בנק ירושלים: הרווח צמח ב-26% ל-29 מיליון שקל ב-2002

בנק ירושלים שבשליטתו של זלמן שובל סיים את שנת 2002 עם גידול של 26% ברווח הנקי לרמה של 29 מיליון שקל. התשואה נטו על ההון לשנת 2002 הסתכמה בכ-9% לעומת תשואה של 7.8% אותה השיג הבנק בשנת 2001. בעקבות הגידול ברווח גדל ההון העצמי מרמה של 321 מיליון שקל ב-2001 לרמה של 349 מיליון שקל ב-2002. רווחי הבנק מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב-97 מיליון שקל והוא משקף גידול של 8% לעומת שנת 2001.

הפרשות הבנק לחובות מסופקים הסתכמו ב-2002 בכ-11 מיליון שקל לעומת 12 מיליון שקל בשנה קודמת. בבנק ציינו כי הפרשות בגין הלוואות לדיור גדלה ב-5 מיליון שקל והפרשות בגין אשראי לקבלנים קטנו ב-5 מיליון שקל לעומת שנת 2001.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-2002 ב-93 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל אשתקד - ירידה של 6%. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-131 מיליון שקל לעומת 135 מיליון שקל אשתקד - ירידה של 3%.

שלא כמו בבנקים הקטנים האחרים דוגמת קונטיננטל, פועלי אגודת ישראל, הבנק הערבי הישראלי ואגוד, הצליח בנק ירושלים להציג גידול של כ-1% בפיקדונות הציבור בשנת 2002 ביחס ל-2001. היקף פיקדונות הציבור הסתכם ב-5.27 מיליארד שקל לעומת 5.22 מיליארד שקל ב-2001. עם זאת, היקף הפיקדונות השקליים בבנק ירד ב-2002 בכ-13% והסתכם בכ-1.08 מיליארד שקל. מנגד, נרשם גידול של 24% בתוכניות החיסכון בבנק ואלו הסתכמו בכ-1.74 מיליארד שקל.

נתון מעודד נוסף המופיע בדו"חות הבנק הוא הגדלת יחס ההון לרכיבי סיכון. בשנת 2002 עמד יחס זה על 11.4% לעומת יחס של 10.9%. בבנק ירושלים מציינים כי הירידה ביחס הלימות ההון היא תוצאה של החלטת דירקטוריון הבנק שלא להיכנס לעסקות אשראי גדולות שלא בתחומי התמחותו ולא לממן רכישת אמצעי שליטה, תעשיית טכנולוגיה עילית ונכסי נדל"ן מניבים. משראו בבנק את מימדי המיתון, החליטו שלא למצות את יחס ההון לרכיבי סיכון שהותר לבנק על ידי בנק ישראל ועומד על 10.5%, אלא ליצור שולי ביטחון נוספים.