במהלך שנת 2017 עבר בכנסת 'חוק אשראי הוגן' ודברי חקיקה נוספים שמטרתם קידום תחרות בתחום האשראי. המחוקק הבין כי כניסתם של שחקנים משמעותיים בתחום האשראי החוץ בנקאי, יאפשרו לציבור מגוון של אפשרויות לשם קבלת אשראי ותחרות רצויה באשר למקורות מימון. בצד דבר חקיקה זה נחקקו גם דברי חקיקה שמטרתם לפקח ולשמור על התנהלות חברות מתחום האשראי החוץ בנקאי.
ארצה להאיר בזרקור תופעה שמתפשטת בשוק האשראי החוץ בנקאי והמסכנת צדדים רבים לה ואף את הציבור המושקע באמצעות הבורסה בחברות מהתחום. עסקינן בעסקאות ניכיון שיקים בשיטת הפירמידה המתרחשת, חדשות לבקרים, בחברות רבות בתחום האשראי החוץ בנקאי. כך פועלת העסקה - ראובן נזקק לאשראי ומבצע ניכיון שיק בחברה חוץ בנקאית מוסדרת בעלת רישיון או אצל כל גורם העוסק בתחום (אשר לעיתים איננו בעל רישיון כלל ועיקר). אותו גורם, מטעמים שונים, נוטל את השיק ומעביר אותו לחברה חוץ בנקאית אחרת בכדי לקבל ממנה (שוב) אשראי, הפעם עבורה וכך הלאה עד שהשיק שמסר ראובן מתגלגל מחברה אחת לאחרת ומגיע לידי חברה חוץ בנקאית שאינה קשורה לראובן ושאינה מוכרת לו ואף אינה מוכרת למושך השיק.
בעבר שימש השיק בעיקר כאמצעי תשלום. הזמנים השתנו והשיק הפך להיות לא רק אמצעי תשלום אלא במקרים רבים משמש השיק כבטוחה עבור עסקת הלוואה. לא בכדי מטיל חוק אשראי הוגן חובת גילוי נרחבת על המלווה ודורש כי במסגרת הסכם ההלוואה הראשוני (עסקת הניכיון) יפורטו פרטים רבים כולל שם המלווה והלווה (סעיף 3 לחוק). במצב הנוצר כיום כתוצאה מאותה "שיטת פירמידה", ראובן עלול למצוא עצמו מתמודד מול חברה שלא התקשר עימה, שאין לו כל פרט מינימלי אודותיה ואשר מעולם לא התכוון ליטול ממנה הלוואה כלשהי וחמור מכך מושך השיק שמסר את השיק לראובן מצוי במקום דומה.
כפי שלא יכולנו לדמיין שבנק יעמיד משכנתא מול בית מגורים של צד ג' ללא הסבר לצד ג' ורישום מסודר, כך אסור לנו לקבל בשוויון נפש מסחר בבטוחה (בשיק) שיש בה בכדי להשפיע על צד ג'. זאת במיוחד בימים של מרכזיותו של חוק נתוני אשראי שכל כשל כלכלי ופתיחת תיק הוצאה לפועל יכול לגרום לסימונו השלישי של אדם בכל גופי האשראי.
לדעתי, יש להגביל עד למינימום האפשרי ניכיון על גבי ניכיון ולא לאפשר לחברות חוץ בנקאיות לסחור בשיקים של צד ג' ללא תהליך מוסדר של קבלת אישור המושך והצד הישיר שהתקשר לראשונה לביצוע עסקת ניכיון. זאת, מחשש ליצירת פירמידה גבוהה של נותני אשראי שכולם נשענים על גבי שיק של צד ג' שבכלל לא מודע שהשיק שנתן לצד קרוב התגלגל לידיים כה רבות, וייתכן בכלל שאין לו כל חובה שבדין לפרוע שיק זה מחמת כשלון בעסקת היסוד בידיעת הצד הקרוב שקיבל השיק.
יתר על כן יש לאסור על מתן אשראי מול שיק ללא בדיקת יכולת החזר מוכחת ומודעות של מושך השיק באשר לזהות המלווה. יש לחייב חברות חוץ בנקאיות במתן מידע מלא למושך השיק - אישית! ולוודא הסכמתו (החד משמעית) להעברת השיק לצורכי מימון ובטוחה. בדיוק כמו דוגמת משכון בית מגוריו של אדם לטובת צד ג'.
עוד בוואלה!
אין ספק כי התנהלות אחראית ומסודרת וקשר בין המלווה והלווה וביצוע חיתום אמיתי ונכון לעסקת היסוד אך יסייעו ללווים ואף למלווים ובעיקר לקיומו של שוק אשראי בריא ואמיתי - כזה היכול להתמודד מול המערכת הבנקאית.
הכותב הנו מומחה להתמודדות מול הבנקים וגופים חוץ בנקאיים ומחבר הספר "חוק אשראי הוגן".