ועדת פרס נובל לשלום באוסלו הכריזה היום (שישי) על שלושה חתני פרס נובל לשלום ל-2022: פעיל זכויות האדם הבלארוסי אלס ביאליצקי, ארגון זכויות אדם רוסי "ממוריאל" וארגון זכויות אדם אוקראיני "סנטר פור סיביל ליברטיס".
"חתני פרס נובל לשלום מייצגים את החברה האזרחית במולדתם. במשך שנים רבות הם קידמו את הזכות לבקר כוח וסמכות ולהגן על הזכויות הבסיסיות של האזרחים", הודיעה ועדת נובל הנורבגית. "הם עשו מאמצים יוצאי דופן לתעד פשעי מלחמה, הפרה של זכויות אדם וניצול כוח. יחדיו הם מייצגים את החשיבות של חברה אזרחית לשלום ולדמוקרטיה".
פרס נובל לשלום הוא אחד מששת הפרסים שייסד הכימאי השבדי וממציא הדינמיט אלפרד נובל ב-1895. הפרס נחשב ליוקרתי ביותר משום שהוא ניתן לאנשים ש"העניקו לאנושות את התועלת הגדולה ביותר". המנצח נבחר על ידי ועדת הנובל שמונה חמישה חברים, שאותם ממנה הפרלמנט הנורבגי. בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם בשבדיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום.
אלכסנדר ביאליצקי בן ה-60 הוא פעיל פוליטי בלארוסי הידוע בעבודתו עם המרכז לזכויות אדם ויאסנה. הוא מכהן גם כסגן נשיא הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם. ביאליאצקי קיבל את פרס הומו הומיני ואת פרס פר אנגר, על מאמציו לקדם זכויות אדם ודמוקרטיה. הוא נעצר על ידי הרשויות בבלארוס באשמת העלמת מס לכאורה ב- 2011.
ביאליאצקי נולד בוויארטסיליה, בקרליה של היום, רוסיה, להורים בלארוסים. ב- 1965 חזרה המשפחה לבלארוס להתיישב בסוויטלהורסק, אזור הומייה.
ביאליאצקי, חוקר ספרות בלארוסית, סיים את לימודיו באוניברסיטה ב- 1984 עם תואר בפילולוגיה רוסית ובלארוסית. בימי לימודיו פגש ביאליאצקי כמה אנשים שהפכו מאוחר יותר לסופרים מפורסמים, ביניהם אנטול סיס, אדוארד אקולין, סיארז'וק סיס ואנטול קזלו. עם סיום הלימודים, ביאליאצקי עבד כמורה בבית ספר במחוז לייצ'י, אזור הומי.
בתחילת שנות ה-80, ביאליאצקי היה מעורב במספר יוזמות פרו-דמוקרטיות, כולל קבוצה בשם המפלגה החשאית הבלארוסית "עצמאות" שמטרתה לטפח את עזיבת בלארוס את ברית המועצות וליצור מדינה ריבונית ודמוקרטית. הקבוצה פרסמה רשת בלתי חוקית בשם "בוראצ'וק" וארגנה את ההפגנות האנטי-סובייטיות הראשונות אי פעם, בעיקר הפגנות דזיאדי ב-1987 ו-1988. בדצמבר 1987 היה ביאליאצקי בוועדה המארגנת של האספה הראשונה של קהילות בלארוס.
ביאליאצקי הקים את מרכז זכויות האדם "ויאסנה" ב-1996. הארגון שבסיסו במינסק, שנקרא אז "ויאסנה-96", הפך לארגון לא ממשלתי כלל-ארצי ביוני 1999. ב-28 באוקטובר 2003 ביטל בית המשפט העליון של בלארוס את רישום המדינה של מרכז זכויות האדם "ויאסנה" על תפקידו בתצפית על הבחירות לנשיאות ב-2001. מאז, ארגון זכויות האדם הבלארוסי המוביל פועל ללא רישום.
באוגוסט 2011 נעצר אלס ביאליאצקי באשמת העלמת מס. באוקטובר 2011 נידון ביאליאצקי לארבע וחצי שנות מאסר והחרמת רכוש. ביאליאצקי כפר באשמה ואמר כי הכסף התקבל בחשבונות הבנק שלו כדי לכסות את פעילות זכויות האדם של ויאסנה. ביוני 2014 הוא שוחרר.
ביולי 2021, משטרת בלארוס ערכה חיפוש בבתים של עובדי ויאסנה ברחבי המדינה ופשטה על המשרד המרכזי. ביאליאצקי ועמיתיו ולדימיר סטפנוביץ' ולדימיר לבקוביץ' נעצרו. באוקטובר 2021 הואשם ביאליאצקי בהעלמת מס עם עונש מירבי של שבע שנות מאסר. נכון ל-1 בינואר 2022, הוא עדיין היה בכלא.
המועמדים שהיו בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לזכייה:
נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי היה המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות השנה בפרס נובל לשלום. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשלהי פברואר, זלנסקי ניצב איתן לצד עמו, לא עזב את קייב הבירה והחל לשאת נאומים מדי לילה לאזרחי המדינה .
סבטלנה טיכאנובסקאיה, הפוליטיקאית מבלארוס ומתנגדת המשטר, חיה בגלות מאז התמודדה נגד הנשיא המכהן אלכסנדר לוקשנקו בבחירות לנשיאות ב-2020. לוקשנקו טען כי ניצח בבחירות למרות חששות לגבי זיופים. האמונה הרווחת היא שטיכאנובסקאיה ניצחה בפועל.
אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה הרוסי, פעיל נגד שחיתות ועורך דין שכלוא על ידי השלטון, הוא דמות מרכזית במאבק לדמוקרטיה ורפורמה ברוסיה. ב-2011 הוא ייסד את הקרן נגד שחיתות כדי לחקור גורמים בכירים רוסים בגין שחיתות. במשך שנים, הוא פעל כדי להטיל את האחריות על משטר הנשיא ולדימיר פוטין ובעלי בריתו האוליגרכים.
בפברואר 2021 נידון נבלני ל־3.5 שנות מאסר בהאשמה שביצע עבירת מעילה ב- 2014. בית המשפט האירופי הורה לרוסיה לשחררו, אך ממשלת רוסיה התנגדה והעבירה את נבלני למושבת עונשין מספר 2 במחוז ולדימיר. באפריל 2021, השעתה רוסיה את פעילות תנועתו באוקטובר 2021 הוענק לו פרס סחרוב לחופש המחשבה.
סר דיוויד אטנבורו, בן ה-95, אחד משדרני הטלוויזיה המפורסמים ביותר, חוקר טבע, וחלוץ בתחום סרטי הטבע. כתב והציג שמונה סדרות הנוגעות בכמעט כל התחומים הקשורים לביוספרה של כדור-הארץ. שימש כעורך שידורים ברשות השידור הבריטית (BBC) בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 וכמנהל בכיר ברשות.
אטנבורו כתב, הפיק והנחה סדרות רבות העוסקות בידיעת הטבע. הסדרות המפורסמות ביותר של אטנבורו בתחום סרטי הטבע הן "סדרת החיים". סדרות אלו מתחילות בטרילוגיה: "החיים עלי אדמות" (1979); "הכוכב החי" (1984); ו"מעגל החיים" (1990).
אטנבורו הנחה מגוון סדרות משמעותיות לאורך השנים: ב-2001 הנחה את "הכוכב הכחול" העוסקת בחיים בים, ב-2003 הנחה את "עליית בעלי החיים", וב-2006 את הסדרה עטורת הפרסים "עולם מופלא" וגם את הסדרה עולם מופלא: העתיד המבוססת עליה. באותה שנה הנחה את "Are We Changing Planet Earth?", סדרה העוסקת בהתחממות כדור הארץ.
גרטה תונברג: הנערה האקטיביסטית השבדית פועלת למען עצירת ההתחממות העולמית ושינויי האקלים. בעקבות פעולותיה למען הסביבה הוענקו לה פרסים רבים, ביניהם פרס כבוד של החברה הגאוגרפית המלכותית של סקוטלנד ואשת השנה של המגזין טיים ל-2019, והיא נכללה ברשימת מאה הנשים המשפיעות של "פורבס". היא מועמדת השנה התנועה שייסדה Fridays For Future.
תונברג עלתה לכותרות ב-2018 לאחר שייסדה את התנועה וסחפה מיליוני סטודנטים מכל העולם למחות למען טיפול ממשלתי במשבר האקלים. בת ה-19 מועמדת לפרס מאז 2019.