וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך משתמשת איראן באוקראינה כשדה ניסויים לשכלול יכולותיה

עודכן לאחרונה: 21.10.2022 / 21:07

העדויות על השימוש במל"טים תוצרת איראן נגד אוקראינה צריכות להדאיג את ישראל, שהרי ההרס אותו הם מסוגלים לחולל עשוי להיות מכוון כלפי אויביה של טהראן. בריאיון עם תא"ל צביקה חיימוביץ' הוא מספר על האיומים האוויריים הקרבים: "איראן תחזור משודרגת לשדה הקרב הישראלי"

יירוט המל"טים של חיזבאללה על ידי צה"ל, 2 ביולי 2022/דובר צה"ל

קורות חייו הצבאיים של תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ' בן ה-56 מספרים את השינוי הקיצוני שעבר מערך ההגנה האווירית של צה"ל, שפרץ גבולות והציב את הצבא בחזית הקדמה הטכנולוגית והפעילות המבצעית בקנה המידה העולמי נגד איומיים אוויריים. בשנת 1985 התגייס חיימוביץ' לגדוד 66 כלוחם וולקן ('חובט'), תותח נגד מטוסים המתנייע על גבי נגמ"ש. הוא חווה את הפעילות הקרבית ברצועת הביטחון בלבנון כתף אל כתף עם לוחמי הצנחנים וגולני נגד פעילי אמל ולאחר מכן נגד חיזבאללה. מאוחר יותר השתתף באינתיפאדה הראשונה והשנייה ברצועת עזה ויהודה ושומרון.

בין השנים 2011 ל-2014 הוא פיקד על כנף ההגנה האקטיבית של חיל האוויר שכללה יכולות טכנולוגיות לגילוי להתראה, שקלטה והפעילה מבצעית לראשונה את סוללות כיפת ברזל נגד רקטות. לשיא מבצעי עולמי הגיע המערך במבצע צוק איתן שבמהלכו נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל.

תא"ל צביקה חיימוביץ מפקד מערך ההגנה האווירית. חיל האוויר, מערכת וואלה! NEWS
קורות חייו מספרים את השינוי הקיצוני במערך ההגנה האווירית של צה"ל. תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'/מערכת וואלה! NEWS, חיל האוויר

אחרי 52 ימי לחימה עמוסים הוא יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) של צה"ל ובשונה מרבים מחניכי מב"ל שלוקחים את שנת הלימודים בנחת אחרי שנים עמוסות בפעילות מבצעית, ללא שינה ורחוק מהבית והמשפחה, וחוקרים נושאים שלא בהכרח קשורים למערכת הצבאית, חיימוביץ החליט לחקור וללמוד מסביב לשעון. הוא הגדיר את אותה תקופה כ"שנת התארגנות". בהנחיה של פרופ' דימה אדמסקי, מומחה לאסטרטגיה וקבלת החלטות, החל במחקר מעמיק ופורץ דרך שלמעשה יאתגר בחשיבה את צבאות המערב בדרך להתמודד עם איומים עתידיים על עורף המדינה.

חיימוביץ חיבר אירועים ואמצעי לחימה על העורף הישראלי החל ממלחמת יום הכיפורים ועד לאותם ימים, כולל אירועים בזירות רחוקות, העמיק בהשתנות האיום האווירי מטילים ורקטות כולל רחפנים, מזל"טים ומטוסים לא מאוישים, וככל שחלף הזמן הוא הבין שצה"ל חייב לבצע שינוי אמיץ ורחב בשיטות ובמערכות כדי להיות ערוך למה שיפגוש בעשורים הקרובים.

"כשאתה גדל בארגון שאתה מרגיש שהגבינה זזה בו מהר אתה שואל שאלות ו… יש לך הזדמנות לענות על השאלות ולקחת על עצמך את האומץ לשנות", אומר חיימוביץ'. "לקחת את הארגון ולעשות לו פירוק והרכבה. איך אמר לי מפקד חיל האוויר דאז אמיר אשל בתהליך שעשינו בשנה לפני? 'אני מאחל לך בהצלחה אבל תדע שלא תהיה לך דקה אחת של חסד וכל זה צריך לקרות במקביל. שהמוכנות לא נפגעת. זה האתגר לעשות כזה שינוי'. כמה באמת עושים שינוי? מעט. כמה מצליחים בשינוי עוד יותר מעט".

ממצאי המחקר של חיימוביץ' הצביעו על שינוי הכרחי ומידי במערך הגנה אווירית ועל צורך להקים "מרכז ניהול משימות", שיבטל את הבידול בין סוללות ההגנה השונות (כיפת ברזל, קלע דוד, פטריוט וחץ) ויאפשר בניית תמונה כוללת אחודה. במחקר כתב חיימוביץ: "הגבולות היטשטשו וכבר אין משמעות לגיאוגרפיה. אין הבדל בין צפון ודרום. מרצועת עזה ניתן לאיים על חדרה באמצעות רקטות. כך גם יש טשטוש בין משימות יירוט טיל שיוט או רקטה".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
טיל יירוט נורה ממערכת כיפת ברזל באזור אשדוד במבצע "צוק איתן", יולי 2014. רויטרס
יירוט של כיפת ברזל במבצע צוק איתן/רויטרס

דוגמה טובה לכך ניתנה בשנת 2012 בעת שמזל"ט של חיזבאללה שהמריא מלבנון, דרך הים, בואך רצועת עזה ויורט מעל יתיר בנגב בדרכו לדימונה. לפי התפיסה החדשה שעיצב חיימוביץ, מערכות ההגנה פועלות באופן אינטגרטיבי כדי לשפר יעילות ואפקטיביות במקרים דומים, לגלות את הפריט באוויר, לזהות אותו כאויב ולאחר מכן להחליט מי יירט אותו ביעילות. בשנתיים האחרונות ניסו האיראנים להחדיר מל"טים לישראל ששוגרו מיעדים רחוקים מאוד.

אם ישוגרו בו זמנית לעבר ישראל מספר רב של פריטים שעפים לטווחים קצרים, בינוניים, וארוכים תהיה חייבת המערכת של צה"ל לזהות בזמן אמת מי הקטלני והמסוכן ביותר לעורף ואותו ליירט ראשון. לשם כך הדגיש חיימוביץ כבר בשנת 2015, יש לבטל את הסדר הקיים ולבנות מערכת ושיטה שתאפשר לראות את כל מדינת ישראל בתמונה אחידה, המבוססת על כל אמצעי החוזי והגילוי הקיימים באוויר ובקרקע, ותייצר שפה משותפת בין כל מפקדי הגדודים. מרכז ניהול המשימות אמור גם למנוע יירוט כפול.

מסקנה נוספת הייתה שיש להכפיף את כל מפקדי הגדודים ישירות למפקד מערך ההגנה האווירית, לבטל מונחים ישנים מקצועיים ולהטמיע מונח מקצועי חדש: "הגנה אינטגרטיבית".

עד כמה חדירת המזל"ט של חיזבאללה בשנת 2012 היה טריגר למחקר שלך ?

"זה עוד טריגר שהבהיר שאין משמעות לגיאוגרפיה. לפני זה דיברנו על צפון, דרום, והנה חודר מזל"ט מצפון ומיורט בדרום. אז זה איום צפוני או דרומי? זה האסימון שאתה צריך להפיל למפקדים. חמאס בצוק איתן משגר טילים לעבר חדרה או מבואות זכרון יעקב. איזה איום הוא? דרומי שמשליך על הצפון? חיפה וצפונה? חיזבאללה יירה מחר לב"ש. יש משמעות לגיאוגרפיה? לוקח זמן להבין".

תיעוד של מטוסי חיל האוויר מיירטים כלי טיס בלתי מאויש שחדר לשטח שיראל. דובר צה"ל
יירוט המל"ט של חיזבאללה שחדר לישראל ב-2012 מעל יתיר בנגב/דובר צה"ל

אתה מגיע אפוי לתפקיד, או שאתה מחפש חיזוקים לשינוי המתבקש ?

"אני משוכנע שזה הכיוון הנכון. האתגר הוא בסוף לרתום ארגון שלם. לייצר מחויבות, הזדהות, והבנה. מפקדים הם לא רובוטים. אתה רותם גם את חיל האוויר, מפקד חיל האוויר וכל האחראים לבניין הכוח. עם כניסתי לתפקיד בשנת 2015 הנחתי על הלוח עשר שאלות יסוד שקשורות לייעוד, למשימות, לתפקידים, להכשרה, ומראש ידעתי שכל התשובות יצביעו על כך שהגבינה זזה.

"אבל גם אמרתי למפקדים שאם למישהו מהם יש תשובה אחת שהיא 'לא', זאת אומרת שאין שינוי ולכן לא צריך לעשות שינוי. התשובות היו ברורות. לכן השינוי שהגיע כלל את המבנה, הארגון, תפישות, הכשרות, אין אבן שהיא לא חלק מהשינוי הזה. אחרי שנכנסנו לתהליך השינוי שילבתי צוות אדום שכל הזמן יחפש מה לא בסדר, מה אנחנו לא רואים ומה צריך עוד לאתגר אותנו. החוכמה זה להביט קדימה בצורה של חזון. 10-15 שנה קדימה, ולהגיד שיש פה שינוי של כיוון והוא נכון. זו החוכמה ולא להביט לאחור להגיד צדקנו. זו הדרך".

מה שתפיסתו של חיימוביץ' אומרת, למעשה, הוא שלא כל סוללה פועלת לבד אלא כולן ביחד. ולא רק זאת אלא כלל הסנסורים, המערכים, לגילוי והתראה של איומים באוויר משלל הסוגים כדי לדייק את המענה. זו תפיסה אינטגרטיבית.

חיימוביץ' אומר שהתפיסה "מייצרת היתוך, שילוביות בין השכבות (רום קרוב לקרקע, בינוני וגבוה) וכוללת חפיפה ביניהן (בין כיפת ברזל, פטריוט, קלע דוד וחץ), עם היכולת של כל אחד לשתף מידע עם השני. עד אז רחמנא ליצלן אלו היו מערכות שלא מדברות אחת עם השנייה. גם התעשיות לא מדברות אחת עם השנייה. אתה מגיע למצב שאתה עושה היתוך למספר מערכות שיחלקו את אותו מידע. אתה אומר, 'חברים, אין משמעות לסנסור. כל אחד יכול ליירט ולגלות על בסיס מישהו אחר'. זו הסתכלות אחרת לחלוטין. אין משמעות למערכת בודדת אלא לארכיטקטורה כולה. זה שינוי של 180 מעלות".

הצלחת לסיים את ההטמעה של התפיסה החדשה עד סוף התפקיד בשנת 2018?

"אני מסיים את התפקיד כשאני ממבצע את קלע דוד, כיפת ברזל נמצאת בבלוק המתקדם, כולל יכולת הגנת שמי המדינה, חץ 3 מבצענו, מבצענו שילוביות בין חץ למערכות הגנה אקטיביות ואחרות, כלומר היכולת של כל אחד לראות את השני ולהתבסס על מערכות אחד של השני, זה כבר קורה בתקופתי".

התפיסה כוללת גם עוד שלב - תפישת הגנה אזורית. חיבור של סנסורים רבים ומערכי גילוי איומים שונים כדי לדייק את ההתראה. להיות מוכן ליירט איומים. שילוב גם עם מערכות אמריקאיות שישדרגו את היכולת של צה"ל.

"היום זה נשמע ברור", אומר חיימוביץ', "פה זכות היוצרים לא שלי, אלא של הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט. אני הייתי רק קבלן ביצוע. הסיפור הוא כזה - השנה 2017, אני מקבל טלפון מעוזר הרמטכ"ל בשעה 21:00 והוא אומר לי שמפקד סנטקום (מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב), מבקש לפגוש אותי למשך 4 שעות בפלמחים על תפישה, יכולות מערכות וכו'. הרמטכ"ל מבקש ממך שתציג את תפישה ההגנה האזורית. אני אומר לו: 'תגיד לי שוב?', והביקור מחר בשעה 10:00…". (הוא צוחק בעת שנזכר באותו הרגע).

"רמזתי שלוחות הזמנים קצרים. ואז הוא הוסיף: 'הוא (איזנקוט) אמר שאתה תדע כבר מה לעשות. תזכור כולל תפישה של הגנה אזורית. ככה זה נולד. מפקד סנטקום מגיע. אני מציג לו את כל הרעיון. בהתחלה הרעיון היה להתבסס על סנסורים זרים מזרחית לישראל, לחבר אותם למערכות כדי לייצר לנו עומק אסטרטגי בהתראה. היום? כבר מדברים על הגנה אזורית עם בנות בריתנו וכו' בעקבות הסכמי אברהם ואחרים (מאמץ לקבל מסנסורים זרים התראה על שיגורי טילים ומל"טים מאיראן, עיראק, תימן ועוד לעבר ישראל). סגן הרמטכ"ל באותם ימים היה אביב כוכבי והוא דחף את זה בכל הכוח באמצעות מפגשים בחו"ל. כולם הבינו שזה ישפר את ההגנה על מדינת ישראל".

לא היית צריך את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה כדי להבין שנדרש שינוי קיצוני. קרו לא מעט אירועים בכהונה שלך.

"יש הרבה אירועים… יש לי הרבה דוגמאות. אתה בחיכוך מבצעי גבוה, אתה קולט מערכות שכל אחד חולם שזה יקרה בתור שלו… קולט וממבצע את קלע דוד, כולל שיגורים ראשונים, קולט חץ 3, קולט בלוק מתקדם של כיפת ברזל, מזכיר לך ששנת 2017-2018 זה שיא החיכוך של מלחמת האזרחים בסוריה. אנחנו מיירטים מטוס סוחוי 24 סורי שחוצה את רמת הגולן, מיירטים עם פטריוט חמישה מזל"טים רוסים שהם נתנו לסורים (אורלאן 10 א.ב), תגובה איראנית בחרמון ורמת הגולן פעם ראשונה ויירוט מטח של 27 רקטות (5 מתוך 27 ואף חייל לא נפגע א.ב). ומשימות בדרום הארץ מול רצועת עזה. אתה נמצא ברב זירתיות, רב משימתיות. גם הגנת שמי המדינה, גם מטוסים וכל זה קורה תוך כדי השינוי שלך. אתה צובט את עצמך ואומר : זה אמיתי?… זו הייתה האינטנסיביות המבצעית והיא זורמת לך בדם. היינו ערוכים לזה… ".

תא?ל צביקה חיימוביץ', מפקד מערך ההגנה האווירית ולוטננט ג?נרל טימותי ריי במהלך תרגיל משותף, בסיס חצור. פברואר 2016. רויטרס
תא"ל צביקה חיימוביץ' בתרגיל משותף עם צבא ארה"ב, פברואר 2016/רויטרס

כשאתה רואה כעת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. היקף הרקטות והטילים. ההרס העצום, המל"טים האיראנים בשימוש צבא רוסי, מה עובר לך בראש?

"השתנות. המימד האווירי הקלאסי שייך לעבר. זה לא אומר שלא נראה עוד מטוסי קרב ומסוקי קרב אבל נראה אותם פחות ופחות. התמ"ס (רקטות ופצמ"רים) ימשיך להיות סוס העבודה של האיום מנגד. גם הוא יקבל שכלולים של רקטות וטילים מדויקים. ראינו את זה אז ואני רואה את זה היום. רואים היום יותר פלטפורמות של מטוסים ללא טיס, אנחנו נראה יותר טילי שיוט, ורחפנים. זה מימד אווירי אחר לחלוטין".

מה לדעתך השינוי הכי חד?

"המרחב האווירי הולך ונהיה עמוס מאוד. לא רק בכלי אויב אלא גם במערכות שלנו ובין כל אלו צריך לזהות מה אויב ומה שלנו. לזהות מטוסים זה קל באופן יחסי. לזהות רחפנים? יותר מורכב. ברום הקרוב לקרקע אתה פתאום רואה טילי שיוט, רחפנים, מל"טים. הרום הקרוב לקרקע הופך למלחמת כוכבים נמוכה סופר מאתגרת".

מל"ט איראני בשימוש רוסי במתקפה בקייב, 17 באוקטובר 2022. רויטרס
מל"ט איראני בשימוש רוסי בקייב/רויטרס

מה התפתח בעולם הרחפנים?

"זו בעיה גדולה - הגבול בין רחפן למל"ט. זה בדיוק התפר הדק בין מל"ט למטוס. תראה מה קרה בעולם המל"טים. מוטת הכנף של האיתן (מל"ט ישראלי) יותר גדולה ממטוס אף- 35. קח את המל"טים ותשווה למטוסים. יכולת השהייה שלהם באוויר יותר גדולה ממטוסים, גבהי הטיסה אותם גבהים, יכולת נשיאה? היא עדיין פחות ממטוסים אבל לא מבוטלת לגמרי. זו מהפכה שקרתה פה. בין הרחפן למל"ט קורה אותו תהליך. זה כבר לא הרחפנים הקטנים המוכרים. יש היום רחפנים שיש להם יכולת נשיאה של 40-50 ק"ג. אנחנו מדברים היום על שאהד 131 ושאהד 136 (כלי טיס לא מאוישים מתאבדים מתוצרת איראן שפועלים בשירות הצבא הרוסי באוקראינה א.ב). הם יודעים לקחת בין 15-20 ק"ג חומר נפץ. לעומת זאת יש רחפן שיודע לעשות את זה וגם לשהות באוויר 6-7 שעות בגובה של 400 רגל, ועדיין קוראים לו רחפן. אז מה ההבדל בינו לבין מל"ט? לפעמים המשגה מעוותת לנו את המציאות".

למה חלק מצבאות בעולם לא מעכלים את השינוי?

"יש לנו נטייה להסתכל כל הזמן על התמונה כסטילס. אנחנו לא מסתכלים על המציאות כסרט וידאו. סרט נע. פעם קוראים לו נגורנו-קרבאך (אזור באזרבייג'ן שנמצא בלחימה), פעם קוראים לו אוקראינה, פעם קוראים לו עיראק, אפגניסטן וסוריה. זה ממש לא משנה איך קוראים לזה. צריך להסתכל על זה כסרט. בסרט הזה יש התפתחות של ממד אווירי שמשנה לגמרי את תבנית המלחמה. זה הסיפור הגדול. זו השתנות אמיתית. למה? כי זה דורש תפישות אחרות. מערכות ויכולות אחרות".

מתקפת "מל"טים מתאבדים" על קייב בירת אוקראינה
17.10.22. רויטרס
הנזק ממתקפת מל"טים איראניים באוקראינה/רויטרס

צה"ל עשה שינויים גדולים במוכנות למערכה נגד חיזבאללה, איראן, חמאס וכו'.

"יש פה מרוץ. תחרות עם הצד השני. מי מכתיב את הקצב, את המציאות, איך יראו האירועים? זה גם וגם. זה תהליך שלוקח זמן. יש בניין כוח. השאלה גם כמה בניין הכוח הזה גמיש כדי להתאים את עצמו להשתנות? אתה צריך לבנות מערכות מספיק פתוחות כדי לדעת לעשות התאמות. מה שחשוב להבין זה שהגבול הפיזי איבד מהמשמעות. הגיאוגרפיה לא רלוונטית לאיום הזה, כי אם אתה יכול לקחת מל"ט לטווח של 2,500 ק"מ או טיל ל-2,000 ק"מ, זה לא רלוונטי מאיפה אתה משגר אותו , צפון, דרום מזרח ומערב. צריך להסתכל על כל הדבר הזה בניהול משאבים ואופטימיזציה ומיקסום של יכולות".

האיראנים מפתחים שיטת נחילים של מל"טים ורחפנים. מחר זה יעבור לחיזבאללה או יאיים עלייך מעיראק וסוריה.

"נכון. ראינו את זה באוקראינה. כל רחפן כזה יודע לקחת 15 ק"ג. קח 50 כאלה שלח אותם למבנה באוקראינה, לאותו מקום - זה נשמע לך דמיוני, אבל עובדה שיש יכולת כזו כבר היום. לאיראנים יש משגרים רב-קניים. רב-רחפנים שיודעים לשגר 20 רחפנים בו זמנית ממשגר אחד. נכון שהיום יכולת הטיסה (טווח וזמן) של הרחפנים היא המגבלה העיקרית אבל מצד שני גם היום יש רחפנים שיודעים לטוס לטווח של 150 ק"מ. תביט על הגבולות של מדינת ישראל. תסמן 150 ק"מ מגבול לבנון או 150 ק"מ מעזה ואתה מכסה כמעט את כל מדינת ישראל".

טילי שיוט שמופעלים באוקראינה הם לכאורה עסק יקר אבל הטכנולוגיה משתכללת והופכת לזולה, קטנה ומדויקת יותר.

"זה מאוד מטריד. אפרופו המתקפה על 'ערמקו' (חברת הנפט הסעודית מהגדולות בעולם) בשנת 2021. כולם כתבו שרחפנים תקפו. היה שם הכול חוץ מרחפנים. המתקפה (של הח'ותים) כללה טילי שיוט וכלי טיס לא מאוישים (תוצרת איראן). צריך לחבר את האירועים. לכן שום דבר באוקראינה לא הפתיע אותי. אנחנו נערכים לזה משנת 2015. מי שבמלחמה הבאה יהיה יותר מדויק, יותר קישורי, מחובר, ורב זרועי הוא ינצח. זה יקרה בזכות התפיסה האינטגרטיבית. אבל לא פחות חשוב, הדבר העיקרי שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו זה מה אנחנו לומדים כשמרימים משקפת על המרחבים השונים ולנצל את ההזדמנויות הללו. האיראנים יהפכו את אוקראינה לשדה ניסויים. הם שולחים מומחים צמודים לרוסים. הם לומדים דרכי הפעלה. צוברים מיומנות. הם ישכללו מערכות. אם אנחנו לא מבינים את זה אנחנו נפגוש פה איום איראני משודרג ומשוכלל הרבה יותר. האיראנים יחזרו אחרת מאוקראינה לשדה הקרב הישראלי. הם נערכים למלחמה…".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully