מנהיגים, מדענים, חוקרים, פעילים ואנשי עסקים מכל העולם הגיעו היום (ראשון) לשארם א-שייח במצרים לפתיחת פסגת האקלים השנתית COP27 . מדענים והאו"ם מזהירים כי העולם אינו נמצא כלל בכיוון הנכון להשיג את היעד לעצירת ההתחממות הגלובלית ולמניעת ההשלכות הקטלניות של משבר האקלים.
בשבועיים הקרובים, משתתפים ממאתיים מדינות ידונו באנרגיות נקיות ופליטות מזהמות בזמן שהטמפרטורה הגלובלית הממוצעת כבר עלתה ב-1.2 מעלות צלזיוס מעל העידן התעשייתי. הסוגיות העיקריות יהיו השימוש בפחם, שזכה לתחייה בשל המלחמה באוקראינה ובדרכים לגבש מערכת שתתעל כסף לסיוע למדינות העניות בעולם להתמודד ולהתאושש מהאסונות שנגרמים בשל ההתחממות.
המדינות המשתתפות התבקשו להגיש תוכניות אקלים לאומיות שאפתניות. עד כה, רק 25 עשו כך. הכנס עצמו יתמקד בשלושה תחומים עיקריים: הפחתת פליטות פחמן, סיוע למדינות בהתמודדות עם שינוי האקלים והשגת תמיכה טכנית ומימון למדינות מתפתחות כדי ליישם את שני הסעיפים הראשונים.
בתום השבועיים, המדינות המשתתפות צפויות לחתום על הסכם, שייקרא ככל הנראה "שארם 2022", שבו כל מדינה תתחייב ליעדים שהציבה לעצמה בהתמודדות עם משבר האקלים.
בישראל אין חוק אקלים
בפסגה, תציג ישראל את עצמה כ"מדינה של חלב חלופי, דבש חלופי ובשר חלופי". הביתן הישראלי הוא אחד הביתנים הגדולים באירוע, ואותו אותו יפתח מחר הנשיא יצחק הרצוג. הביתן שנבנה בעלות של חמישה מיליון שקלים, יציג פתרונות שמכונים "אקלים-טק", פתרונות מעשיים שנועדו לפתור את משבר האקלים ומבוססים על הטבע. בביתן הישראלי יהיו יותר מ-35 אירועים שונים בנושאים מגוונים: שמירה על המגוון ביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה, אדפטציה לשינוי אקלים, שיתופי פעולה אזוריים, ביטחון מזון, מים, אנרגיה, התמודדות עם תופעת המדבור ועוד.
בשנה שעברה, ראש הממשלה דאז נפתלי בנט הודיע כי ישראל תגיע ליעד של אפס פליטות עד 2050, אך המדינה לא עמדה ביעד של 2020 ל-10% אנרגיות מתחדשות, וככל הנראה לא תעמוד ביעד ל-2030, שקבע הפחתה של 27% בפליטות ו-30% אנרגיות מתחדשות. בנוסף אין בישראל חוק אקלים - הצעת חוק אקלים עברה קריאה אחת בכנסת ולא התקדמה מאז.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג אמרה לקראת הפסגה: "משבר האקלים הוא האתגר המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. ישראל עשתה קפיצת מדרגה מאז הוועידה הקודמת בגלזגו, ועליה להמשיך להתמקד בהיערכות להשלכות המשבר, בשיפור החוסן האקלימי, ובהתקדמות לעבר כלכלה מאופסת פחמן - תוך המשך השותפות האזורית עם שכנינו"
"ישראל מגיעה לוועידת האקלים בשארם א-שייח', cop 27, במצב טוב יותר מזה שהגיעה בשנה שעברה לוועידה בגלזגו. בשנה זו ביצענו צעדים רבים לקידום נושא משבר האקלים במדיניות הממשלה, גם בנושא ההיערכות וחיזוק החוסן האקלימי שלנו וכן בתחום הפחתת גזי החממה. יצרנו מנגנונים חדשים, השגנו תקציבים ושמנו דגש על שמירת מערכות טבעיות. אנו מגיעים לשארם כדי להדק את קשרינו עם מדינות האזור ולהעלות את המעורבות והפעילות הישראלית בתחום האקלים בזירה הבין-לאומית. נציג בשארם את החדשנות הישראלית, שיש בה פתרונות פרקטיים, וניצור שיתופי פעולה חדשים".
מחקרים עדכניים מראים כי הזמן ליישם מדיניות אנרגיה נרחבת שנדרשת כדי למנוע מהטמפרטורה לעלות יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס, הרף שהמדענים מזהירים כי אסור לחצות - הולך ונגמר. פליטות פחמן ומתאן הגיעו לשיא ב-2021, לפי האו"ם, והתוכניות של המדינות השונות לקיצוץ בפליטות אינן מספיקות. לאור ההתחייבויות הנוכחיות, הטמפרטורה של כדור הארץ תעלה ב-2.1-2.9 מעלות צלזיוס עד 2100. על העולם לחתוך את פליטות גזי החממה ב-50% עד 2030 כדי למנוע התחממות של 1.5 מעלות.
בשבוע שעבר הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי נדרשת עלייה דרמטית במימון לטובת הסתגלות לשינוי האקלים נדרשת כדי להציל מיליוני בני אדם מ"טבח אקלימי". הסתגלות לשינוי אקלים כוללת הכנה של הגנות מפני שיטפונות, מקלטים נגד סופות ותוכניות חירום להגנה על אנשים במהלך גלי חום קיצוניים ובצורות. גוטרש אמר כי רק חלק קטן מהמימון הנדרש ניתן על ידי המדינות העשירות לטובת הגנה על מדינות עניות שנמצאות בסיכון בשל משבר האקלים.
בדו"ח של תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) נכתב כי ההשפעות של משבר האקלים יהיו כה חמורות עד כי יגברו על היכולת לספק הגנה ללא מימון נוסף, מה שיוביל ל"מהלומות ארוכות טווח" שישפיעו על הדורות הבאים. הדו"ח מצא כי 80% מהמדינות החלו בתוכניות הסתגלות, אך רק שליש מהן הציבו יעדים ותאריכי יעד.
מדינות עשירות סיפקו 29 מיליארד דולר ב-2020, השנה האחרונה שממנה יש נתונים - עלייה של 4% בלבד לעומת 2019. מדינות מפותחות הבטיחו בכנס האקלים Cop26 בשנה שעברה להגדיל את הסכום ל-40 מיליארד דולר עד 2025.