רודי בכר, תושב תאילנד שהותקף בבית הקפה שלו ביריות על ידי קצין צבא מקומי, סיפר לוואלה על רגעי האימה שחווה. האירוע התרחש ב-6 באוגוסט, ביום הפתיחה של בית הקפה החדש שהקימו בכר, במקור מתל אביב, ואשתו התאילנדית אורסה המכונה בפי כל נון.
"הבן שלי זיהה אותו יושב שם בחוץ עם אמא של אשתי", סיפר בכר לוואלה, "ניגשתי אליו ואמרתי לו בטון הכי רגוע בעולם, כזה שלא רוצה בעיות, כזה שרוצה להסדיר את העניינים, 'תראה, אני יודע שאתה איש צבא, אני יודע שאתה נשוי, אני יודע שיש לך ילדים. גם לי יש אישה וילדים, אז אני מבקש ממך - שחרר אותנו'".
בכר המשיך: "הוא אמר 'בסדר', עשה שני צעדים ונעצר, אמר שיש לו שם כלים שיבוא לאסוף אותם מחר, אמרתי לו 'תאסוף אותם עכשיו, תלך ואל תחזור'. הלך עוד כ-20 מטר ממני, ופתאום אני שומע 'קליק-קליק', דריכה של אקדח! זו שעת בין ערביים אבל אני רואה אותו היטב מסתובב לכיוון שלי ומתחיל לירות, תוך שהוא צועק 'טאי-טאי-טאי', שזה בתאילנדית 'תמות-תמות-תמות'".
"הכול קרה מולי ומול הילד שלי בן השמונה שעל הידיים שלי, האחיינית של אשתי שבצד שלי ואמא של אשתי שמאחורי כבר על הרצפה, וכל האנשים לידה השתטחו על הרצפה כששמעו את הירי. עובדת שלי שהייתה שם ניסתה להגן עלי ובכדור השביעי-שמיני שנורה היא קראה לי 'בוא, בוא, לך לצד, הוא יהרוג אותך'. בינתיים הוא עלה על האוטו שלו והסתלק".
"הייתי בטראומה", תיאר רודי בכר את המשך האירוע, "אחד הבנים שלי התחיל לצרוח גם בטראומה, 'אמא, רצו להרוג את אבא'. אני הלכתי לאשתי ואמרתי לה, שלוש שנים שאת הולכת אתו ועושה אתו אהבה והכל, ועכשיו הבנאדם הזה בא ויורה בי. בואי למשטרה אנחנו מגישים תלונה. אז היא עונה לי 'אל תעשה מזה סיפור. אתה בסדר, כולם בסדר. הכול בסדר'. אמרתי לה, 'אם את לא באה איתי למשטרה אחרי שיורים עלי אז אנחנו סיימנו'. היא נשארה שם ואני עם שני ילדים נסעתי למשטרה להגיש את התלונה. יצאתי משם מהר אולי הוא מחכה לי שם באיזו פינה לגמור עלי".
"בתחנת המשטרה, כמו בכל האזור שם, מדברים בניב 'איסאן', שזו תאילנדית קצת אחרת, והשוטר שדיבר איתי התקשה להבין אותי ואני אותו. לקח זמן עד שהבינו. התקשרו לאשתי והיו צריכים לשכנע אותה להגיע ואחר כך למסור פרטים של קצין הצבא שבתחנה אמרו לי שבלעדיו יהיה קשה לקדם תלונה. עד שהגיע נסעתי עם השוטרים להראות להם איפה זה קרה וצילמתי אותם אוספים את הקליעים, אחד אחד, תשעה בסך הכול, וזה מזל גדול כי ככה לא היו יכולים אחר כך להתכחש לזה".
"חזרנו לתחנה ובסופו של דבר הגיע קצין הצבא הזה שביצע את הירי. התחיל לבקש סליחה, אמר 'לא התכוונתי, קח את האוטו שלי, קח כסף ותבטל ואל תעשה בעיות'. אמרתי לו, 'אני לא רוצה שום דבר, אבל אתה ירית עלי ואתה צריך לשבת בכלא'. השוטר שם התחיל להגיד שהצבא מעל המשטרה, שהרי מדובר בשלטון צבאי, ושהם הרבה לא יכולים לעשות. אני התעקשתי שירשמו בתלונה שהוא ירה עלי ואז התחילו להגיד שאם אני רוצה להגיש תלונה אז אני צריך להישאר שבוע ימים בכפר, כדי שיגבו את כל עדויות האנשים שהיו וראו כולל ילדים ולזה צריך חוקרים מיוחדים וזה כשאם אני נשאר יום אחד יש סכנה שירצחו אותי. הוא גם התנגד שייקחו ממנו את הנשק, אמר שזה רכוש צבאי. לפחות הביאו ערכה כזו ועשו לו בדיקת אבק שריפה. בסוף בשלוש וחצי בבוקר הם כאילו נעתרו רשמו את התלונה וכולנו חתמנו עליה כולל אני ואשתי והקצין ואיש צבא שהגיע כדי להיות ערב שלו ולשמור עליו, אבל אחרי כמה ימים כשנתתי לבן שלי לקרוא העתק שקיבלתי הסתבר שכל הירי כלל לא מופיע בתלונה למרות שלפני שחתמתי אני נתתי לאשתי לקרוא את התלונה שתוודא שזה בפנים".
"מיד אחרי זה סיפרה לי העובדת, זו שגם ניסתה להגן עלי, שכל פעם שאני הייתי נוסע לישראל שזה 3-4 פעמים בשנה, אז אשתך יחד איתי ויחד עם הילד הקטן ועם הקצין היינו נוסעים לכל מיני מלונות והיא הייתה ישנה אתו. נכנסתי להלם, אבל שאלתי את הילד והוא אישר לי שכך היה ואמר שאסרו עליו לספר לי. הבנתי שזה כבר יותר מדי בשבילי ולקחתי עורך דין. ואז צפו תמונות שלה ושלו ביחד וכל מיני התכתבויות והסתבר שהוא היה בבית שלי והכל".
השניים נשואים עשרים ושלוש שנה. יש להם חמישה ילדים. השניים הגדולים עלו ארצה במסגרת תכנית "נעלה". הגדול התגייס באוגוסט לצה"ל כחייל בודד. "לפני שלוש שנים עליתי בפייסבוק על זה שיש משהו ביניהם, אבל הבלגתי בשביל הילדים, בשביל לא לפרק את החבילה, כדי שיהיו להם אמא ואבא ביחד", ממשיך ומספר רודי, "מה שהיא ביקשה נתתי לה. לפני שנתיים היא הביעה רצון לבית קפה - מסעדה בכפר שלה, משהו גדול ויפה עם בריכת דגים וככה לאט-לאט השקעתי בו למעלה משני מיליון באת (כ-190 אלף ש"ח). מאז האירוע הסתבר לי שהיא לקחה עוד דברים מהרכוש המשותף".
"אני איתה גמרתי סופית. אין מצב בעולם שאנחנו שוב נהיה ביחד. אז מאז אנחנו פרודים. כל הילדים בחרו להיות איתי. היא בכפר שלה כבר כמה חדשים. הקצין ככה מבלה איתה ביום וחוזר למשפחה שלו בערב. אני בלחץ שלא יעשו לי משהו כי בכל זאת מדובר באיש צבא. עורך הדין שלי שהוא מאד חזק פנה בקריאה לצבא שהוא מאד ממליץ להם שישתפו פעולה כי אם לא אז אנחנו נפעל בדרכים אחרות וזה עבד. הצבא מיד למחרת הודיע שהם מכירים במקרה עצמו והקימו ועדת חקירה ולקחו לו את הנשק והשעו אותו. הפחד שלי הוא שהוא עוד יעשה לי משהו".