגיאה כלכלית ומוסרית קשה שתפגע בצעירים חרדים, ביחס הציבור לתורה, ובעתיד מדינת ישראל". הוא הסביר כי "הקצבאות המוגדלות יעודדו עוד צעירים שלא לצאת לעבוד או ללמוד מקצוע, מכיון שנוח יותר להישאר בישיבה".