במשך עשרות שנים סיפרה איב קוגלר, שורדת שואה, את סיפורה ברחבי העולם. אבל ביום רביעי השבוע ההתרגשות אחזה בה במיוחד. זו הייתה הפעם הראשונה שקוגלר, 91, הגיעה לספר את סיפורה בפני מוסלמים בדובאי, ולתאר כיצד בתור ילדה קטנה הייתה עדה לאירועי ליל הבדולח. קוגלר הגיעה לדובאי במסגרת סדרת אירועים סימולטניים בין־דתיים תחת הקמפיין Let There Be Light (ויהי אור) שקיים ארגון מצעד החיים העולמי במלאת 84 שנים לאירועי ליל הבדולח.
בלילה שבין ה־9 ל־10 בנובמבר 1938 התחולל בכל רחבי הרייך השלישי, גרמניה ואוסטריה, פוגרום נגד יהודים ורכושם. "ליל הבדולח הוא אירוע שצריך ללמוד ממנו להאיר את האור כנגד פשעי שנאה מוכווני דת וכנגד אנטישמיות. זו השנה השלישית שקיימנו אירועים לציון ליל הבדולח. השנה ערכנו אירועי הנצחה סימולטניים בירושלים, וינה ובדובאי", אומרת רויטל יכין־קרקובסקי, משנה למנכ"ל ארגון מצעד החיים העולמי.
יכין־קרקובסקי מוסיפה כי "האירוע בדובאי נועד על מנת לזרוע את הזרעים לחינוך השואה בקרב מוסלמים במדינות השותפות להסכמי אברהם. ערכנו אותו בשותפות קרן ניישלוס, מוזיאון 'מפגש התרבויות', התנועה נגד אנטישמיות, חברת מטא, הקהילה היהודית באוסטריה ומרכז מילר להגנת וחוסן של קהילות".
יכין־קרקובסקי מבהירה כי "בליל הבדולח אנחנו רואים את התמרור האדום האחרון לפני פרוץ השואה. העולם לא הקשיב ולא התייחס לפגיעות ביהודים, בבתי כנסת וברכושם. הקמפיין שלנו בא במטרה לא רק להזכיר את מה שהיה, אלא גם לצאת כנגד פשעי שנאה הקורים כיום, אם זה פגיעה בבתי כנסת, בכנסיות ובמסגדים.
אנחנו צריכים להיות מאוחדים יחד כל הדתות נגד פשעי שנאה באשר הם. בטקס המרכזי של מצעד החיים שהתקיים ביום השואה במחנה אושוויץ־בירקנאו, הדליקו יחדיו את לפיד התקווה ד"ר אחמד עובייד אל־מנסורי, מייסד מוזיאון מפגש התרבויות בדובאי, והיזם והפילנתרופ איתן ניישלוס, נשיא ומייסד קרן ניישלוס, דור שלישי לניצולת שואה, ומי שהקים את הסניף הראשון של מצעד החיים במדינות המפרץ. ואילו עכשיו ערכנו יחדיו את האירוע הראשון של מצעד החיים באיחוד האמירויות".
קוגלר, תושבת לונדון, נולדה בעיר האלה בגרמניה. במהלך השואה כל בני משפחתה התפצלו. בסוף המלחמה התאחדו מחדש. הצטרפתי לקוגלר במהלך היום הכל כך מרגש עבורה. התחנה הראשונה הייתה המרכז החינוכי־יהודי בדובאי בניהולו של הרב לוי דוכמן, הרב של איחוד האמירויות. למפגש עם קוגלר הגיעו תלמידים יהודים ומוסלמים.
"אני כל כך מצפה לראות את הילדים. האם בני הנוער המוסלמים יודעים משהו על השואה?", היא שאלה רגע לפני תחילת המפגש את דוכמן. "אני לא סיפרתי להם כלום, רציתי שאת תספרי, שזה יהיה אותנטי", הוא ענה.
על המקרן בחדר מוצגת תמונת משפחתה של קוגלר טרום השואה: זוג הורים מאושרים ושלוש בנות. "אני שמחה להיות פה עם ילדים יהודים ומוסלמים. כולנו עושים כאן היסטוריה", אמרה קוגלר. היא הסבירה מה קרה בליל הבדולח, שיתפה מזיכרונותיה האישיים מאותו לילה ותיארה את קורות משפחתה בשואה ואיך למרות כל הסיכויים הם שרדו בסופו של דבר. "גם כיום אנחנו רואים סימני אנטישמיות, פגיעות בבתי כנסת", אמרה לתלמידים. "אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני, כדי שדברים כמו שקרו בשואה לעולם לא יקרו שוב".
"איזה מסר תרצי להעביר היום לכל נער ונערה?", שאלה אותה אחת התלמידות. "אתם, בני נוער מדתות שונות, צריכים ללמוד מה קרה לעם היהודי. צריך להבין שכולנו אותו הדבר, וצריך לעשות מאמץ להכיר עמים אחרים, לכבד אותם. כמו שהקשבתם לי, שתפו את הסיפור עם המשפחה והחברים שלכם, שתפו מה למדתם מהסיפור שלי".
"צורך לחלוק עם אנשים"
"זה היה מעניין לשמוע על ההיסטוריה, על מה שקרה. אף פעם לא שמעתי על השואה", אמר מרוואן, 17, תלמיד מוסלמי הלומד בבית הספר הבינלאומי בדובאי, שנכח במפגש. זייד, תלמיד נוסף, הוסיף: "לפני המפגש הזה לא שמענו את המילה שואה והיה מעניין לשמוע את מה שאיב סיפרה. אספר לחברים שלי את מה ששמעתי".
בתום המפגש עם התלמידים, המשיכה קוגלר לטקס המרכזי שהתקיים במוזיאון מפגש התרבויות, בו השתתפו מעל 100 איש, ביניהם תושבים מקומיים, שגריר ישראל באיחוד האמירויות אמיר חייק, נציגים דיפלומטיים, יו"ר ארגון מצעד החיים העולמי ד"ר שמואל רוזנמן, וחברי הנהלת הארגון.
קוגלר עלתה לבמה וגם הפעם ריגשה את כולם כשסיפרה את סיפורה. ההגעה מלונדון לדובאי לא הייתה פשוטה לקוגלר, אך היא התעקשה בכל זאת להתייצב ולהשמיע את קולה.
מדוע זה היה כל כך חשוב עבורך?
"כמו שסיפרתי לתלמידים וגם בטקס המרכזי, בפרעות ליל הבדולח הייתי בת 7, אבל אני עדיין זוכרת הכל: את הדפיקות החזקות ואת הכניסה האלימה של חיילי האס.אס אלינו הביתה, איך הפכו את כל הבית, איך קרעו את דפי הגמרא של סבא שלי. אני זוכרת איך לקחו את אבי וסבי. זוכרת את רעש הזכוכית המתנפצת של החנות של אבא, ואני זוכרת איך ראיתי מהחלון את בית הכנסת שהקים סבי עולה בלהבות. חשוב לי שידעו, חשוב לי שיזכרו. מאוד התרגשתי להגיע לדובאי ולספר את סיפורי גם לעולם המוסלמי".
בתום הטקס המרכזי במוזיאון מפגש התרבויות, הודלקו שישה לפידים לזכר שישה מיליון יהודים שנספו בשואה. "האירוע הזה הנגיש את השואה גם למוסלמים מהאמירויות, ובפעם הראשונה, ואולי כמעט האחרונה, הקהל שמע ממקור ראשון על ליל הבדולח ועל הטרגדיה הגדולה ביותר באנושות, שואת העם היהודי", אומרת יכין־קרקובסקי.
"החשיבות העיקרית של האירוע שהתקיים היא בצורך לחלוק עם אנשים, תושבים מהאזור וגם עם אנשים מעמים שונים ותרבויות שונות מידע על השואה", אומר ד"ר אחמד עובייד אל־מנסורי. "חשוב לחלוק את המידע לגבי מה שקרה בליל הבדולח ובשואה עם מבוגרים וילדים כאחד. חשוב מאוד ללמוד מהניסיון של הניצולים, ואנו מעריכים מאוד את העובדה שאיב הגיעה לדובאי כדי לדבר על כך".
האם אתה מרגיש שנושא השואה מעניין את תושבי האמירויות?
"אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף העובדות והמידע על השואה עם אנשים באזור", אמר ניישלוס. "מניסיוננו, מאז שפתחנו בשנה שעברה במוזיאון תערוכה ייחודית לזכר השואה, קיימת סקרנות לגבי הנושא. הדרך הטובה ביותר היא להגיע לניצולי שואה, לשמוע את סיפוריהם, את מה שקרה. בעולם הערבי והמוסלמי זה דבר שפוקח עיניים לגבי השואה.
גם המוטו שלפיו 'כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו' הוא מאוד מאלף מבחינתו. אנו רואים שאנשים מהאזור מאוד מעוניינים ללמוד. אנחנו צריכים להציג את הנושא בדרך הנכונה. כאמור, לדעתנו זה על ידי סיפורי הניצולים והדגשת ההיבט האנושי בשואה. לכבוד הוא לי שהאירוע המרגש התקיים במוזיאון. תפקידו של המוזיאון הוא לא רק לקיים תערוכות, אלא יש לו תפקיד חינוכי. זו הייתה המטרה העיקרית של האירוע שערכנו. את הלקחים מהטרגדיה שאירעה לעם היהודי על ידי הנאצים חשוב שיבין כל העולם.
אני מתרגש מאוד, זה דבר מופלא ויוצא דופן לארגן אירוע כזה שיש בו היבט היסטורי ותרבותי בדובאי. כל המנהיגים באזור, גם בישראל וגם בעולם המוסלמי, צריכים להבין שעליהם לשתף פעולה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית, למען העתיד של כולנו. יש היסטוריה ארוכה ועשירה של היהודים בארצות מוסלמיות, והאירוע הזה סיפק לנו הזדמנות נוספת לעבוד יחד למען העתיד ולמען השלום".